הראיון הבלעדי של אברהם גרנט ל-ONE ממשיך לחלק ב'. והפעם: למה לא חזר לאמן בנבחרת ישראל, אי הזימון של ערן זהבי, מה הוא חושב על הצוות אלון חזן ויוסי בניון, המו"מ של ברק בכר עם הכוכב האדום, היחסים הלא שגרתיים עם הגרושה צופית, הקריירה של הבן דניאל והרצון להפוך להיות סבא, לתשומת ליבם של הילדים.
אבל בחזרה לנבחרת. גרנט היה בטוח בזמנו שיש לה הזדמנות לעלות ליורו, לכן כאשר היה משחק קובע מול סקוטלנד בחצי גמר פלייאוף היורו ואנדי הרצוג עזב את הנבחרת, גרנט זכה להתעניינות והעביר מסר שהוא מוכן לבוא לאתגר הנבחרת. הוא כל כך האמין בהזדמנות שהוא אפילו היה מוכן לאמן בחינם, אך בהתאחדות נתנו בסופו של דבר את המפתחות לווילי רוטנשטיינר בכל מיני תירוצים.
עד היום נראה שהמקרה הזה לא עוזב את מי שכבר אימן בעבר את הנבחרת, ומאז הגיע לגמר ליגת האלופות, אליפות אפריקה ועוד. אך נראה שמשהו חסר לגרנט, משהו כמו להוביל את הנבחרת לטורניר גדול.
אברהם, הצעת את עצמך בזמנו לאמן בחינם בפלייאוף מול סקוטלנד ולא רצו. למה לא רצו?
“כל הזמן אמרו לי לבוא לעזור לכדורגל הישראלי, ראיתי את ההגרלה עם סקוטלנד ואמרתי ‘וואו, יש הזדמנות’. אסור לשכוח שכל פעם התמודדנו עם נבחרות ממש חזקות, כמו ספרד, צרפת או אנגליה ואנחנו היינו צריכים להתמודד על המקום השני עם נבחרות ממש טובות. ראיתי את ההגרלה, אני עד היום לא יודע איך זה נעשה כי מאז ההגרלות יותר טובות לישראל בגלל ליגת האומות”.
"אמרתי לעצמי שזו הפעם הראשונה, ישראל מתמודדת עם נבחרות בסדר גודל כמו שלה. זו הייתה הזדמנות בלתי רגילה מבחינתי ומבחינת הנבחרת. זה לא סוד שהייתי מוכן לעזור ורציתי את ההזדמנות, אבל זה לא יצא בגלל כל מיני פוליטיקות. ראיתי שזה הלך לפוליטיקות וזזתי הצידה, לא רציתי להיות מעורב. חבל, אני חושב שהייתה הזדמנות. לעולם אי אפשר לדעת אם היו עולים איתי, אבל אני חושב שאני מכיר את ישראל טוב מאוד ובמקרה הזה הייתי יכול להפיק יותר מאשר מאמן זר. אין לי שום דבר נגד מאמן זר ועם ווילי שיחקו כדורגל יפה, אבל לצערי לא עלו. הייתי שמח אם היו עולים, בסופו של דבר אני ישראלי. רציתי לעזור וזהו”.
אפרופו הנבחרת, איך אתה רואה את הציוות של יוסי בניון ואלון חזן ומה דעתך על פרשת ערן זהבי?
”אני חושב שזה ציוות מעולה, לא רק טוב. לקחו מנהל מקצועי שהיה ברמות הגבוהות, התאמן אצל ארסן ונגר, אצל רפא בניטס, היה בצ’לסי ובספרד. לקחו מישהו עם ניסיון אדיר והוא גם בחור חכם ושמו אותו מנהל מקצועי. חזן צמח מתוך הנבחרות הצעירות ויש היסטוריה של נבחרות, כולל בגרמניה, שמי שבא מהנבחרות הצעירות יש לו סיכוי להצליח. אני חושב שהציוות והרעיון מעולה. א. מבחינת זה שיש סוף סוף מנהל מקצועי לנבחרת עם עבר באירופה. ב. האישיות שלהם. אלון חזן מדהים ויש לו ידע ענק בכדורגל, אין לי ספק שהציוות הוא טוב”.
