איבן ראקיטיץ' שעדיין שומר על קסמו והמבטא האנדלוסי שלו, משחק כיום בהיידוק ספליט והתראיין ל’מארקה’ על שלל נושאים, ובמיוחד על ברצלונה וריאל מדריד, כשאף התייחס לחברו הטוב לוקה מודריץ’, לסאגת דני אולמו וכמובן לליאו מסי ולאמין ימאל.
עזבת את סביליה לטובת אל שאבאב לפני שנה. מה גרם לך לעזוב את ערב הסעודית ולחתום בהיידוק ספליט ביולי?
”נסענו לערב הסעודית עם המחשבה לחפש משהו חדש, משהו שונה, ופתאום עלתה ההזדמנות להגיע לקרואטיה בפעם הראשונה בקריירה שלי. דיברתי על כך עם אשתי, וחשבנו שזה ‘עכשיו או לעולם לא’. רצינו לחוות את קרואטיה מבפנים, ואני התרגשתי לשחק בהיידוק כי החבר הכי טוב שלי מספליט והוא תמיד אמר לי: ‘בבקשה, יום אחד, אם תהיה לך הזדמנות, אתה חייב לבוא’. אני זוכר שכשהתקשרתי אליו לספר שיש אפשרות, הוא התחיל לבכות. האמת היא, שרק כשהגעתי לשם הבנתי את הגדולה של היידוק. עשינו את הבחירה הנכונה ב-100%. לא רק עם הקבוצה, אלא גם עם העיר”.
זה מצחיק. דינמו היא הקבוצה המצליחה ביותר בקרואטיה, אבל היידוק כנראה הפופולרית ביותר.
”הייתי מעז לומר שהיא אחת מ-10-15 הקבוצות הפופולריות בעולם. לספליט יש 170,000 תושבים, ולהיידוק היו כמעט 135,000 חברים בעונה שעברה. אני לא יודע אם בספרד, חוץ משתי הגדולות (ברצלונה וריאל מדריד), יש מישהו שמגיע למספר כזה. אני בטוח שסביליה ובטיס יחד לא יגיעו לזה. זה מטורף. עצוב שהמועדון לא זכה בליגה כבר 20 שנה. זו הסיבה שיש כל כך הרבה התרגשות”.
“לפעמים אנחנו נוסעים 7-8 שעות באוטובוס לאצטדיונים שמכילים 11 או 12 אלף צופים, ו-10,000 מהם הם שלנו. זה טירוף. האוהדים מדהימים. כל מי שמגיע לראות משחק באצטדיון שלנו יוצא נדהם. תראה, אני מגיע מקבוצות גדולות, אבל כאן יש קשר מאוד מיוחד, לטוב ולרע. הם חווים את זה מבפנים”.
מה מצב הכדורגל בקרואטיה?
”הכדורגל בקרואטיה מתפתח בצורה מאוד מעניינת. יש הרבה שחקנים צעירים ומוכשרים שעושים את דרכם באירופה, ואפשר לראות גם את ההצלחה של הנבחרת הלאומית בשנים האחרונות. אנשים כאן חיים ונושמים כדורגל, וזה דבר שאני מעריך מאוד”.
הזכרת את נבחרת קרואטיה. איך הרגשת אחרי ההצלחה האדירה של המונדיאל ב-2018?
”המונדיאל ב-2018 היה אחד הרגעים המרגשים בקריירה שלי. להגיע לגמר היה חלום שהתגשם, והתחושה הייתה מדהימה. היינו כל כך קרובים לזכייה, וזה נשאר זיכרון בלתי נשכח עבורי ועבור כל המדינה”.
ומה לגבי הפרידה שלך מנבחרת קרואטיה?
”זה היה רגע קשה מאוד עבורי, אבל הרגשתי שזה הזמן הנכון לעזוב. נתתי את הכל עבור הנבחרת, ואני גאה מאוד בכל מה שהשגנו יחד. עכשיו אני מתמקד בקריירה שלי ברמת המועדונים”.
חברך לוקה מודריץ' הפך לכובש המבוגר ביותר (39 שנים ו-116 ימים) בהיסטוריה של ריאל מדריד. חוזהו עומד להסתיים. היית מחדש אותו?
“אני אתן לך כותרת ואני מקווה שפלורנטינו פרס יקשיב לי טוב: חדשו את החוזה שלו עכשיו! אבל לא רק לטובת ריאל מדריד, אלא גם לטובת כל מי שאוהב כדורגל. לוקה הוא אחד השחקנים הבודדים שכולם אוהבים: הקרואטים, הספרדים, הגרמנים, אוהדי סביליה, אוהדי אתלטיקו… לוקה נחוץ למדריד, ללה ליגה, לליגת האלופות... אני מקווה שהוא יגיע עד מונדיאל 2026 עם קרואטיה... תראה, שיחקנו יחד ונגד אחד את השני, אבל תמיד אמרתי לו: הוא השחקן שאתה תמיד רוצה להתחרות נגדו”.
