ליגה א' מביאה עמה לא מעט שמות של שחקנים שתרומתם למערך הקבוצתי משפיע על התוצאות. במשך כחצי עונה, מועדון כדורגל ירמיהו חולון הייתה במקום הראשון. הובילה ביד רמה את הליגה כשאף אחד לא ציפה לזה. מי שהיו אמונים על השקט התעשייתי מאחורי הקלעים הם ליאור שלומן ורונן קנפו, שעזב את המועדון בטענה כי אי אפשר להמשיך את הטרפת הזאת ללא תמיכה מסודרת מצד העירייה. מי שהיה בין השחקנים הבודדים שהחלו את העונה בירמיהו חולון וסיימו שם הוא דניאל גרץ, בנו של שחקן העבר, אורון, ממכבי רמת עמידר, שכבש ללא הרף במשך כ-11 עונות אי שם בשנים 1984 עד 1996.
מי שהחל לשחק כבלם, מצא לעצמו עמדה חדשה על המגרש. קשר קדמי, די דומיננטי בחלק הקדמי של המערך, ודי אוהב למצוא את הרשת. מאז עלה לבוגרים בעונת 2014/15, כבש 22 שערים בכל המסגרות, שבדרך כלל היו אלו שערים שהעניקו לקבוצתו שלוש נקודות. הוא עבר בהפועל תל אביב, הפועל פתח תקווה, הפועל ירושלים ומכבי יבנה כשבכולן שיחק בליגה הלאומית. רק בשנתיים האחרונות ירד לליגה א', כשבעונה שעברה רשם עונה עם חמישה שערים במדי מכבי הרצליה. העונה, הצטרף, כאמור, לירמיהו חולון, שהייתה לאחת הקבוצות המפתיעות בחלק הראשון של העונה בליגה א' דרום.
"מבחינה אישית, הייתה זו עונה טובה. העונה, שיחקתי בתפקיד שהוא חדש לי. שיחקתי בשש, שזה בעצם הקשר שהוא התחנה האחרונה במגרש. תפקיד שדורש לא מעט חילוצים, עבודה הגנתית. עד גיל 14 שיחקתי בתור בלם על המגרש, אז באיזשהו מובן היה כיף לחזור לזה, למשחק ההגנה, לגליצ'ים, לכדורים הראשונים בראש. אני יכול להגיד שנהניתי מכל רגע בתפקיד הזה, לא ידעתי שאני יכול לעשות אותו עד כדי כך טוב, אבל אין ספק שהייתי חסר התקפית לקבוצה במהלך העונה. נכון שהכדור לא נכנס העונה, אבל היו בישולים. זה היה נכון לקבוצה, שאשחק בעמדה הזו העונה. הצלחנו להתברג בפלייאוף העליון, ואפילו להיות חלק מאוד מכובד מהעונה במקום הראשון", אמר גרץ.
דניאל גרץ, בר סויסה וגל אסולין (שחר גרוס)לא הכול היה ורוד בירמיהו חולון העונה. העירייה הקשתה פעם אחר פעם על העברת התקציב וגובהו, ועל כן נאלצה הקבוצה לערוך שינויים בעמדות מסוימות, כולל חילופי מאמנים ושחקנים. בסופו של דבר, גם רונן קנפו עזב. "היינו בורג של כארבעה שחקנים שהתחילו את העונה בחולון וסיימו שם את העונה שלהם. מה שפגע בנו היה חילופי השחקנים במהלך העונה, כי די היינו מגובשים, כקבוצה – כיחידה אחת. למרות הכל, עשינו עונה גדולה במימדים של העיר. אף אחד לא ציפה לזה במועדון. אם היו אומרים להם בתחילת העונה שיסיימו בפלייאוף העליון במקום הרביעי ולא מעט מחזורים היו מתברגים במקום הראשון, הם היו קונים את זה", אמר גרץ.
"זה לא רמה של ליגה א', מה שקורה בירמיהו חולון. גם מבחינת תנאים, תשלומים, יחס ומעטפת. לא שאני בקיא בליגה א', בכל זאת, רק עונה שנייה שלי בליגה הזו, אבל מחברים אני מבין שהמועדון הביא לנו כל שהיינו צריכים ואף מעבר לכך. זה מועדון שיכול להצליח בגדול. יש לו את כל האמצעים לעשות זאת. כל הסיפורים מאחורי הקלעים, נשארו שם. ליאור ורונן ידעו להיכנס לחדר ההלבשה ולהוציא את כל רעשי הרקע. גם כשהיינו לא מעט זמן במקום הראשון, הם היו חייבים לעשות את ההבדלה הזו. היה שקט תעשייתי וכולם עבדו כבכל שבוע, ללא מחשבה על מה עתיד לקרות. פשוט היינו שם למען הקבוצה".
