השבוע במסגרת פינת "סגל הזהב" של התוכנית ZONE מגזין הספורט לצעירים, נסענו דרומה כדי לפגוש את החלוץ הצעיר של מ.ס אשדוד, עוז בילו, שכבר הספיק לצבור 1,000 דקות משחק העונה בקבוצה הבוגרת.
הרבה אבות שולחים את הילדים שלהם לבית ספר לכדורגל בגיל 5, אבל מעט מהילדים האלו מגיעים לסגל קבוצה בוגרת בליגת העל כבר בגיל 19. עוז בילו, בנו של מאמן הכדורגל יוסי בילו, החל את דרכו בבית הספר לכדורגל בראשל"צ ומהר מאוד כבר עבר למכבי ת"א, שם שיחק עד נערים ב'. ממכבי הוא עבר לאקדמיה של מ.ס אשדוד, והיום בגיל 20, במקביל לשירותו בצה"ל, הפך לדמות קבועה בסגל של רן בן שמעון.
"מגיל 5 כבר, המאמנת שלי, קראו לה שירי, אמרה לי שאני הולך להיות שחקן בליגת העל, והיא פגעה בול. לפני שהייתי טוב בזה, אהבתי את זה, הבנתי שזה יהיה המקצוע שלי", סיפר בילו. צפו בכתבה:
היהלום של אשדוד חולם לשחק באולימפיקוהכל מהבית
כיאה לבן של מאמן, גם בתקופת הקורונה בילו המשיך להתאמן מהבית באימונים אישיים עם אביו, חדרי כושר, ריצות בחוץ, לא ויתר לעצמו לרגע. עוז מספר על הקשר עם אביו, שהוא מלווה אותו לאורך כל הקריירה ומגיע לכל המשחקים שלו, חוץ מאלו שמתקיימים בזמן שהוא מאמן כמובן.
"שאיפה למצוינות. אבא שלי בן אדם מיוחד, לא משנה כמה אתה תהיה טוב, לא משנה מה תעשה, כלום לא טוב לו. תמיד ידע להוריד אותי, אבל בסופו של דבר זה מה שאני דורש מעצמי היום. לא הייתי יודע לעכל את זה בהתחלה, אבל זה רק לטובתי. היום אחרי כל משחק אני מחפש את הדברים הלא טובים, איך לשפר אותם".
רן בן שמעון. נותן לעוז בילו את הבמה במ.ס אשדוד (דן יידוב)הצלחנו להוציא תגובה קטנה מאבא יוסי לנושא: "מבחינה התקפית אף פעם לא הייתה בעיה איתו כי תמיד הוא היה שחקן מאוד מוכשר והחלק ההתקפי תמיד היה מצוין אז שמתי דגש על הקטע ההגנתי, שום דבר לא סיפק אותי כי תמיד דחפתי אותו לקצה. להוריד אותו זה לא היה להוריד אותו מבחינת ביטחון אלא להוריד אותו לקרקע – שידע תמיד שיש משחק הבא ואי אפשר לחיות על העבר. הרבה פעמים הוא היה יוצא עצבני מהאוטו ואפילו עם דמעות, אבל אני שמח שהוא הבין שהיום הוא מחפש כל הזמן להשתפר ויש לו ביקורת עצמית מאוד גבוהה”. עם אבא כזה פרפקציוניסט, איך הוא לא יגיע רחוק?
מהמשבר בנוער לרגע השיא בבוגרים
בעונה הראשונה שלו בנוער, בילו חווה את אחד המשברים הקשים אך גם הנפוצים בכדורגל, פציעה ארוכה. הוא נעדר מ-12 המחזורים האחרונים של העונה, שבסופה ירדה הקבוצה ליגה. גם מהמשבר הזה הצליח עוז לעלות, ובעונה לאחר מכן בליגה הלאומית, הוא הבקיע מעל 20 שערים, שסללו לו את הדרך לקבוצה הבוגרת: "התרגשתי, אמרתי לעצמי לאט לאט תיכנס למשחק ותראה את מה שאתה יודע כאילו אתה בשכונה"
הרגע שהכי זכור לחלוץ הצעיר הוא הבישול הראשון שלו בבוגרים. בילו נכנס כמחליף במחצית השנייה במשחק נגד הפועל רעננה, כשהתוצאה הייתה 0:2 לטובת רעננה. האנרגיות שהכניס איתו למשחק הביאו מהר מאוד את הגול הראשון של אשדוד מרגלו של רועי גורדנה. פחות מעשר דקות לאחר מכן, אשדוד כבר השוותה את התוצאה, וממש שנייה לפני הדקה ה-90 הגיע הרגע של בילו.
דין דוד. זכה לבישול בלתי נשכח מבילו (שחר גרוס)"רועי גורדנה הוציא לי את הכדור, הובלתי את הכדור עד ה-16, בישלתי לדין דוד דקה 90, 2:3. אין שמחה כזו בעולם. לבשל גול, לתת גול, אין תחליף להרגשה הזאת. זו ההרגשה הכי טובה בעולם”.
גורדנה – מורה הדרך
הקבוצה הבוגרת של מ.ס אשדוד מורכבת מלא מעט שחקנים צעירים, אך איתם גם שחקנים בוגרים ו-ותיקים, שמשמשים לבילו ולשאר הצעירים כאחים גדולים ודמויות לחיקוי, הם מפרגנים ומרימים, ויודעים גם "להוריד אותם לקרקע" כשצריך. המודל לחיקוי של בילו בקבוצה הוא דווקא קשר, רועי גורדנה, שמלווה אותו מתחילת דרכו בבוגרים. גורדנה מייעץ לחלוץ הצעיר הן על החיים במגרש והן על החיים שמחוצה לו. לפני הכל הוא מלמד אותו על צניעות ויושר. ועל המגרש?
"הוא בן 30 וכל משחק אתה רואה אותו רעב כמו ילד בן 10, ואני לוקח את זה ממנו כמורה דרך שלי. הייתי רוצה להגיע לגיל 30 וגם להיות ככה", מספר בילו בהערצה על גורדנה.
רועי גורדנה. המנטור של עוז בילו באשדוד (אורן בן חקון)גורדנה מספר על הצעיר: "ילד כשרוני שאמור להיות דור העתיד של המועדון הזה ואולי במועדונים גדולים יותר. יש לו דריבל מדהים, יש לו ראיית משחק מאוד מאוד טובה, אבל עדיין צריך לשפר את משחק ההגנה שלו, יש לו עוד כמה פרמטרים שהוא צריך להשתפר בהם והוא עדיין ילד ויש לו את הזמן לעשות את זה".
כמו השחקנים הבוגרים, גם רן בן שמעון מאמן הקבוצה, מקפיד לטפח את הצעירים. מעבר לכושר המשחק ולכדורגל עצמו, בן שמעון עובד עם הצעירים בעיקר על הפן המנטלי. גם כששאלנו את עוז הוא הבהיר כי לעבוד עם מאמן מנטלי זה הדבר הכי חשוב היום: "להיות כל הזמן יציב".
ומה החלום הגדול?
"מאמין שאצליח לעשות את הפריצה כי אני מאמין בעצמי. קודם כל להיות שחקן מוביל בליגת העל. אם אהיה טוב בעזרת השם גם לצאת החוצה. האמת שאני כל החיים שלי חלמתי לשחק ברומא באולימפיקו מול 70 אלף אוהדים, זה החלום שלי".