“אתה תמיד רוצה לשחק נגד הטובים ביותר, ובמקרה הזה הגיל לא משנה. הוא נכנס בדקה ה-80 מול ולנסיה, כשהכול נגדך, מפסידים, עם שחקן פחות... אחרי שזכה בכל דבר, כולל כדור הזהב, ואתה רואה את השמחה שבה הוא משחק, איך הוא סוחב את הקבוצה על גבו, ועל הדרך גם כובש. לא מפתיע שאנשים מוחאים לו כפיים. זה היופי שבדבר. אני מקווה שנוכל להמשיך ליהנות מזה. גם אם הוא לא ישחק, לוקה חשוב לכדורגל, וכשאני מכיר אותו, הוא לא יפסיק 'לנשוך' בכל אימון”.
לגבי קרואטיה, לא פרשת מוקדם מדי מהנבחרת (2020)?
“זה בסדר. הייתי צריך לקבוע סדרי עדיפויות. אני יודע שאם לא הייתי פורש, הייתי עדיין בנבחרת, אבל היו הרבה שחקנים צעירים שעלו מלמטה ויכולתי 'לפנות' מקום. במשך יותר מ-13 שנים נתתי הכול. שיחקתי 106 משחקים, זכינו במדליית כסף ברוסיה 2018 והצלחנו לגרום לכל העולם להתאהב בנו. הגיע הזמן לקבל החלטה, ומתוך מחשבה על חבריי לקבוצה ומתוך אהבה למדינה שלי, החלטתי לזוז הצידה”.
נעבור לברצלונה. הודית בגלוי שאתה מתגעגע לזכייה בליגת האלופות אחרי הזכייה בטרבל ב-2014/15. מה השתבש?
”כדורגל נע מהר מאוד ואם אתה לא במאה אחוז ברגעים המכריעים... אני תמיד אומר את אותו הדבר, מתוך כבוד רב, אבל אולי היה חסר לנו את ה'תוספת' ללכת עד הסוף. לא לוותר אפילו על אחוז אחד. כאן ריאל מדריד הפכו למאסטרים וזה לא במקרה. אני חושב שהיינו הקבוצה הטובה ביותר במשך שנים רבות מבחינת רמה, אבל לא ניצלנו זאת כפי שהיינו צריכים, ורבים בעולם הכדורגל חושבים אותו דבר. אני לא אומר שהאחרים היו ראויים יותר או פחות. זה לא קשור. אני מדבר רק על ברצלונה. אני חושב שיכולנו לנצל יותר וזה חבל שלא עשינו זאת”.
הבקעת בגמר ליגת האלופות וה'קורבנות' המועדפים עליך היו יריבים ישירים: בטיס, ריאל מדריד ואתלטיקו. יש לך כישרון מיוחד למשחקים גדולים.
“כמו כולם, אני אוהב להיות חשוב, אוהב לעזור. אפילו יותר במשחקים הגדולים. יש קשר מיוחד בקלאסיקו ובדרבים, והזיכרונות האלו נשארים לכל החיים. אבל, כמו שאני תמיד אומר: אם נספור את כל השערים שהבקעתי בכל האימונים שלי מגיל 16, אני עדיין לא מגיע למה שמסי הבקיע במשחקים רשמיים (צוחק). כל אחד מנסה לתרום את חלקו, אבל, מעל הכול, אני אוהב לתת את המיטב שלי”.
מה דעתך על לאמין ימאל?
“שמח שלא רק אנחנו כאוהדי בארסה נהנים ממנו, אלא כל חובבי הכדורגל. מדובר בכישרון מטורף שישרת את בארסה לעוד שנים רבות”.
הכדורגלן הקרואטי הצטער על המצב שבו עברו שני השחקנים של בארסה דני אולמו ופאו ויקטור בשבועות האחרונים: "הלוואי שזה ייפתר ולא יחזור על עצמו. לא לברצלונה ולא לאף קבוצה אחרת כי, כחבר למקצוע, זה מצער. לא אכפת לי אם הם היו מריאל מדריד, אתלטיקו או קבוצה אחרת. אני לא אוהב לראות ילד שלא יכול לשחק בגלל סיבות מחוץ לכדורגל. במיוחד עם האהבה שלי לדני", אמר ראקטיץ'.
כשנשאל על הדמות של לאמין ימאל בבארסה הנוכחית, הדבר הראשון שעלה לראקטיץ' היה שמו של אנסו פאטי, שחקן שלא עובר את התקופה הטובה ביותר: "אני מאוד מעריך את אנסו פאטי וזה מאוד עצוב לי שהוא סבל מכמה פציעות. אני זוכר כשאימן איתנו לראשונה בגיל 16 ואמרתי: 'הילד הזה חייב לשחק תמיד'. אני מקווה שהוא יתאושש", סיכם.