מיקי זוהר נגד יעל ארד זה המאבק המדובר של הספורט הישראלי בימים האחרונים. זו כבר תקופה שהשניים במחלוקת, אבל הצעד של שר התרבות והספורט לקחת את הסמכויות לחלוקת המלגות החודשיות לספורטאים מהוועד האולימפי הוביל לסערה גדולה.
אמנם לפני אולימפיאדת פאריס השניים ישבו במסיבת עיתונאים, שילבו כוחות ודיברו ביחד על חשיבות הצלחת המשלחת, אבל מאז משהו השתבש ביחסים והחלו כיפופי הידיים. כזכור, לאחרונה השר ביקש מהוועד האולימפי להציב בהנהלה נציג ממשלתי לקראת הבחירות לארגון אך נתקל בסירוב, וכבר זמן מה יש תחושה ששניהם לא משדרים על אותו הגל.
השיא הגיע בימים האחרונים. חשיפת ONE על העברת הסמכויות לחלוקת המלגות לספורטאים מהוועד האולימפי למכון וינגייט הוציאה לאור את המהלך הבא של השר. במשרד ניסו רק להכין את הקרקע, כך שהפרטים נחשפו עוד לפני שהנושא הגיע לדיון במועצה הלאומית לספורט שהיא "מקום המפגש של ראשי השבט" עם הגורמים הבכירים ביותר בספורט הישראלי, מה שהכעיס את ראשי הוועד האולימפי שכינסו מסיבת עיתונאים ותקפו את המהלך. בין לבין, יעל ארד אף טענה כי הספורט עובר כעת הליך של הלאמה.
יעל ארד (חגי מיכאלי)ובכן, זה לא חדש. זו מגמה שהחלה עוד בימי השרה מירי רגב, נמשכה אצל השר חילי טרופר וכך עושה גם מיקי זוהר. הספורט הישראלי, שתלוי בתקציב המדינה, אכן עובר הליך של הלאמה בשנים האחרונות, כך שהסמכויות עוברות לאחריות משרדי הממשלה.
למי ששכח, להלן תקציר הפרקים הקודמים: מכון וינגייט הולאם והפך לתאגיד ממשלתי, הסמכות לחלוקת כספי התמיכה עברה מהטוטו למשרד התרבות והספורט, תוכנית המתקנים עברה מאחריות הטוטו לאגף חדש במשרד התרבות והספורט, רווחי המועצה להסדר ההימורים בספורט כבר לא נשארים אצלה אלא עוברים לקופת האוצר ששותה כל שקל בקשית, חלוקת המענקים על המדליות עברה לאחריות משרד התרבות והספורט וכבר לא נעשית על ידי הוועד האולימפי, ההכנות האולימפיות מגיעות ישירות ממשרדי הממשלה לאיגודים, ואפילו היחידה לספורט הישגי שהייתה כפופה לוועד האולימפי עברה הליך השתלטות כאשר נכנסה תחת כנפיו של מכון וינגייט במסגרת חוק וינגייט החדש שאושר בכנסת.
בוועד האולימפי טוענים כי המהלך הזה של העברת המלגות לאחריות וינגייט יהרוס את הספורט הישראלי, אבל זהו תהליך שקורה כבר במשך שנים, כאמור. אם כבר, ראשי הספורט הישראלי נרדמו בשמירה. לא רק שהם איבדו נכסים ומנגנונים שעבדו מעולה, האוצר גם נטל את הכסף מקופת הטוטו וברוב חוצפתו עוד דרש מהם לבלוע קיצוץ בתקציב המדינה, שבוטל בעקבות לחץ ציבורי צודק.
יעל ארד וגילי לוסטיג (חגי מיכאלי)אז מה השתנה? למה דווקא עכשיו הוועד האולימפי מקיים מסיבת עיתונאים תוקפנית נגד החלטת שר התרבות והספורט? מדוע לא קיימתם מסיבות עיתונאים כאשר התקבלו החלטות קודמות? האם זה בגלל שהפעם גם תקציב הארגון עלול לרדת באופן דרמטי מ-40 מיליון שקל ל-25 מיליון שקל, מה שעלול לגרור קיצוץ בהוצאות על בעלי התפקידים בוועד האולימפי, או שזה באמת מתוך דאגה לספורט ולספורטאים?
