אברהם גרנט הוא ללא ספק אחד המאמנים הישראלים הגדולים ביותר בכל הזמנים. גרנט זוכה להערכה רבה גם מעבר לים, ואתמול (שישי) הוא ערך ראיון רשמי עם האתר הרשמי של פיפ”א בו סיפר על הקריירה בת 50 שנות האימון שלו, נזכר ברגעים הגדולים והסביר למה בחר לאמן דווקא את נבחרת זמביה.
“המסע שלו מאימון קבוצת הנוער של הפועל פתח תקוה ועד לתפקידו הנוכחי בזמביה הציג הצלחות וכישלונות. עם זאת, האש התחרותית שלו בוערת כתמיד, והוא משוכנע שהניסיון הרב שלו יכול לעזור להניע את הכדורגל הזמבי קדימה”, נכתב באתר של פיפ”א.
"חיפשתי את האתגר הנכון", אמר גרנט על הבחירה באימון נבחרת זמביה. "הוצג לי חזון לכדורגל בזמביה וחשבתי: 'למה לא? אני רוצה לעשות את זה'. זו הייתה המשרה הנכונה עבורי, ואני אוהב את אפריקה. אני חושב שהאווירה כאן מדהימה. אני אוהב את התרבות. האנשים מאוד חופשיים. ובתור אחד שאוהב ומבין בכדורגל, אני אוהב כמה כישרון יש באפריקה".
אברהם גרנט (האתר הרשמי של ההתאחדות הזמבית)"השתפרנו מאוד בכל תחומי המגרש. המשחק שלנו מאורגן, אנחנו מגנים היטב, אנחנו תוקפים עם הרבה שחקנים. חוץ מהמשחק מול מרוקו באליפות אפריקה, כבשנו בכל משחק מאז שנכנסתי לתפקיד. אני מאוד שמח ממה שעשינו, אבל אנחנו צריכים לעשות אפילו יותר", הוסיף גרנט, ואמר לקראת משחקי מוקדמות מונדיאל 2026: “זה יהיה אתגר גדול. אין ספק שמרוקו חזקה מאיתנו, אבל אסור לנו להרים ידיים. אנחנו יודעים את המקום שלנו, אבל ניתן הכל”.
“אנשים יגידו שיהיה לנו קשה להעפיל למונדיאל, אבל כששיחקנו בחוף השנהב, אנשים גם אמרו שאין לנו סיכוי. אמרתי: 'אז מה?', וניצחנו אותם 0:3. זה היה אותו דבר כשהפכתי למאמן צ'לסי. אני זוכר שכל הכתבות אמרו: 'אין להם סיכוי, אין סיכוי, אין סיכוי'. אף אחד לא חשב שאנחנו יכולים להצליח, אבל שיחקנו כדורגל מצוין, הגענו לגמר ליגת האלופות והיינו קרובים לזכייה בפרמייר ליג”, הוסיף הישראלי, ונזכר בתקופתו אצל הבלוז: “ירשתי קבוצה עם הרבה בעיות. בתקשורת ביקרו ואמרו שהקבוצה משחקת כדורגל מכוער, אבל אחרי תקופה קצרה מאז שהגעתי, שיחקנו כדורגל פנטסטי”.
אברהם גרנט (ההתאחדות הזמבית)“בכל חודש השתפרנו היינו טובים יותר. ניצחנו את כל הקבוצות הגדולות. ניצחנו את יונייטד, כשסר אלכס פרגוסון אמר שזו הקבוצה הכי טובה שהייתה לו אי פעם, ניצחנו את ארסנל תחת ארסן ונגר, ניצחנו את ליברפול בחצי גמר ליגת האלופות והגענו לגמר הראשון בהיסטוריה של צ'לסי. הרבה מאוהדי צ'לסי אמרו לי שזה הכדורגל הטוב ביותר שהם ראו. עדיין יש לי הרבה זיכרונות נהדרים מהעונה ההיא. חבל על ההפסד בדו קרב הפנדלים בגמר הצ’מפיונס. במהלך המשחק בעטנו לקורה ולמשקוף, אפילו פרגוסון הודה שהיינו הקבוצה הטובה יותר באותו ערב".
גרנט סיפר על השאיפות שלו עם זמביה: “אנחנו מנסים לפתח, הכל על המגרש ומחוץ למגרש. האתגר הראשון עבורנו היה להעפיל לאליפות אפריקה, מה שהצלחנו לעשות, והשני היה לבנות משהו לעתיד, אנחנו מנסים לבנות משהו יציב. אנחנו לא כמו קונגו או מרוקו, שכל השחקנים שלהם משחקים ברמה הגבוהה באירופה. רבים מהשחקנים שלנו משחקים בליגה המקומית. אני מקווה ששחקנים נוספים ייצאו לאירופה בקרוב. יש לנו כמה שחקנים צעירים שאני חושב שהם יעשו את זה ויובילו את הנבחרת”.
