זו הפעם הראשונה ששחקן כה מעוטר (אליפויות, גביעי מדינה, אלוף האלופים וגביע הטוטו עם הפועל רמת גן, עירוני קריית שמונה והפועל באר שבע) יורד לליגה א' צפון. וובה בראון, הקשר שראה הכל בקריירה שלו בליגות הגבוהות, מצא את עצמו מגיע לליגה השלישית בטיבה בארץ, או ליתר דיוק למועדון ספורט טירה, הרבה בזכות ד"ר סמארה שהיה חלק חשוב בשכנוע השחקן לנחות בקבוצה מהשרון במטרה לעלות לליגה הלאומית. לא פלא שהיא החתימה גם את אמיר כהן, המאמן שבנה את הסגל של עירוני טבריה בעונה החולפת, שעלתה בסופו של דבר לליגת המשנה. במועדון מצהירים כי בראון הוא רק קצה הקרחון וכי בקרוב נקבל החתמות משמעותיות נוספות.
בראון, בן ה-33, נשוי עם שני ילדים, כשהשלישי בדרך, נולד בטשקנט שבאוזבקיסטן. אבל זה לא מפריע לו להגיד שהוא ישראלי לכל דבר. בכל זאת, הוא עלה משם כשהיה בין מספר חודשים בודדים וארץ ישראל היא בית מבחינתו. את דרכו החל בהפועל רמת גן, אחרי ארבע שנים הגיע לעירוני קריית שמונה ועם הפועל ב”ש הוא זכה באליפות הראשונה שלה מזה 40 שנה. בחלוף השנים, בראון עבר בין מ.ס אשדוד, ק”ש אליה חזר, הפועל ראשון לציון וסקציה נס ציונה. את העונה האחרונה הוא ירצה לשכוח, אחרי שהפועל ראשל”צ שרדה רק אחרי פלייאוף על ההישארות.
"העונה בהפועל ראשון לציון התחילה טוב", מספר בראון. "ראינו את עצמנו מתברגים בחלק העליון של הטבלה, והחל מהמחזור התשיעי, התחלנו להסתבך והיה לחץ גדול במועדון. מההתחלה הייתה הצהרה לכוון גבוה. גם ככה הרגשנו, הייתה אווירה טובה. אחרי שהגיעו התוצאות הפחות טובות, ההנהלה החליטה לפטר את חיים שאבו המאמן ואז אחרי כשבועיים הגיע אלינו ריימונד אטפלד שגם לא התחבר ואז אחרי כחמישה שבועות הודיעו גם לו על פיטוריו. אחריו, איסמעיל עאמר חתם ונשאר איתנו עד תום העונה".
וובה בראון (שחר גרוס)מה לא הלך עם ריימונד אטוולד?
“הוא מאמן מעולה, אני חושב שהוא מתאים לטופ שלוש בארץ, לליגת העל. הבעיה היא שהשחקן הישראלי, לפחות בליגה הלאומית, כמי שחווה אותה מקרוב בשלוש השנים האחרונות, אוהב את השעה ורבע אימון, מקלחת, להתקפל והביתה, זה המצב. ברגע שמגיע לך מאמן שדורש ממך להיות ארבע שעות במתקן, לצפות בווידיאו, שיטות אימון וכל שאר הדברים מסביב, זה לא מתאים להם. אני מאוד התחברתי לזה ואהבתי, כמי שמכיר את זה מהפועל באר שבע. מה גם שהוא מאמן זר, ויש לו את השיטות שלו, שכמו שאמרתי, לא מתאימות לרוב השחקנים בליגה ובטח שיש כאלה שצריכים מתורגמן, זה לא פשוט. הוא גם הגיע באמצע העונה, הוא לא יכול היה לתת מה שהוא רצה, אתה צריך להביא תוצאות תוך כדי תנועה. אם שואלים אותי, הייתי שמח להמשיך עם מאמן כזה.
"היום, כשאתה מגיע לעבודה, לא משנה אם זה קשור בכדורגל או לא, זה מעל חמש שעות עבודה. אי אפשר לעגל פינות, זה לא נראה טוב, בטח בליגה הלאומית שהיא תחת מנהלת הליגות וצריכה להיות איכותית. בגלל זה הגעתי להפועל באר שבע וראיתי איך זה אמור להתנהל. זה אמור להיות הסטנדרט, הטופ. אחרי כל מה שעברתי, עוד היו חסרים לי דברים ואני כן יכול להגיד שלמדתי מריימונד דברים חדשים, חבל שזה לא צלח. אין ספק שהליגה הלאומית לא דומה כמעט בשום דבר לליגת העל. באורך החיים, במקצוענות, כאילו לא מעריכים את זה מספיק. לא נותנים שם הכל. השחקנים לא לוקחים לתשומת ליבם שמדובר במקצוע היחיד וזה המקום שיקדם אותם לליגת העל ואולי לחו"ל", המשיך.
ריימונד אטוולד (שחר גרוס)"מרגיש לי שהם לוקחים את זה כמספיק וזה בסדר. זה המצב, וחיים איתו בשלום. לא רוצים לקחת את היכולות שלהם צעד אחד קדימה. תמיד אני אומר שבעבודה קשה קוצרים את הפירות, צריך אקסטרה בכדי להצליח. אני יכול להגיד על עצמי שאני לא שחקן כישרוני ולא כוכב ולא כלום, אני הגעתי לאן שהגעתי בעבודה קשה, עשיתי את זה מלמטה והתקדמתי. אז כן, כשאני רואה מהצד שחקנים כאלה, אני אומר לעצמי שאולי שני אחוזים יתקדמו למעלה. היתר ייהנו מהבינוניות שלהם", הוסיף.
