ב-28.5.2017, כשפרנצ'סקו טוטי ערך את הופעתו ה-786 במדי רומא ונפרד מהאולימפיקו בפעם האחרונה כשחקן, היה קשה להאמין שיבוא יום ונראה את ה”קיסר” הבא. בכדורגל המודרני קשה לסרב לכסף הגדול וכבר לא רואים סמלים, בטח כאלו ששיחקו אך ורק בקבוצה אחת, כמו אגדת הזאבים.
לפני פגרת הנבחרות, בדרבי של בירת ספרד, קוקה עשה צעד נוסף לעבר הזכות להיקרא “פרנצ’סקו טוטי של מדריד”. הקשר עלה להופעתו ה-553 והשתווה לאדלרדו רודריגז כשיאן ההופעות של אתלטיקו (שהחזיק בשיא 47 שנים). מה שהופך את ההישג של קפטן הקולצ’ונרוס למדהים עוד יותר, זה שהוא רק בן 30, בעוד רודריגז שיחק את משחקו האחרון בגיל 37.
אז האם הוא צפוי לרשום קריירת מועדון אחד נדירה כמו של טוטי? לפי המספרים, יכול מאוד להיות. בעונה הקודמת אתלטיקו הודחה ברבע גמר ליגת האלופות ובסיבוב השני של גביע המלך וקוקה רשם 43 הופעות כל המסגרות. אם נניח לצורך העניין שהקשר ישחק את אותה כמות משחקים כמו אשתקד במשך שש שנים (על אף שסביר שאתלטיקו תגיע רחוק יותר מהסיבוב השני בגביע), קוקה יגיע ל-803 הופעות ויעקוף את טוטי כשהוא רק בן 36, בעוד הקיסר הגיע ל-786 רק בגיל 40. כן, פחות משש שנים והוא יעקוף את הקיסר.
קוקה שמח (רויטרס)פציעות? לפחות בינתיים קוקה לא נחשב לשחקן פציע והפסיד מעט מאוד משחקים בגלל בעיות כשירות, ככה שאם לא יקרה משהו לא צפוי חס וחלילה, הספרדי אמור לרשום את אותה כמות הופעות או מספר דומה גם בגיל 36 או אפילו יותר.
הרשימה של הגדולים
אז אם את טוטי הוא צפוי לעבור, מה היעד הבא? ובכן, על פני רוג’ריו סני השוער האגדי של סאו פאולו הוא כנראה לא יחלוף, שכן הברזילאי עם לא פחות מ-1152 הופעות. יש גם את נואל ביילי עם 1013 הופעות במדי לינפילד הצפון אירית, ועוד מספר שחקנים אנונימיים מטורקיה ומהליגות הנמוכות באנגליה, אך אנחנו נתמקד באלו המוכרים מהליגות הבכירות.
פרנצ'סקו טוטי. קוקה צפוי לעבור אותו (רויטרס)במקום הראשון נמצא ראיין גיגס. לוולשי של מנצ’סטר יונייטד יש 963 במדי השדים האדומים. קוקה צריך 411 הופעות נוספות כדי לעקוף אותו, שאילו יכולות להיות תשע עונות עם 46 משחקים (כולל זו שכבר החלה). נכון, לא בטוח שגם בגיל 39 הספרדי ישחק 46 משחקים בעונה, אך לפחות יש לו לאן לשאוף. מי שתופס את המקום השני הוא פאולו מאלדיני עם 902 משחקים, כששמונה עונות עם 44 הופעות של קוקה יורידו את המגן האגדי של מילאן למקום השלישי.
את ליאו מסי, שמגיע למקום האחרון בפודיום, אפשר להחשיב ואפשר שלא. הפרעוש אמנם עם 778 הופעות בברצלונה, אך כמובן כבר לא משחק שם בניגוד לקוקה, טוטי, גיגס ומאלדיני, שלבשו מדים של קבוצה אחת בלבד. כך או כך, את המקום השלישי קוקה יוכל לתפוס עם חמש עונות של 45 הופעות בכל אחת, דבר שאמור לקרות.
קוקה וליאו מסי. הספרדי צפוי להוריד את הפרעוש מהפודיום (רויטרס)בדרך אל הפודיום, קוקה צפוי לעבור עוד לא מעט שמות גדולים: ג'יימי קראגר של ליברפול (739), פול סקולס (714) וגארי נוויל (601) של יונייטד, קרלוס פויול של בארסה (632), ואם תרצו גם את ג’ון טרי (715) וסטיבן ג’רארד (710), שכמו מסי, לא נכנסים לרשימה של אלו שהופיעו במועדון אחד בלבד. יש גם שחקנים פעילים כמו תומאס מולר (725) וסרחיו בוסקטס (687), כשאת הספרדי שמבוגר ממנו בארבע שנים הוא צפוי לעקוף, בעוד החלוץ יהיה משוכה קשה יותר, אך עדיין אפשרית.
