אחרי שנבחרת סקוטלנד העפילה על חשבוננו לגמר פלייאוף מוקדמות היורו בעקבות אותה החמצת פנדל טרגית של ערן זהבי באותו ערב בהאמפדן פארק, ספק גדול אם היה מי שהתרשם שהנבחרת הבריטית באמת מסוגלת לנצח את סרביה ולהעפיל ליורו לראשונה מאז 1996. אלא שעל אדמת בלגרד, החבורה הקשוחה והעיקשת של סטיב קלארק הוכיחה שהיא ראויה להיות על הבמה המרכזית של היבשת ועם עוד ניצחון מהנקודה הלבנה, הדיחה נבחרת חזקה ממנה בהרבה וכזו שנחשבת לחברה של קבע במעמדים האלה.
את סקוטלנד אנחנו מכירים היטב. הנבחרת הבריטית הפכה ליריבה המושבעת של ישראל בשלוש השנים האחרונות, כשלא פחות משישה מפגשים נערכו בין השתיים, מהם הסקוטים ניצחו פעם אחת בלבד, זאת אם לא מחשיבים את הניצחון בפנדלים אחרי 0:0 בתום 120 דקות בגמר מוקדמות הפלייאוף. אז מה בכל זאת יש בסקוטלנד שאין בנו והוביל אותה לטורניר גדול ראשון אחרי 23 שנה?
שחקני סקוטלנד חוגגים עם ראיין קריסטי (רויטרס)על פניו, התשובה היבשה והמתבקשת היא ברורה – מגן שמאלי, ועוד אחד כמו אנדרו רוברטסון, שלמרות עונה חלשה מאוד בליברפול, עדיין נחשב לאחד הבכירים בעולם בתפקידו. אבל זה ממש לא רק רוברטסון. המגן של ליברפול אמנם משחק תפקיד מרכזי, אבל הנבחרת הסקוטית היא קודם כל קבוצה. היא לא נבחרת שמציגה כדורגל גדול, אך כזו שיודעת להציג משחק טקטי וכמאמר הקלישאה “לשחק על תוצאה”.
רוברטסון הוא רק אחד מתוך 9 שחקנים בסגל סקוטלנד שמגיעים שמשחקים בפרמייר ליג. הבולט שבהם הוא קשרה של מנצ’סטר יונייטד, סקוט מקטומיניי, אבל הסיפור הגדול ביותר הוא סיפורו של צ’ה אדאמס, חלוצה של סאות’המפטון, שבכלל נולד וגדל באנגליה, אך ניצל את שורשיו הסקוטים והצטרף לנבחרת של סטיב קלארק בפגרת הנבחרות האחרונה. הוא כבש העונה 7 שערים בפרמייר ליג, חלוץ שאולי לקוי מעט מבחינה טכנית, אך בעל עוצמות פיזיות אדירות שעומדות בקנה אחד בדיוק עם הסגנון של הנבחרת, שמתבססת בעיקר על התקפות מעבר ומצבים נייחים.
שחקני סקוטלנד חוגגים (רדאד ג'בארה)חוץ מהם, בסגל של סקוטלנד ניתן למצוא את ג’ון מקגין, קשר שכבש 2 שערים ובישל עוד 6 במדי אסטון וילה העונה, שיחד איתו במרכז השדה ישחק ראיין כריסטי, שחקה המצוין של סלטיק, שכבש את השער בבלגרד שסייע לנבחרת להעפיל לטורניר. במפגשים מול ישראל, ניתן היה לראות שסקוטלנד הוא לא נבחרת שיודעת יותר מדי מה לעשות כשהכדור אצלה ברגליים, מה שאולי יסייע לה ביורו, בו תתמודד בבית מול צ’כיה, קרואטיה והיריבה המרה –אנגליה.
המפגש מול אנגליה הוא מפגש של הרבה מעבר לכדורגל. זה קרב על ההיסטוריה. במשך שנים, הסקוטים הרגישו תחושת קיפוח מול המדינה הגדולה והחזקה ביותר מבין המדינות הבריטיות וההיסטוריה ביניהן, שכוללת קרבות עקובים מדם במאה ה-17 שגבו את חייהם של אלפי סקוטים, תרחף ברקע כשהשתיים תפגשנה ב-18.6 בוומבלי. סיכויים רבים לעלות מן הבית הזה אין לסקוטלנד, אבל התחושה להרוס לאנגלים, איך שלא ייגמר הטורניר הזה מבחינתם, חזקה הרבה יותר מהכל.
שחקני נבחרת סקוטלנד חוגגים (רויטרס)