המסע של עומר יצחק. שחקן ההגנה בן ה-23, המשחק בעמדת הבלם ויכול לשחק גם כמגן ימני, לו אזרחות ישראלית לצד ספרדית, החליט לעזוב את ישראל בינואר 2024, לעבור לליגה הראשונה בגאורגיה ולשחק במדי דילה גורי. בתום 36 מחזורי ליגה, קבוצתו סיימה במקום השלישי והמכובד. מה גם שהייתה לקבוצת ההגנה הטובה בליגה שספגה רק 30 שערים.
ב-13 ממשחקי הקבוצה, בהם יצחק פתח בהרכב, דילה גורי שמרה על רשת נקייה. דילה גורי ספגה רק 10 שערים ב-18 המחזורים הראשונים. יצחק היה שותף ב-26 משחקים וסיים את שנת 2024 עם ממוצע של 90% בדיוק במסירותיו. מעבר לכך, מחזיק בממוצע של שתי הצלות פר משחק לעונה שעברה (2024). הבחור הצעיר, מלבד היותו שחקן כדורגל, לומד לתואר ראשון במשפטים, אותו צפוי לסיים בקרוב מאוד, בהשלמת קורסים בודדים.
מדובר בשחקן שגדל כל חייו במכבי תל אביב והתחנך במועדון מאז היה ילד. הוא החל לשחק במועדון בעונת 2010/11 כשחקן טרום ב'. לאחר 10 שנים במועדון, כסיים גיל נוער, הושאל ממכבי תל אביב לקבוצת הבת, דאז, בית"ר תל אביב, שבעונת 2020/21 עוד שיחקה בליגה הלאומית. במשך שנתיים במועדון, רשם 64 הופעות. בעונת 2022/23 המשיך לשחק בלאומית, תחילה בבני יהודה (שבע הופעות) וסיים את העונה בהפועל כפר סבא (18 הופעות).
עומר, איך הגעת לליגה הגאורגית? למה דווקא שם?
"בערך בחודש יוני 2023 פנו אלי נציגי הקבוצה בגאורגיה, שפעילים גם בישראל, לבדוק אפשרות לשחק שם. באותה עת סיימתי את ההשאלה וחזרתי למכבי תל אביב, ששם הייתי תחת חוזה עד לחודש יולי 2024, כך שזה לא היה רלוונטי באותה עת. למרות זאת, המשכנו להיות בקשר בחודשים לאחר מכן. לגבי מדינות אחרות, לא היו הצעות משמעותיות, פה ושם היו בירורים. נציגי מכבי ניסו לדאוג לי להשאלה נוספת, אבל הבהרתי להם כי אני מוכן לצאת להשאלה אך ורק לקבוצת ליגת העל".
מי חיבר בינך לבין הקבוצה דילה גורי? היו קבוצות אחרות שהיית איתן בקשר?
"כמו שאמרתי לפני כן, הבעלים של הקבוצה דילה גורי פנו אליי לאחר שעשו בירורים לגבי במכבי תל אביב ואצל מאמנים אחרים. במהלך החלון שהסתיים בחודש ספטמבר 2023 היו קבוצות נוספות שפנו אלינו, חלקן לא היו רלוונטיות כמו הליגה הלאומית ואחרות, שלא הבשילו לכדי עסקה".
כבר 11 חודשים מעבר לים. מה אתה יכול לספר על ההתאקלמות שלך?
"מאוד רציתי לצאת לשחק בחו"ל כך שהגעתי מאוד נחוש ומלא אמביציה, מה שקצת גרם לי לחשוש זה שהיציאה מהארץ הייתה ממש בסמוך לאחר תחילת המלחמה וזו הייתה תקופה מאוד רגישה לישראלים בחו"ל, למזלי גאורגיה נחשבת מאוד ידידותית לישראל בכל הבחינות כך שגם הטיסות התנהלו כרגיל. תוך זמן קצר הבנתי שכשאני עולה למגרש זה לא משנה מאיפה אני מגיע ומה הלאום שלי, כי בסוף הגעתי לשחק כדורגל".
"זה בא לידי ביטוי שכבר במשחק השני בליגה, בו המשכנו לשמור על רשת נקייה כמו במשחק הקודם, נבחרתי לשחקן ההגנה של המחזור. גם במצבים שבהם כן היה שיח על המלחמה אז השחקנים לקבוצה היו מאוד רגישים לנושא, פתוחים וקשובים מאוד. כך לדוגמה אחרי תקופה מסוימת שכבר הייתי שם והייתה את מתקפת הטילים מאיראן על ישראל חלק מהשחקנים שאלו והתעניינו מה קורה עם המשפחה שלי והאם הכל בסדר ונתנו לי הרגשה טובה וביטחון".
