זה מרגיש כמו העברת שרביט סמלית בכל המובנים. הקמפיין ההיסטורי של מקדוניה הצפונית ביורו 2020 רשום על שמו של גוראן פאנדב. החלוץ הוותיק, שבחר לעכב את הפרישה על מנת לנסות להגשים את חלומו הכמוס להעפיל לטורניר גדול, עשה זאת בדרך מופלאה, עם המון דמעות של אושר, כאשר הבקיע את השער הקריטי מול גאורגיה בפלייאוף בליגת האומות. הוא גם זכה לכבוש את השער הראשון של המקדונים באליפות אירופה עצמה, ובסיום שלב הבתים הוחלף כדי שכולם יעניקו לו את הכבוד הראוי. דרכו במדים הלאומיים הסתיימה באקורד מדהים.
פאנדב הוא גדול הכוכבים המקדונים בכל הזמנים, והוא מציב רף גבוה מאוד – די להזכיר את תרומתו המשמעותית לטרבל של אינטר ב-2010, אבל יש המאמינים כי אליף אלמאס מסוגל ללכת בדרכו ולהגיע לגבהים דומים. טבעי, אם כך, כי במוקדמות מונדיאל 2022 הבמה כבר הייתה בעיקר שלו. אלמאס היה זה שכבש את השער הדרמטי שהעניק לאנדרדוג את הניצחון המפואר 1:2 על אדמת גרמניה במרץ, כאשר פאנדב עדיין היה שם, ואפילו שם ברשת את השער הראשון. היה זה ההפסד השלישי בלבד של הגרמנים אי פעם במוקדמות גביע העולם, והתרגשותו של הקשר הצעיר לא ידעה גבול.
גוראן פאנדב חוגג. סימנו לו יורש (רויטרס)הנקודות האלה נתנו למקדונים יתרון על היריבות במאבק על המקום השני, כי כל היתר נכנעו פעמיים לגרמניה. העדיפות הזו נוצלה עד תום, אבל נדרש ניצחון על איסלנד במחזור הנעילה ביום ראשון על מנת להבטיח את הכרטיס לפלייאוף. זו לא הייתה משימה טריוויאלית, והאורחים השוו ל-1:1 בפתיחת המחצית השנייה, אבל זה בדיוק היה הרגע לו חיכה אלמאס. בדקה ה-65 הוא היה במקום הנכון כדי לשלוח את הריבאונד פנימה ולקבוע 1:2. בדקה ה-86 הוא קרקס את ההגנה ושם חותמת רשמית עם שער מרהיב הרבה יותר. עם הצמד הזה, הוא כתב פרק נוסף באגדה המקדונית המופלאה בשנת 2021, וכעת התקווה היא כי הנסיקה הסנסציונית תימשך גם ב-2022. האומה שלא העזה עד לא מכבר לחלום על הצלחה בזירה הבינלאומית, רואה טורניר גדול שני ברציפות מעבר לאופק.
אלמאס אמור להיות המנהיג של הסגל הזה. הוא רק בן 22, אבל מאחוריו כבר 37 משחקים במשך יותר מ-4 שנים. הוא הרי בישל את שער הניצחון מול ישראל בחיפה עוד בספטמבר 2017, כאשר ערן זהבי זרק את סרט הקפטן. היה לו מזל עצום עם שני המאמנים הלאומיים שהכירו אותו לעומק עוד לפני שנתנו לו את המפתחות במרכז המגרש. איגור אנגלובסקי, שהדריך את מקדוניה עד הקיץ והעלה אותה ליורו, היה זה שזרק את אלמאס למים העמוקים עוד ב-2015 כמאמן רבוטניצ'קי, כאשר הפך אותו לשחקן הצעיר ביותר בתולדות הליגה המקדונית, שבועיים בלבד אחרי יום הולדתו ה-16. "הוא הולך להיות יהלום אמיתי", הוא העיד אז, ולא במקרה – הרי פירוש המילה "אלמאס" בטורקית הוא יהלום.
אליף אלמאס (רויטרס)אחרי אליפות אירופה, בובי מילבסקי מונה למאמן ואיתו עלה אלמאס ליורו עד גיל 21 ב-2017, כשהיה שם השחקן הצעיר ביותר בסגל בפער ניכר. זמן קצר אחרי ההצלחה ההיא חתם מילבסקי על חוזה לשנתיים במ.ס אשדוד, בה כיכב כשחקן בתחילת המילניום. "אני מאושר לחזור לבית השני שלי", הוא אמר אז, אבל הקדנציה הייתה קצרה, והוא פוטר תוך חודשים ספורים. אלמאס צריך להודות לג'קי בן זקן על המחווה הזו, כי מילבסקי שב לנבחרת הצעירה של מקדוניה, וכעת קיבל באופן טבעי את הקידום לנבחרת הבוגרת. היחסים בין השניים הדוקים מאוד, ולכן עזיבתו של אנגלובסקי עברה ללא טראומה מיוחדת. גם הבוס הנוכחי סומך על היהלום בעיניים עצומות.