אתה השחקן הכי מעוטר שהיה בליגה א'. איך זה מרגיש ולמה זה קרה?
"קודם כל, אני חושב שאחרי הקורונה, הכל ירד. גם בליגה הלאומית. כלומר, היו קיצוצים רוחביים, השכר לא כפי שהיה בעבר. הכל ירד, בלי יוצא מן הכלל. לתחושתי לא מעריכים מספיק את שחקני ההגנה כמו את שחקני ההתקפה, אני בסדר עם זה. לכל מועדון בארץ הזכות להתפאר מהחלוצים שלו, שבאים, כובשים שערים ומביאים נקודות ואולי גם אליפות ותארים אחרים. אז כן, זוכרים רק אותם. יש מאמנים בודדים שיודעים שהכל מתחיל מלמטה, מקו ההגנה וכן נותנים לשחקנים כמוני חשיבות רבה. סיימתי בראשון לציון וראיתי לאן זה מתקדם, והבנתי שהמשכורות ממש, אבל ממש, נמוכות.
וובה בראון (חגי מיכאלי)"מ.ס טירה פנתה אליי, הם אמרו לי שיש להם מטרה ברורה. יש שם רצון עז לעלות העונה לליגה הלאומית. להגיד את זה באוויר, זה בסדר, אבל מה השאיפות ואילו שחקנים צפויים לנחות כאן מלבדי במידה ואסכים להגיע. הציגו בפניי את התוכנית, אהבתי את הסדר והארגון שלהם ואמרתי לד"ר סמארה, עבד טיטי ואמיר כהן 'כן'. זה לקח לי זמן, אמרתי לעצמי שאני רוצה לחשוב על זה. לא פשוט לשחקן כמוני לרדת מהליגות הגבוהות לליגה א'. כשראיתי שהאופציות האחרות שעמדו לנגד עיניי מליגת העל ומהליגה הלאומית היו בסכומים מגוחכים, אמרתי לעצמי שאני הולך על ליגה א'. שוב, זה מתחבר לזה שלא מעריכים מספיק וגם הגיל משחק פה תפקיד. אם אני בן 33, אז קבוצות רואות בי כסוס מת. אם אגיד שאני יותר טוב מ-80% משחקני ליגת העל, יהיו אנשים שיצחקו בקול רם ויהיו כאלה שיגידו שזו אמת", סיפר.
עוד הוסיף בראון: "היה בי חשש. היה בי פחד. אני לא מכיר את ליגה א', אני לא יודע איך היא מתנהלת. אני כבר מכיר טוב מאוד את הצורך בעבודה בליגה הלאומית, בטח בליגת העל. לכן הייתי צריך לשבת על זה כמה ימים ולהחליט עם עצמי שאני הולך על זה עד הסוף. כשאמרו לי פעם נוספת, שרוצים לעלות ליגה, אני מאמין בזה. כשראיתי איך ד"ר סמארה מדבר ומציג את כל התוכנית, השתכנעתי. אני מחפש את האתגר הזה, אני מחפש מועדון שיש לו שאיפות. אני יודע טוב מאוד שבכדורגל הישראלי אין דבר כזה חיים קלים. הרבה קבוצות בהתחלה מצהירות דבר או שניים ובינואר הן בכלל לא בכיוון. גם לטירה אמרתי את זה, אין בטוח. גם עם ראשון לציון הייתה מחשבה כזו ותראה לאן הגיעו. אם הייתי מרגיש שאני לא שם, הייתי מרים את היד ואומר שאני פורש. אבל אני לא בכיוון ורוצה להמשיך לשחק כדורגל".
וובה בראון במאבק (שחר גרוס)איפה החוויה הייתה הרבה יותר גדולה? בהפועל רמת גן, עירוני קריית שמונה או הפועל באר שבע?
"חוויה? אני חושב שבהפועל באר שבע. הגעתי שם לדברים שיכולתי רק לחלום עליהם. נכון שלפני זה לקחתי תארים, אבל לקחת תארים עם הפועל באר שבע, להביא אליפות אחרי 40 שנים, זה לא דבר של מה בכך. זה היה משהו חריג בנוף של הכדורגל הישראלי. זו עיר שחיכתה לדבר הזה כל כך הרבה שנים. ראית על העיניים של האנשים. יש לי צמרמורת עד היום, לשמוע את מנגינת ליגת האלופות ולשחק מול קבוצות שראית אותם עד לא מזמן רק על גבי מסך הטלוויזיה שלך. זו מזכרת לכל החיים, שאני יכול לספר לילדים שלי. אני מקווה לעשות דברים יפים גם עם טירה, להדביק את הצעירים במחויבות שלי ושרק ילמדו ממני".
וובה בראון במדי הפועל ב"ש (מרטין גוטדאמק)מה לגבי נבחרת ישראל? לא נגעת בתהילה.
"אני בשנתון 89, וזה שנתון של הרבה שחקנים טובים. בעמדה שלי שיחקו הרבה מוכשרים ממני. יכולתי להתברג בסגל אבל זה לא הצליח כל כך. קיבלתי פעם אחת זימון כשהלגיונרים היו בחו"ל, אבל זה לא היה משהו משמעותי. זה צורם, זה לא כיף. אני תמיד אומר שהרבה אנשים היו מחליפים איתי בתארים שיש לי, ולהגיע לאן שהגעתי".
אלון חזן ויוסי בניון במסיבת עיתונאים