“לגבי מה היה או לא, כולם עושים שגיאות וכולם עושים דברים טובים. אני לא יודע אם הם עשו שגיאות או לא, צריך לתת להם זמן. הייתי רוצה להפסיק לשפוט מישהו אחרי משחק אחד או שניים, נתנו להם זמן לעשות את זה. אני לא הייתי עושה סיכומים בכלל, היו להם שני משחקים לא קלים. בוא נראה עד הסוף, לא רק מבחינת תוצאות, אלא גם איך זה מתקדם. אני ראיתי הרבה דברים טובים”.
אתה היית מזמין את זהבי?
"כמאמן נבחרת, לא היה אכפת לי שעיתונאים יגידו את דעתם, אבל אחד הדברים שלא אהבתי זה שאנשי מקצוע - כולל כאלה שהיו בנבחרת - אומרים מה לעשות כשהם יודעים שזה לא קל. אני מאוד אוהב את חניכי העבר שלי וגאה ביחסים איתם, זו החלטה שלהם ולא הייתי רוצה להיכנס לזה”.
עם הבית שיש לנבחרת זו הזדמנות יחסית קלה לעלות.
”טוב שאמרת יחסית קל, אין דברים קלים בכדורגל, אבל בהחלט בית אפשרי. כשאני רציתי את הנבחרת חשבתי שסקוטלנד וסרביה זו הזדמנות בלתי חוזרת, אך מאז הייתה לנו עוד הגרלה קלה יחסית ואז עוד אחת. אני לא יודע איך זה הולך היום, ההגרלות לא קלות, אבל יש יותר אפשרויות מאשר פעם. אני לא יודע אם זו הזדמנות שלא תחזור, גם אז חשבתי שזה לא יחזור. אז הייתה הזדמנות בלתי חוזרת, להגיע למשחק מכריע כשאתה מתמודד עם נבחרת ברמה שלך לכל הדעות, שהייתה חסרה עוד שלושה שחקנים בגלל הקורונה. אני חושב שזה היה בזבוז לא לנסות לעשות את הכל. זו הזדמנות כמעט בלתי חוזרת”.
יוסי מתייעץ איתך?
”לא הייתי אומר מתייעץ, יש לו את הדעה שלו. אני מדבר איתו, עם חזן ועם כל החניכים שלי בעבר, אפילו אלה שלקחתי איתם אליפות בנוער של הפועל פ”ת, יש לנו ווטסאפ קבוצתי וכולנו שמחים על זה. גם היה מקרה עצוב שמני בסון נפטר בגיל צעיר והוא היה היוזם של כל הדבר הזה. אני מדבר עם כולם ואני יודע שזה התפקיד שלהם, הם צריכים לקבל את ההחלטות שלהם ואני כמובן לא מתערב”.
אתה חי הרבה באיחוד האמירויות, מה קשר אותך לשם?
”אני בין לונדון, ישראל ודובאי. בחורף באירופה, בקיץ בדובאי ובין לבין אני בישראל. איחוד האמירויות זו מדינה נפלאה, שיש הרבה מה ללמוד ממנה מבחינת אנשים, ביצוע וכישרון. אני הגעתי ב-2015, עוד כשלא היו לנו יחסים איתם. ב-2016 אפילו הבאתי את גאנה למחנה אימון לדובאי. אני מאוד אוהב את המקום, זה מקום שהפך ממדבר למקום נפלא, מזכיר את ישראל בתקופה אחרת. אנשים נהדרים, אני עוסק בייעוץ איתם. הישיבות איתם נהדרות, הם צמאים לידע וקצת בניגוד לעם שלנו, לא חושבים שהם יודעים הכל. הישיבות ברמה גבוהה, אנשים אינטליגנטיים, רובם למדו בארה”ב ובלונדון”.