"בין הדברים שהיו חסרים לי בעיקר זה ארוחות שישי עם המשפחה, זמן עם החברים, וגעגועים לחברה שאנחנו ביחד עוד מאז התיכון, כבר שש שנים ביחד, אז היה קשה פתאום לנהל את המערכת יחסים מרחוק אבל צלחנו את זה מאוד יפה. הטיסה מישראל לגאורגיה היא די קצרה, שעתיים וחצי, אז זה אפשר למשפחה, חברים, וגם לחברה לקפוץ ולבקר אצלי הרבה מאוד פעמים, לעזור לי בכל מה שצריך ולראות משחקים שלי".
"חשוב לציין כי התקופה מחוץ לבית ובכלל במדינה זרה בתקופה כזאת רגישה ביגרה אותי מאוד וחישלה אותי זה בא לידי ביטוי גם במגרש וגם בחיי היום יום. בנוסף, באזור קרוב למקום שבו גרתי הייתה קהילה יהודית, יחסית קטנה, עם בית כנסת נחמד ואנשים טובים שגם זה הוסיף לתחושת הביטחון שלי. הרב ששמע שאני משחק בדילה גורי היה מביא לי לבית חלות שבת מדי ערב שישי. גם טביליסי נמצאת כשעה נסיעה מגורי, שם יש קהילה יהודית גדולה מאוד, כך שבשר ועוף כשרים ניתן לקנות משם, חגים מסוימים כמו ראש השנה עשיתי בבית חב"ד עם אנשי הקהילה ומטיילים".
איפה אתה מתגורר שם? והאם אתה לומד את השפה המקומית או שמדבר עם החבר'ה באנגלית?
"אני מתגורר בבניין חדש בעיר, כמו מלון דירות מאוד מטופח עם כניסה סגורה לכל המתחם ושומר, ביחד איתי מתגוררים גם עוד מספר שחקנים ככה שיוצא לנו להיפגש הרבה וללכת ביחד לאימונים. בימי שישי אני אוהב להזמין חברים שונים מהקבוצה לארוחת שישי שאני מכין. בקבוצה ישנם כ-15 זרים. אני עושה זאת כדי לא להרגיש לבד בערב שבת וזה נותן לי תחושה טובה, והאמת שכמה שחקנים מאוד התחברו לקידוש".
"הם אפילו מכבדים, עומדים ושמים כיפה. עם השחקנים בדרך כלל אני מדבר באנגלית, אבל למדתי גם את הבסיס של השפה הגאורגית שעוזר לי בעיקר עם המקומיים במוניות, בקניון ובקניות. בגלל שהחברים הטובים שלי מהקבוצה מדברים פורטוגזית וגם צוות האימון הוא פורטוגלי, אז גם למדתי דרך האפליקציות גם קצת פורטוגזית כדי שתהיה לנו תקשורת טובה יותר".
גדלת במכבי תל אביב. לא ראית דקות משחק בבוגרים, הושאלת לבית"ר תל אביב שבעבר הייתה קבוצת בת של המועדון. במכבי יודעים איפה אתה היום? אתה חושב שבעמדה שלך היום, אתה מסוגל להיות שחקן סגל שלהם?
"אין לי שיחות שוטפות עם מכבי תל אביב, אבל מידי פעם, כשנפגשים, הם שואלים ומתעניינים. כן יש לי משם חברים ששיחקו איתי בגילים צעירים יותר שאיתם אני נמצא בקשר עד היום. אני יודע שעוקבים אחרי ממכבי, בכל זאת, הייתי שחקן שלהם המון שנים והם יודעים איפה אני נמצא היום ומה קורה איתי. אני חושב שאחרי העונה הזאת, אני יכול להיות בסגל של מכבי תל אביב. אני שחקן בוגר יותר ומוכן יותר".
אכזב אותך שמכבי תל אביב לא לקחו אותך ולא ראית בבוגרת ולו דקת משחק אחת?