מועדון כדורגל ירמיהו חולון (יונתן גינזבורג)גרץ התחנך במחלקת הנוער של מכבי תל אביב מאז עונת 2008/09, כשבמשך שש עונות קיבל את כל שרצה, חלומו של כל ילד ששואף להיות כדורגלן מצליח. הכישרון שלו הוביל אותו גם ל-16 משחקים בנבחרות הצעירות מגיל 16 ועד 19. אחרי שסיים את מלאכתו במכבי תל אביב, הגיע לליגה הלאומית, שם שיחק עם הפועל תל אביב, הפועל פתח תקווה, הפועל ירושלים ומכבי יבנה. "כל הקבוצות ששיחקתי בהן הייתי שחקן הרכב, חוץ מהפועל תל אביב שהייתי פצוע בחלק ניכר מהעונה, אז פתחתי בחלק מהמשחקים. כשסיימתי את העונה בהפועל ירושלים, היו לי שתי הצעות מהלאומית, כשאחת מהן הייתה מכפר קאסם והשנייה מאיכסל", הוסיף.
"איכסל ירד מהפרק בגלל המרחק ובגלל שהיו לי תחושות שהפרויקט הזה לא יצליח, למרות שבדיעבד היה מוצלח ואפילו נכנסו לפלייאוף העליון, אמנם לא קיבלו משכורות, אבל נכנסו לפלייאוף, ובכפר קאסם, שאימן אותה דאז תומר קשטן, הייתי צריך להבין האם יש אימונים בשבת או איך אפשר לבוא לקראת אנשים כמוני, שומרי שבת. בדקתי האם יכול להיות לי מקום לינה ליד, בכדי שאוכל להגיע לאימונים רגלית, אם אכן יש אימון בשבת. זה לא עבד ובגלל זה מצאתי את עצמי יורד לליגה א' וחותם במכבי הרצליה בעונה שעברה".
תומר קשטן (עמרי שטיין)זה לא בדיוק מה שרצית.
"ממש לא. כשחתמתי בליגה א', היה לי מאוד קשה לקבל את זה. כבר לא הייתה לי ברירה, זו גם הייתה עונת הקורונה המפורסמת וחתמתי במכבי הרצליה. אין לי כל כעס כפלי תומר קשטן. אני מבין אותו בתור מאמן. זה הגיוני, מבחינה פיזיולוגית, להתאמן שבת-ראשון, לפני משחק ביום שני. סיימתי עם הרצליה וחולון ברוח טובה. אני מאמין שהעונה, במידה ותהיה הצעה ראוייה ויסתדר לי עם יום השבת, אין כל סיבה שלא אחזור לליגה הלאומית. אם זה לא יקרה, אשאר בליגה א'. ברור שזו לא השאיפה שלי, להישאר בליגה א'. אני רוצה לחזור לקדמת הבמה ולהוכיח מה עוד יש בי. לפעמים אין ברירה, לצערי. אני איש משפחה, והסכומים שמשלמים בליגה הלאומית הם הרבה יותר נמוכים מאלו שמשולמים בליגה א'. זו המציאות".
ספר על התקופה בהפועל תל אביב.
"הייתה לי עונה טובה בהפועל פתח תקווה, עקבו אחריי. בפברואר כבר דיברו איתו מהפועל תל אביב, עוד כשהיו בליגת העל. אף אחד אז לא האמין שהם יירדו ללאומית. קיבלתי טלפון מאיציק ניסנוב באמצע שאני בטיפול אצל הפיזיותרפיסט של הפועל פתח תקווה והוא אומר שרוצים אותי בתל אביב. הרשמתי את האנשים בהפועל, אחרי עונה טובה מאוד בפתח תקווה. אנחנו מגיעים לישורת האחרונה של הליגה ורואים שהפועל תל אביב ירדה ללאומית. היו לי הצעות נוספות מליגת העל, אבל החלטתי לחתום לשלוש שנים בהפועל תל אביב, הייתי בין הראשונים שחתמו אז. היה מצוין בהתחלה. בישולים בדקות הסיום, ניצחונות, כל משחק כ-7,000 צופים מגיעים בליגה הלאומית ואז הגיעו הפציעות ששיבשו הכול. לא מימשתי את מלוא הפוטנציאל שלי בקבוצה ובגלל זה לא המשכנו ההתקשרות".
אבא שלך, אורון, שהיה מלך השערים של מכבי רמת עמידר במשך שבע שנים ברציפות, מלווה אותך?
"אבא שלי היה שחקן עבר במכבי רמת עמידר, ולפעמים מתבלבלים וקוראים לי אורון. אני ממשיך השושלת. אבא היה מלך שערים במכבי רמת עמידר בליגה השנייה והשלישית, במשך תקופה לא מבוטל. הוא היה חלוץ חזק, פיזי וגבוה ועד היום מזהים אותו ברחוב ומדברים איתו על איזה שחקן הוא היה. בשבילי הוא מספר אחת. כל מה שהגעתי ואגיע, הכול לזכותו וכמובן שהוא ליווה ומלווה אותי לכל משחק עד היום".