"אני איש של אנשים. איפה שיש אנשים טובים ומקצועיים, אני מתחבר. התחברתי פה לאנשים מהר מאוד והם התחברו אליי, היה לי קשר איתם עוד לפני הסכם השלום. זה היה מאוד מרגש שאחרי הסכם השלום הם דרשו הסכם ייעוץ רשמי איתי והכריזו על זה בכל הרשתות. אני אגיד לך משהו, אני ישראלי. אני בן לאמא שעלתה בדרך לא דרך מעיראק ואבא ניצול שואה, המדינה מאוד חשובה לי. פה מה שריגש אותי מאוד זה שמיד אחרי הסכם השלום, הם רצו הסכם רשמי והכריזו על זה. בכל מקום שאני הולך יש תקשורת ותמיד אומרים ‘מאמן צ’לסי לשעבר’. פה אמרו ‘מאמן נבחרת ישראל לשעבר יהיה יועץ של השליט לענייני פיתוח הכדורגל’. זה היה דבר מרגש”.
איך התחברת למדינה כזו?
"הכרתי פה חבר בשם סייף, הוא הבחור שעשה לי את הקשר עם גאנה ונשארנו בידידות. בפעם הראשונה הוא סידר את זה שבאתי לבקר עם דרכון ישראלי והם מאוד שמחו. הם אוהבים כדורגל ואז נוצר לי חיבור עם אנשים ממשרד הספורט ומאז באתי כל שנה. פתאום נהיה הסכם השלום, שזה דבר אדיר, הם אוהבים את ישראל”.
מה אתה שומע מהם על הרפורמה והמהפכה המשטרית?
”אני לא יודע אם הם לוקחים צעד או לא, יש הבדל בין הצהרות לבין מה שקורה בפנים. אני יכול להגיד לך שהם ערים ממש למה שקורה בישראל, אבל הפעם הם לא מבינים מה קורה. בבעיות שהיו לפני זה עם המבצעים השונים בעזה הם באמת היו מבולבלים לגמרי והוצפתי בשאלות. עכשיו הם שואלים אותי בכל ארצות ערב מה קורה בישראל, רציתי להגיד להם שאנחנו לא מבינים כל כך מה קורה פה, אז איך הם רוצים להבין? אני לא יודע אם זה ישפיע, לא הגעתי לרמה הזו, אבל אני יכול להגיד שהם ערניים למה שקורה. אני לא נכנס אף פעם לפוליטיקה, אבל בישראל צריכים לחשוב טוב טוב על הצעדים שהם עושים”.
איך אתה רואה את ישראל מצטיירת בעיני העולם?
”צריך לחלק את זה לשני דברים. הבן שלי סיפר לי שכבר הרצאתי בכמעט 100 מדינות, אני לא הולך בשביל ההרצאות, אני הולך בשביל לחוש את האנשים האחרים. אנחנו מצטיירים מאוד טוב ברמה האנושית. מצטיירים כאנשים מאוד חרוצים, שאפתניים, יצירתיים, שיודעים לבנות יש מאין. אבל יש גם את הצד השני, של הפוליטיקה וזה בלתי נסבל בעולם. אנשים לא אוהבים את איך שישראל מצטיירת מבחינה פוליטית ולכן זה פרדוקס גדול בין הערכה, אפילו בארצות ערב מעריכים אותה, אבל מצד שני כמו שאמרתי, בעניינים הפוליטיים ישראל לא מצטיירת הכי טוב ולא מצטיירת כאחת שיודעת לפתור בעיות. אומרים לי ‘אתם פותרים בעיות בכל דבר, למה אתם לא פותרים גם את העניין הזה’”.