"אכזבה זה עניין של צפיות, מכבי זאת קבוצה שבעמדה שלי בדרך כלל יש שחקן זר ועוד אחרים בוגרים יותר עם ניסיון בליגת העל. נכון שהייתי רוצה לקבל הזדמנות, בכל זאת הייתי הקפטן ושחקן מוביל של קבוצת הנוער שם, דבר שלא הרבה שחקנים זוכים להיות, ולכן כן חשבתי שאקבל את ההזדמנות והייתי בטוח שאם אקבל אותה אני אוכיח את עצמי ואני אוכל להשתלב בקבוצה בצורה כזאת או אחרת. בעמדה שלי צריך גם המון ניסיון ואחריות ולכן אני מאמין שככל שאשחק יותר אוכל לצבור יותר ניסיון. אני מאמין כי הזמן שלי במכבי תל אביב יגיע בשלב יותר מאוחר בקריירה מהדלת הקדמית".
עונת 2022/23 שלך הייתה האחרונה בכדורגל הישראלי. ב-12/05/2023 שיחקת משחק אחרון במדי הפועל כפר סבא. רק בינואר 2024 עזבת את הארץ. כלומר, מעל חצי שנה, בבית. ביולי-אוגוסט 2023 לא היו הצעות מקבוצות?
"הליגה הסתיימה בחודש מאי, בהתחלה התאמנתי במכבי תל אביב כי הייתי תחת חוזה, לאחר מכן התאמנתי בהפועל חיפה כולל יציאה למחנה אימונים ותרגול עד סיום החלון שבו הייתי אמור לחתום שם, אך דבר שלא הסתדר. אחר מכן התאמנתי בהפועל ירושלים עד חודש דצמבר, זאת הייתה תקופה של תחילת המלחמה, אז גם לא היו משחקים למעט משחקי אימון שבהם השתתפתי באופן מלא, בחודש דצמבר , למרות שביקשו ממני להמתין לחלון של ינואר ואמרו שבסבירות גדולה יוצע לי חוזה, החלטתי לעזוב לגאורגיה".
חזרה לארץ על הפרק מבחינתך בתקופה הקרובה או שנוח לך וטוב לך איפה שאתה היום?
"ראיתי על עצמי שאני יכול להתמודד עם הריחוק ולנהל חיים מקצוענים בחו"ל בצורה טובה, אבל בכדורגל הכל יכול להיות. יחד עם זאת, סיימנו במקום השלישי בטבלה, שזה מבטיח השתתפות בקונפרנס ליג בעונה הבאה, כך שזה מאוד מפתה להמשיך ולנסות להצליח במסגרת בה אני נמצא".
מה המשחק הכי זכור וטוב שלך בארץ?
"בעונת 2021, כשהייתי שחקן של ביתר תל אביב/בת ים, כשהגענו לחצי גמר גביע המדינה נגד הפועל תל אביב. זו הייתה עונת הבוגרים הראשונה שלי וזאת באמת הייתה עונה מטורפת גם מבחינה אישית וגם מבחינה קבוצתית כשאנחנו מגיעים למעמד כזה, כאשר 80% מהקבוצה, אם לא יותר, בעונת בוגרים ראשונה".
"בהתחלה המשחק היה אמור להתקיים באצטדיון בלומפילד וכל המשפחה והחברים כבר קנו כרטיסים אבל אז התחיל מבצע שומר חומות והמשחק נדחה והוזז לאצטדיון סמי עופר ללא קהל, למרות זאת, עדיין היה משחק טוב, נלחמנו באמת עד הסוף והפסדנו רק בפנדלים. למרות ההפסד והאכזבה, כי אני חושב שיכלנו להעפיל לגמר, זה משחק שאני אזכור כמשחק שבנה אותי והכין אותי למשחקים גדולים אחרי".
המשחק שלא תשכח בחו"ל?
"המשחק הכי טוב וזכור שלי מהתקופה הזאת הוא נשחק נגד דינמו בטומי בבטומי. האווירה, האצטדיון, המשחק, הכל היה ברמה הכי גבוהה שיש ונהניתי מכל דקה בה שיחקתי. יצאנו למשחק הזה מהמקום הראשון כאשר דינמו בטומי במקום השני, הגענו למשחק הזה שיש לנו כמה שחקנים פצועים ובהרכב קצת חסר ולמרות זאת הצגנו כדורגל אדיר, ביטלנו אותם גם בהתקפה וגם בהגנה ולי אישית היה משחק מעולה".
"זה מסוג המשחקים שלפני המשחק יש לך את התחושה הטובה הזאת שהיום יהיה לך משחק טוב והיום אתה תנצח ובאמת כך היה, ניצחנו 0:2 והמשכנו את רצף המשחקים שלנו ללא הפסד שעמד על 15 משחקים, הרצף שנעצר רק במשחק ה-18, וזה באמת משחק שאת התחושות שלו לפניו ואחריו אני לא אשכח".