מה שהופך את ההישג של קוקה למדהים עוד יותר משל שאר השמות הנוצצים, הוא שבניגוד אליהם, אתלטיקו לא נחשבת לאחת מאריות היבשת, אלא דרג אחת מתחת. שאר השחקנים ברשימה המכובדת, שיחקו בקבוצתם כשזו הייתה בשיא ולא היה להם פיתוי עז לעזוב. לכן, מתוך כל אלו, קוקה הוא הדומה ביותר לטוטי, שכן גם רומא לא נחשבת לאחת הגדולות והקיסר בחר להישאר בבירה האיטלקית על אף שיכול היה להתקדם.
קוקה (רויטרס)איך הכל התחיל?
קוקה הגיע למחלקת הנוער של הקולצ’ונרוס בגיל 6 ועם השנים הפך לאוהד מסור של הקבוצה מהבירה. בעונת 2009/10, בגיל 17 בלבד הוא ערך את הבכורה במדים האדומים-לבנים והגשים את החלום כשנכנס ל-23 הדקות האחרונות מול ברצלונה בקאמפ נואו. רק תשעה שחקנים לאורך ההיסטוריה של אתלטיקו ערכו את הבכורה שלהם במועדון בגיל צעיר ממנו, בניהם פרננדו טורס וחברו לקבוצה הנוכחית סאול ניגז.
"אמא שלי היית מביאה את אחי לאימון ואני הלכתי איתם ושיחקתי עם כדור בצד. יום אחד מנולו בריניאס (מאנשי האקדמיה של אתלטיקו) שתמיד היה שם, ביקש מההורים שלי שארשם גם אני. הם אמרו לו שאני בן 4 או 5, אז רק בשנה שלאחר מכן נרשמתי והתחלתי כשהייתי בן שש. משם התחיל כל הסיפור", נזכר קוקה.
ב-2011 מלאגה רצתה להחתים את הכישון הצעיר, שלא קיבל הרבה קרדיט מגרגוריו מנזאנו, אולם כשצ’ולו הבחין בנער לראשונה הוא מיד הבין שמדובר בכישרון שאסור לוותר עליו: “דיברתי איתו, לא הייתה לי דרך להראות לו כמה זה חשוב שהוא יישאר. הוא בדיוק הגיע, אבל ידעתי שהוא יהיה קריטי עבורנו. הכישרון, המסירות והתשוקה שלו הובילו אותו להיות מפתח כאן ובנבחרת". ואכן בין השניים החל רומן של ממש ומתוך 553 המשחקים של קוקה, 516 הוא עשה תחת סימאונה, שכבר מההתחלה שילב אותו ברוטציה. למעשה, הקפטן הוא היחיד מבין שחקני הסגל הנוכחי שהיה בקבוצה כשסימאונה הגיע לאמן.
מה הופך אותו לבאנקר?
רומנטיקה זה טוב ויפה, אך לא איתה מנצחים משחקים, צריך גם כדורגל. קוקה לא ניחן במהירות מסחררת או בפיזיות אדירה והוא גם לא מרבה להבקיע ולספק מספרים. בסופו של דבר, למרות שנחשב לסמל אדיר, קוקה הוא לא השחקן שבשבילו קונים כרטיס למשחק. אז למה בכל זאת הוא מקבל כל כך הרבה קרדיט, גם מלואיס אנריקה בנבחרת?
ובכן, אשווין בלאל, שחיבר ספר על התקופה של סימאונה במדריד, מציין כמה סיבות: "אוהדי אתלטיקו ראו את קוקה גדל להיות מנער בן ה-17 לקפטן נערץ. אפשר לראות בו את ההתגלמות של כל מה שהמועדון מייצג, הוא מבין כל דבר על אתלטיקו. מעבר לזה שהוא נותן הכל על המגרש, הוא גם נחשב למוסר מצוין, יש לו חוש מיקום משובך והוא שומר על צורת הקבוצה”.
קוקה חוגג עם החברים (רויטרס)בנוסף, קוקה גם נמצא בכושר ששחקנים היו חולמים להיות, כזה שמאפשר לו להשתתף בכמות גבוה של משחקים כמעט ללא מנוחה. למעשה, מאז עונת 2011/12, הקשר שיחק לפחות 40 משחקים בעונה, כשבחלק נכבד מהן הוא גם הגיע למעל 50. לצורך העניין, מהשחקנים שזימן אנריקה לנבחרת בחלון האחרון, רק רודרי של מנצ’סטר סיטי רשם יותר דקות מקוקה העונה.