במהלך השנים נפגשת עם לא מעט דמויות מהעולם הגדול ובכלל, מה הפגישה שאתה הכי זוכר לא מעולם הכדורגל?
"אכן נפגשתי דרך הכדורגל עם אנשים מוכרים ומרשימים, אבל אני דווקא אוהב את המגע עם האיש הפשוט. לכל מקום שאני הולך, אני אוהב לנסוע באוטובוס מקומי, לקנות בסופרמרקט, לשבת בבית קפה מקומי. אבל אין שום ספק מכל האנשים המוכרים שיצא לי להיפגש, שניים היו בהחלט בולטים מבחינתי. פגישה אחת עם מישל אובמה, יצא לנו להיפגש למשך 20-25 דקות, אישה מרשימה ביותר עם ערכים.
"אבל מעל כולם הייתה פגישה עם הדלאי לאמה בדרמסאלה. הייתי כמעט שבוע במחיצתו, איש מרשים ביותר, איש שהרוע לא נוגע בו, מאוד התעניין בעולם התחרותי, מלא חמלה, היה אז בן 85, אני אחזור אליו בעתיד. אנחנו מדברים הרבה בחיוביות, חיוביות וחיוביות עד שנתקלים במשהו שלא מוצא חן בעינינו והופכים אותו לשלילי. אצלו זה לא קיים, לכן הוא השאיר לי את החותם והרושם מהביקור אצלו".
ברק בכר סיכם בסרביה. אתה מכיר את הסיטואציה, מה היית מייעץ לו?
“לשאוף לאמן בחו”ל זה דבר נכון מבחינתו. יש לו את היכולות והאישיות, אין לי ספק שהוא יכול להצליח. חו”ל זה לא קל, במדינה שלנו אתה בחממה וכשאתה יוצא אתה ישראלי שבחו”ל, אתה בא ממדינה קטנה ואתה נבחן בזכוכית מגדלת. אני בטוח שהשאיפות שלו הם יותר גבוהות. לגבי הכוכב, זו שאלה אליו, הכוכב האדום זה לא מועדון יותר גדול ממכבי חיפה, אבל הוא באירופה. הייתי גם במכבי חיפה וגם בפרטיזן בלגרד, ומכבי חיפה זה מועדון אירופאי לכל דבר. אני מבין את השאיפה שלו לצאת לחו”ל, אני גם רציתי את זה מאוד לפני שהייתי בנבחרת ואחרי הנבחרת ביתר שאת, היה לי קשה עד שקיבלתי הצעה. כולם מכירים אותי בגלל צ’לסי, אבל שוכחים שהלכתי לפורטסמות’ בהתחלה”.
מהכוכב האדום אפשר להתקדם לדברים יותר גדולים?
”אפשר להתקדם מכל מקום, גם מישראל, אבל כשאתה ישראלי זה מאוד מאוד קשה, אני חווייתי את זה על בשרי במשך שנים ארוכות. גם כשהגעתי לפורטסמות’ נבחנתי בזכוכית מגדלת על כל מילה שהוצאתי”.
מה אתה צופה לבכר?
”אני חושב שיש לו את כל הכישורים להצליח. גם מבחינת כדורגל וגם מבחינת האישיות שלו”.
אתה בקשר מצוין עם צופית גרושתך, תסביר את הקשר הזה.
”צריך לתת לה קרדיט, זה לא רק אני. לא יודע, איך צופית אמרה ‘אנחנו פשוט עברנו לפאזה אחרת’. אני אחד שיודע איך להיפרד. עם החברות שלי לפני ואחרי צופית אני בקשר טוב מאוד, היא יודעת את זה גם ומכירה אותן, כי אלה שאחריה צריכות לעבור את הביקורת שלה. גם עם בעלים של קבוצות כדורגל נשארתי ביחסים טובים, צריך להוריד קצת מהאגו ואז הפרידות טובות, אנשים באים לפרידות עם אגו גדול ואני לא בא עם זה, אני פשוט רוצה להמשיך את היחסים. צופית היא חברה מדהימה, היו לנו 22 שנים מעולות וכעת זה נמשך ב’פאזה אחרת’ כמו שהיא אומרת. ככה אני רואה את החיים בכל פרידה”.