"גם הוא הודה שהיינו טובים יותר באותו הערב". סר אלכס פרגוסון (רויטרס)“הליגה באפריקה מאוד תחרותית, אבל המטרה שלנו היא לבנות קבוצה צעירה יותר ואני מקווה, שמהדור הזה, נראה יותר שחקנים שמשחקים באירופה. יש לנו בית קשה במוקדמות המונדיאל, אבל נילחם ונעשה את המיטב, כמו תמיד. עשינו שיפורים עצומים בשנת 2023 ואני מקווה שאם תדברו איתי בסוף השנה הזו, אוכל לומר שהתקדמנו אפילו רחוק יותר. אנחנו רוצים לבנות בסיס כך שלזמביה תהיה קבוצה חזקה להרבה מאוד שנים”, הוסיף.
גרנט הסביר מה המפתחות להתקדמות הכדורגל בזמביה ובאפריקה בעתיד: “ראשית, איכות המגרשים. כדורגלן זה כמו רקדן - צריך רצפה טובה כדי לרקוד כמו שצריך. ודרך אגב, מאוד התרשמתי מהרמה באליפות אפריקה האחרונה בחוף השנהב, המגרשים היו פנטסטיים. אם נוכל לתת לשחקנים ברחבי אפריקה מגרשים טובים יותר, זה יעזור להם להשתפר. שנית, פיתוח הצוות – אנליסטים, צוות רפואי ועוד. זה יעזור לשחקנים למקסם את הפוטנציאל שלהם. יש התקדמות, אבל אני חושב שזה יכול להיות אפילו יותר טוב. בנוסף, חינוך למאמנים, הן בליגות הראשיות והן למאמני קבוצות הנוער. אם שלושת הדברים הללו ישתפרו, השמיים הם הגבול עבור אפריקה”.
אברהם גרנט ומרקו בלבול באימון זמביה (נבחרת זמביה)הישראלי תיאר את פילוסופיית האימון שלו: “אני רוצה להיות כמו אבא לשחקנים, אבל אבא שיודע לספר לבניו כשהם עושים טעויות. אני הבמאי של הסרט, לא הכוכב, הכוכבים הם השחקנים. אני תמיד אומר לכל שחקן שלי –‘אתה רק צריך לעקוב אחר כללי המשמעת ולתת 100 אחוז, ואני איתך’. אני מרגיש שכל השחקנים שהיו לי הם כמו הבנים שלי”.
כשנשאל מה ההישג שהוא הכי גאה בו בקריירה, ענה גרנט תשובה די מפתיעה: “כולם כנראה יסתכלו על ההגעות לגמר ליגת האלופות עם צ’לסי וגמר אליפות אפריקה עם גאנה, אבל אני חושב שההישג הגדול ביותר הגיע עם פורטסמות' ב-2010. הגענו לגמר הגביע האנגלי כשבקושי היו לנו שחקנים והורידו לנו תשע נקודות בליגה בגלל בעיות כלכליות. ניצחנו בחצי הגמר את טוטנהאם שהייתה לה קבוצה מדהימה תחת הארי רדנאפ. בגמר שיחקנו מול צ'לסי, החמצנו פנדל ואז דידייה דרוגבה כבש וצ'לסי ניצחה 0:1. אם בכדורגל לא היו פנדלים, היו לי עוד כמה תארים”.
גרנט עם דרוגבה. כבש את השער שלקח ממנו את הגביע (רויטרס)לבסוף, נשאל המאמן הוותיק מה ממשיך להניע אותו, אחרי שהוא מאמן כבר 50 שנה. הישראלי ענה: “אני אוהב את המשחק הזה, את התחרות, את היצירתיות של הכדורגל ואפילו להתמודד עם בעיות, שתמיד יש לך. אני אוהב את הלחץ שאתה צריך להשיג משהו. כדורגל גם יכול לאחד אנשים. זה טבעו של המשחק. כשאימנתי באנגליה ובמקומות אחרים, היו אנשים ממדינות רבות ששיחקו יחד. היו שמחים יחד, עצובים יחד ולומדים יחד. עבדתי בעבר על פרויקטים שבהם ניסינו לשים מגרשי כדורגל על גבולות, במקומות עם קונפליקט, כדי לקרב אנשים לשחק. כמובן, כשהייתה מלחמה, היינו צריכים לעצור את זה. עם זאת, הרעיון עדיין קיים. אני חושב שאנחנו יכולים להשתמש בכדורגל כדי לעשות משהו למען החברה. אני לא אוותר על זה”.
גולר המכריע! ריאל מנצחת את סוסיאדד 0:1