ברמת הקבוצות זה לא תמיד היה כך מבחינתו – במיוחד בפנרבחצ'ה, אותה בחר ב-2017 על פני מגוון רחב של אלטרנטיבות שעמדו בפניו. הרנבן ההולנדית הייתה משוכנעת כי יצטרף אליה, וגם מנצ'סטר סיטי גיששה, אבל אלמאס – טורקי אתני שמדבר טורקית עם הוריו – סבר כי ההתאקלמות באיסטנבול תהיה נוחה יותר. גם השכנועים של פרו אנטיץ', הכדורסלן המקדוני הראשון ב-NBA, עזרו מאוד. אנטיץ', ששיחק אז בפנרבחצ'ה, נסע אישית לבית הקפה שמנהלת משפחת אלמאס כדי להסביר לנער מדוע כדאי לו ללבוש את מדי הקנריות. זה עבד, אבל המאמן אייקוט קוג'מן החליט שאינו מתאים פיזית לבוגרים, ועונה שלמה נזרקה אז לפח. רק בעונתו השנייה בטורקיה התחיל אליף לממש חלק מהפוטנציאל, וזה היה העיתוי הנכון לעשות את הצעד הגדול הבא בקיץ 2019.
אליף אלמאס (רויטרס)גם הפעם לא חסרו לו אופציות על השולחן, אבל קרלו אנצ'לוטי הכריע את הכף. מאמן נאפולי דאז התקשר אישית לאלמאס, הסביר לו כיצד הוא רואה את השתלבותו, והקשר הכריז: "אני רוצה לשחק שם". פנרבחצ'ה קיבלה תמורתו 16 מיליון אירו – פי 100 בהשוואה לגרושים ששילמה לרבוטניצ'קי שנתיים קודם לכן, אבל שיתוף הפעולה עם אנצ'לוטי לא החזיק מעמד זמן רב, כי האיטלקי פוטר כבר בדצמבר. מאז, עבד המקדוני עם ג'נארו גאטוסו וכעת עם לוצ'אנו ספאלטי, ושניהם מעריכים אותו, אבל רואים בו בעיקר ג'וקר מהספסל. ככל שעובר הזמן, גוברת התחושה שהוא ראוי ליותר.
עכשיו, אחרי ההצגה במוקדמות, נפוצו הדיווחים כי שתי האימפריות הספרדיות מגלות בו עניין. האפשרות להגיע לברצלונה עשויה הייתה להיות חלומית ביותר מבחינת אלמאס, שלא היסס להצהיר כבר ב-2019: "תוך 4 שנים אני רוצה לשחק בליגה הספרדית, רצוי בקאמפ נואו". ואולם, קשה מאוד להאמין כי בארסה מסוגלת וצריכה לבצע את העסקה במצבה הנוכחי. האסון הכלכלי לא מאפשר לה לרכוש שחקנים כלל, והיא גם לא באמת זקוקה לקשרים מסוגו של אלמאס, בהתחשב בעושר הכישרונות הצעירים במרכז המגרש, אותם אמור לטפח כעת צ'אבי.
לואי טאהא מול אליף אלמאס (רדאד ג'בארה)לעומת זאת, ריאל מדריד היא סיפור אחר לגמרי. אנצ'לוטי סימן שוב את אלמאס כיעד מרכזי בתוכניותיו, וההיכרות המוקדמת בין השניים בהחלט תסייע לקדם את המגעים בשנה הבאה. הלבנים דווקא ישמחו לחיזוק בעמדה של היהלום, כי לוקה מודריץ' וטוני קרוס כבר ממש לא צעירים, וזה משאיר רק את פדריקו ואלוורדה ואת אדוארדו קמאבינגה כדור העתיד – שניהם שחקנים קצת יותר הגנתיים בהשוואה לאלמאס.
האם ימצא הקונדיטור המחונן מבית הקפה הקטן בסקופייה הישר לסנטיאגו ברנבאו? זה יכול להיות תסריט מעניין, ופאנדב יעקוב אחריו בעניין. לפני עשור בדיוק דווח בתקשורת הספרדית על אפשרות הגעתו לריאל מדריד, אך זה לא יצא לפועל. אלמאס – היורש האולטימטיבי – עשוי להגשים את הפנטזיה הזו.