אתה שר את השירים של בן זוגה, שולי רנד?
”אני שר עכשיו רק את השירים של דניאל, אבל שולי הוא אדם מקסים ואוהד הפועל פ”ת, אז זה מוסיף לו נקודות. הוא סיפר לי שהיה הולך ברגל מפרדס כץ כדי לראות משחקים של הקבוצה”.
בכל מקום צופית מגינה עליך, זה לא משהו טבעי.
”הבן שלי אמר לי פעם משפט יפה: ‘מובן מאליו שאני אעשה בשבילך הכל, אבל אל תיקח את זה כמובן מאליו’, הוא דיבר על החברים שלי. אותו דבר, זה לא מובן מאליו לגבי אנשים, אבל לא יודע למה אצלי זה לא מובן מאליו. היא אומרת תמיד את מה שהיא חושבת, זה טוב אצלה וזה משהו שאני אוהב אצלה. גם לי היא אומרת תמיד את מה שהיא חושבת, לא תמיד נעים לשמוע, אבל היא תמיד תגיד את מה שהיא חושבת”.
היא הגנה עליך בסיטואציות לא פשוטות, שאישה אחרת, אפילו נשואה, אולי לא הייתה מגינה והיא “מתאבדת” בשבילך.
”בהחלט. צריך לשאול אותה, היא הולכת עם מה שהיא מאמינה עד הסוף אני שמח מאוד שהיא מאמינה בי, זה לא מובן מאליו, היא חברה הכי הכי טובה שלי”.
וראינו אותה משתתפת בהפגנות ואף מתעמת ולא עושה חשבון כמו שאנחנו מכירים אותה.
"צופית היא אדם שהולך עם האמת שלה ומה שהיא מאמינה בו עד הסוף. היא לא שבויה בקלישאות".
דניאל התחיל בקריירה כזמר, מה אתה יכול להגיד על הקריירה שלו?
”הוא לא אוהב שאגיד את זה, אבל אגיד בכל זאת. גם דניאל וגם רומי, שני הילדים שלי, מאוד מוכשרים בשטח שלהם. שניהם הלכו בכיוון של האמא. למרות שדניאל היה מאוד מוכשר בכדורגל, אבל הוא לא היה רציני. קודם כל הוא מתעסק במה שהוא אוהב והוא עושה את זה נהדר, המילים שהוא מחבר לשירים שלו זה דבר מרגש, אפילו אני לומד מהן וזה מרגש ביותר. הוא הלך לקריירה הזו וכמו ההורים שלו, הוא מתעסק במה שהוא אוהב. למזלי ולמזלה של צופית, אנחנו מתעסקים במקצוע שאנחנו אוהבים והוא עושה את זה”.
"אני חושב שהוא יצליח בגדול, אין לי ספק, הוא ברמה גבוהה מאוד, ביררתי את זה מול אנשי המקצוע, אבל הצלחה זה לא רק כישרון והוא יודע את זה. כישרון אין שום ספק שיש, הוא כישרון ענק. רומי כישרונית בצורה בלתי רגילה ואין לי ספק שהיא גם תצליח בכל מה שהיא תעשה, ראינו את זה במה שהיא עושה עד עכשיו דניאל מבין את זה ורומי לומדת בבית הספר לקולנוע וגם עזרה לדניאל. אני חושב שהשילוב הזה של כישרון ומקצוענות יכול להביא אותו רחוק”.
אתה שר את השירים של דניאל?
”בוודאי. השיר הראשון מדבר עליו עצמו, על חרדות ודברים שמשקפים את הדור של היום, הדור של היום שונה מהדור שלפניו”.