גם מחוץ למגרש קוקה נשאר מנהיג אמיתי. הוא אף פעם לא מתחמק מראיונות לאחר הפסדים ולעיתים רחוקות מדבר אחרי ניצחונות. הנכונות שלו לקחת אחריות על המגרש ומחוצה לו מורידה הרבה מהגב של סימאונה, שנותן לו את הקרדיט.
קוקה ודייגו סימאונה. רומן של ממש (La Liga)אנדרייטד?
בלאל אף טוען כי “קוקה הוא אחד השחקנים הטובים בדורו והעובדה שהוא נשאר באתלטיקו נראית לעיתים קצת מוזרה”. נכון, אפשר להרים גבה על האמירה הזו, אך אפשר בהחלט גם להבין מאיפה היא נובעת. הרי לא סתם קוקה, שסומן מתחילת דרכו כיורש של צ’אבי בקישור של נבחרת ספרד, תופס מקום קבוע אצל לואיס אנריקה, על אף שיש לו מבחר לא מועט של קשרים. ואם זה לא מספיק אז לאחרונה הוא גם עונד את סרט הקפטן כשסרחיו בוסקטס וסרחיו ראמוס לא נמצאים.
קוקה (טוויטר)יכול להיות שהוא לא מקבל מספיק הערכה בעולם מהסיבה שהוא תמיד משחק לצידם של שחקני שמושכים הרבה תשומת לב, גם על המגרש וגם מחוצה לו, בעוד הוא עושה את העבודה שקטה. לואיס סוארס, דייגו גודין, אנטואן גריזמן ורדאמל פלקאו מושכים אליהם הרבה אש גם אם אינם מתכוונים לכך.
וצריך גם לדבר על הפיל שבחדר. אתלטיקו אמנם אחת הקבוצות הגדולות בספרד, אך אין לה המון אוהדים ברחבי הגלובוס בניגוד לבארסה או ריאל, ואת הפריחה המחודשת שלה היא עשתה רק בעשור האחרון. יכול מאוד להיות שאם קוקה היה מגיע לקבוצה כמו ליברפול, שכבר רצתה אותו בעבר, אנשים היו מדברים עליו אחרת.
קוקה ואנטואן גריזמן. הקשר לא מושך אש בניגוד לאחרים (רויטרס)מה יהיה הסוף?
במאי 2017, חמישה ימים לפני שטוטי פרש, קוקה האריך את החוזה שלו עד 2024 וכבר אז היה ברור שהוא חתם כדי להישאר ולא כדי שאתלטיקו תרוויח עליו ממכירה עתידית. לאחר החתימה הקשר אמר בדמעות: "אני אוהד מגיל קטן והחלום שלי הוא לפרוש כאן. אני מקווה שאוכל להיות גם הקפטן הראשון של אתלטיקו בעתיד, זה החלום שלי מאז המשחק הראשון שלי פה”.
בלשון המעטה, קוקה הגשים כבר את כל החלומות שלו. ב-2012 זכה בתואר הראשון שלו עם אתלטיקו כשהניף את גביע הליגה האירופית ובשנה שלאחר מכן זכה בגביע הספרדי וגם ביורו הצעירות באצטדיון טדי עם נבחרת ספרד. עוד שנה חלפה וקוקה הוסיף עוד תואר לארון, הפעם עם אליפות ראשונה בקריירה וב-2015 ענד לראשונה את סרט הקפטן בגיל 23 בלבד, בדיוק כפי שחלם. אחרי זה באה עוד אליפות, עוד זכייה מרגשת בליגה האירופית וכמובן הסופר קאפ מול ריאל מדריד. לא רע בשביל מי שגדל במועדון מגיל 6.
קוקה בוכה בעת הארכת החוזה (האתר הרשמי של אתלטיקו מדריד)אז בדיוק כמו שקשה לדמיין את טוטי בקבוצה אחרת, כך גם קשה לדמיין את קוקה עם מדים שונים מאלו של הקולצ’ונרוס. נכון, אי אפשר לדעת כבר מעכשיו איך זה ייגמר, הרי מי חשב לפני שנה שנראה את מסי לא בברצלונה? ובכל זאת, יש תחושה שהסיפור של קוקה ייגמר בדיוק כמו זה של הקיסר הרומאי. אחד שיישאר גם בגיל 39 בקבוצה ויעלה מהספסל כשצריך בלי להתלונן, אחד שינהיג את כולם על הדשא ומחוצה לו, אחד שיישאר שם בשביל האוהדים. בכל אופן, כל עוד הוא ממשיך לצבור הופעות ולנפץ את השיאים של גדולי השחקנים בהיסטוריה, צריך ליהנות מהרגע, הרי שלא נותרו עוד הרבה סמלים מובהקים כמוהו בכדורגל...
קוקה אחרי הזכייה באליפות (רויטרס)