יעל ארד וגילי לוסטיג הם אנשי ספורט וניהול מעולים ולזכותם ייאמר כי הוועד האולימפי חילק את הכספים באופן מעורר כבוד לכ-200 הספורטאים שזכאים למלגות הללו, מה גם שהוועד האולימפי הוא הבית של הספורטאים וגם האוזן הקשבת לבעיותיהם - אבל בשורה התחתונה, מבחינת המדינה, בסך הכל מחליפים צינור. במקום שהכסף יגיע לספורטאים מהצינור הנוכחי, הוא יגיע מצינור אחר.
למעשה, משרד התרבות והספורט הופך את מכון וינגייט לסוג של "בנק" עבור הספורט הישראלי, כפי שהיה הטוטו בעבר. המדינה תעביר לשם כספים והבנק יחלק אותם על פי קריטריונים ברורים. זכותה של המדינה להחליט מאיפה להעביר את השקל לספורטאי הישראלי, כי היא זו שמעמידה את התקציבים הללו ואין לכך אלטרנטיבה תקציבית אחרת.
יעל ארד וגילי לוסטיג (שחר גרוס)על דבר אחד אפשר להסכים, יש קו אדום שאותו לא חוצים והוא פגיעה בספורטאים. החשש העיקרי הוא מכך ש"הבנק" לא יצליח לתפקד בלי כיסים עמוקים ולכן זוהי שעת מבחן למשרד התרבות והספורט, למשרד האוצר ולמכון וינגייט, שחייבים לשלם בזמן את המלגות לספורטאים. עד כה, הוועד האולימפי העביר את המלגות לספורטאים האולימפיים גם אם התקציבים מהמדינה לא הגיעו בזמן, וזאת בזכות פלוס בעו"ש שאיפשר לו את הגמישות הזו. השר מיקי זוהר הבטיח שכך זה יהיה גם באמצעות וינגייט, וגם במכון נערכים לכך וטוענים כי לא צפויות להיות תקלות, אבל אין ספק כי על המדינה ועל המכון יש את חובת ההוכחה להראות כי גם הם מסוגלים לבצע את ההליך הזה ללא תקלות.
השר זוהר טוען כי הכסף יעבור על פעם חצי שנה קדימה, ומציין כי זה כסף שיעבור בלחיצת כפתור ולא אמור לעבור וועדות ואישורים. בינתיים, הוועד האולימפי לא מתכוון לשבת בחיבוק ידיים. כדי לשמור על תקציב גבוה, כך שהארגון גם יוכל לשמור על כל עובדיו, יעל ארד מתכננת לצאת למסע גיוס כספים מרחבי העולם. בכירים בתחום כבר קיבלו פניות בנושא בחודשים האחרונים, והכוונה היא לפנות לקהילות היהודיות. כך מתכוננים בוועד האולימפי ליום שאחרי.
המועצה העליונה לספורט תתכנס ב-18 בדצמבר כדי להכריע בסוגיה ולמסור את המלצותיה לשר. אם תתקיים הצבעה, סביר שהמהלך יעבור ברוב קולות גם במועצה, ובקרוב מכון וינגייט יידרש להעביר לאיגודים את תקציבי ההכנות האולימפיות ולהעביר לספורטאים את המלגות באופן חודשי וקבוע כמו שעון.
המאבק הכוחני בין מיקי זוהר ליעל ארד נמצא בכותרות, אך הדבר החשוב ביותר הוא לא לחצות את הקו האדום. כספים ציבוריים נועדו לשרת את הציבור, לא אף אחד אחר. נותר רק לקוות שמאבקי כוח ושליטה לא יגרמו לפגיעה בספורטאים המצליחים שחיים מהמלגות הללו, מאותם אלפי השקלים שהם מקבלים מידי חודש ועוזרים להם להישאר בספורט הישראלי ולעבוד בראש שקט כדי לייצר עוד מדליות.