הוא מדבר הרבה על חרדות, מאיפה זה הגיע לו?
”בגלל שהוא חי עם החברים שלו והסביבה שלו. זה דווקא לא מהבית”.
היה לו חבר טוב שנהרג בצבא, אולי בגלל זה?
”כן, היה לו חבר שנהרג במלחמה, דניאל פומרנץ. היה לו חבר נוסף, אורי, שהתאבד, זה מאוד פגע בו ועורר בו כל מיני הרהורים, הם היו חברים ממש טובים. אני גם הכרתי אותו כי אני מכיר את החברים של הילדים שלי, הם ילדים מקסימים. כנראה שזה היה הטריגר למה שהוא כתב על החרדות, אבל זה משקף את כל הדור הזה של היום. השיר השני שלו שהוא פוגש את עצמו בעוד כמה שנים, זה אפילו נתן לי כמה רעיונות להרצאות שלי”.
אתה מחכה להיות סבא?
”שאלה טובה. אני מקווה שזה יקרה בקרוב, כמה שיותר מהר. בוודאי שאני מחכה לראות את הילדים שלי גם הורים, אבל הם עדיין צעירים ואני מבין אותם”.
גם אתה לא התחתנת בגיל צעיר.
”כן, אני התחתנתי בגיל 38, דניאל נולד יום לפני יום ההולדת שלי שנה לאחר מכן ואחרי זה רומי. יש לי ילדים מקסימים ואני נהנה מהם מאוד”.
אתה גם עדיין בקשר עם אנשי הפועל פ"ת.
”הפועל פ”ת זו אהבה ראשונה ואהבה ראשונה תישאר לנצח. אני חייב להגיד שאני אוהב אותם, אבל גם בקבוצות אחרות, בארץ במיוחד, תמיד הגעתי בתקופות קשות שאני צריך להציל אותן”.
אתה חושב שהיא תעלה ליגה בסוף?
”היום צלצל אליי מישהו ואמר לי ‘בארץ רק הצלת קבוצות - מכבי ת”א, מכבי חיפה, הפועל חיפה'. הפועל פ”ת זו לא הייתה הצלה, זו הייתה אהבה וזו עדיין האהבה הראשונה שלי. חלק מהוואטסאפים הקבוצתיים שיש לנו, זה ותיקי פ”ת, הנוער שלי שלקחנו אליפות. כולם אוהבים את הפועל פ”ת ורוצים שתעלה. אני בקשר עם כולם, עם החברים הפתח תקוואים מהעבר, עם אבי יחיאל, שהיה חניך שלי והבקיע נגד אירלנד גול מתוכנן להפליא. אני חושב שהוא עושה עבודה נהדרת בהפועל פ”ת”.
מרקו בלבול שעובד יחד איתך לא זוכה להערכה למרות שהוא מאמן מצוין. למה?
”לא יודע למה זה קשור, אבל אני יכול להגיד לך שאני עובד עם מרקו המון שנים והוא איש מקצוע מבריק שיודע לבנות קבוצות ולנתח משחקים ושחקנים, בנוסף הוא גם מבין את העניין המנטלי. לקחתי אותו כי אני חושב שהוא יכול לתרום ולא בגלל החברות שלנו. אבל דבר אחד בטוח: אם מישהו אחר היה לוקח קבוצה כמו מכבי חיפה והוביל אותה למקום שני אחרי שנים בתחתית למרות תקציבי ענק, והוא בנה קבוצה שעכשיו רואים שהיא נהדרת, אבל כמובן שבארץ משבחים מישהו רק על חשבון מישהו אחר. אם מישהו זר היה עושה את מה שמרקו עשה היו אומרים שהוא גאון”.
הכדורגל הרבה יותר מודרני היום, איך אתה מצליח להתעדכן?
”הכדורגל השתנה מאוד מהתקופה שלי. אני יודע שכולם אוהבים נוסטלגיה, אבל אין פרמטר אחד בכדורגל שלא התעדכן. אני מעודכן כל הזמן וחבר בוועדות שונות לפיתוח הכדורגל אז אני גם מעודכן על מה שיהיה ועל חוקים שעשויים להתעדכן בהמשך”.
על איזה חוקים מדובר?
”אסור לדבר על זה, אבל יהיו הפתעות”.
מה אתה חושב על חוק חמשת החילופים שנכנס?
”מעולה לכדורגל. אני כל הזמן דיברתי על זה עם פיל ג’קסון ומאמנים אחרים שצריך לתת למאמן יותר שליטה כמו למאמני כדורסל ואני חושב שבמקרה הזה מבחינת החילופים, הייתי מוסיף עוד חילוף של שחקן שיכול לחזור לשחק או מוסיף פסק זמן, אני מגלה לך סודות כאן. הרי ממילא יוצאים להפסקת מים אז זה טוב לפרסומות ולכל הדברים האלו. בוא נזכור שפעם שחקן אחרון היה עושה עבירה קשה ובקושי מקבל כרטיס צהוב, היום הוא מקבל אדום. אומרים שהכדורגל שמרני, אבל הוא מזמן לא שמרני והוא צריך להתקדם עוד. המשחק הפך למאוד מהיר ולכן השחקנים צריכים להיות יותר מהירים, פיזיים וטכניים ולשפר את היכולת הטכנית תחת לחץ, החשיבה היום צריכה להיות יותר מהירה”.
“גם בעניין הרפואי הכדורגל השתפר: פעם ניתוח מיניסקוס היה לוקח הרבה יותר זמן וגם בפן המנטלי השחקנים הרבה יותר מורגלים לקשיים ולדברים שנדרשים מהם ותהיה עוד התקדמות בנושאים האלה. טכנולוגיה זה דבר חשוב ואני מציע למאמנים צעירים להשתמש בטכנולוגיה ככלי עזר ולא כתחליף לחשיבה עצמאית וקבלת החלטות".
לסיום, מה אתה חושב על המצב הפוליטי בארץ?
”אני חושב שהמצב לא טוב. ישראל תמיד הייתה במצבים לא טובים, למזלנו ידענו לעצור את זה לפני שזה הידרדר, אך הפעם זה רק הולך ונהפך ליותר גרוע. אני לא פוליטיקאי, אבל אני יודע שהמצב לא טוב ושאף אחד לא מנסה להבין את השני. יכול להיות שהשמאל צודק ויכול להיות שהימין, אבל לאף אחד אין את האמת המוחלטת. כל דבר שאתה קורא היום מתחיל ונגמר בביקורת אישית על הצד השני וזה נהפך לפילוג. כולם כאן משרתים בצבא ועושים הכל ביחד, אז צריך ואפשר שיהיו חילוקי דעות, אבל אני לא רואה היום פוליטיקאים שאומרים על הצד השני שמישהו טועה בצורה מכובדת, כולם משתלחים זה בזה”.
"הדבר היחיד שכולם צריכים לראות זה את טובת ישראל ולהפסיק לתייג אנשים כעוכרי ישראל, בוא נאמר כך: 90 אחוז אוהבים את המדינה ורוצים בטובתה, אבל הדרך שלהם לתייג מישהו אחר כעוכר ישראל היא פשוט לא נכונה. אני יכול לומר לך דבר כזה: בכדורגל הניצחון הוא מאוד פשוט - יש מנצחים ויש מפסידים. במצב הנוכחי במדינה גם המנצחים יפסידו. בישראל יש שנאה אישית כבר ולא רעיונית, אני מבין שלפעמים צריך לתקוף יריבים פוליטיים, אבל לא יכול להיות שזו כל הדרך וזו הדרך שבה כולם ממותגים כרגע. זה לא תקין שיש רק רפש אישי וחצאי אמיתות. אני הייתי מפנה את המאמץ לחיפוש מכנה משותף בין כולם".