עד לפני שבוע, האוהדים בבלגיה לא חשבו על ראג'ה נאינגולן. סביר שרובם הניחו כי הוא כבר פרש אחרי ההרפתקה בליגה האינדונזית שתמה ביוני האחרון. ההפתעה כאשר לוקרן מהליגה השנייה הודיעה על החתמתו הייתה גדולה למדי והבכורה הייתה מרגשת. נאינגולן נכנס ביום שישי כמחליף מול לירסה באמצע המחצית השנייה ותוך דקות ספורות כבש את שער השוויון היישר מנקודת הקרן. זה היה קאמבק משובח והתיאבון נפתח. מה הקשר הכין לאוהדים במולדתו בהמשך?
ובכן, לא נדע זאת כנראה, כי אתמול ציפתה לבלגים הפתעה גדולה אפילו יותר. המשטרה עצרה את נאינגולן בחשד לחברות בארגון שעסק בהברחת קוקאין מדרום אמריקה. לוקרן הגיבה בהלם: "אנחנו מכבדים את חזקת החפות ונוכל רק לומר כי נאינגולן נעדר מהאימון. הוא לא יוכל ליטול חלק במשחק הקרוב ואנחנו מתמקדים בו". אם תוכח אשמתו, תגיע הקריירה של נאינגולן לסיומה בגיל 36, והשער המרהיב מהקרן יהיה הפעולה האחרונה בחייו על הדשא. השילוב הדרמטי והביזארי הזה מסכם היטב את פועלו של אחד הקשרים הטובים והמיוחדים בדורו.
כן, בשיאו היה נאינגולן אחד הטובים בעולם בתפקידו כשהוא שורף שטחים מרחבה לרחבה במדי רומא. במשך 4 שנים רצופות, בין 2015 ל-2018, הוא נכלל בנבחרת המצטיינים של העונה באיטליה, וזה אומר המון. מעטים אם בכלל יכלו להתחרות איתו באיכות התיקולים – נאינגולן הפך את הגלישות הנקיות וחילוצי הכדור המופתיים לסימן המסחרי שלו. הוא ידע לשלוח מסירות מדויקות לכל הטווחים. הוא ידע להיות במקום הנכון בזמן הנכון. הייתה לו גם בעיטה אדירה ממרחק, וחוש מעולה לכיבוש באופן כללי. בעונת 2016/17, הוא בלט בכך במיוחד עם 14 כיבושים בכל המסגרות.
טובי המאמנים האיטלקים העריכו אותו מאוד. אנטוניו קונטה ומסימיליאנו אלגרי רצו להביא אותו ליובנטוס ונתקלו בסירוב מוחלט. נאינגולן תיעב את הגברת הזקנה ולא היסס לספר על כך לכל מי שהסכים לשמוע. השנאה הזו קירבה אותו עוד יותר לאוהדי רומא שהיו מוכנים לנשק את האדמה עליה דרך. הוא היה סמל לנאמנות עבורם, עד שעזב בקיץ 2018 לטובת אינטר, בעיקר כי לוצ'אנו ספאלטי ביקש זאת במיוחד. המנטור בנה את המערך ברומא סביב הבלגי ותיכנן לעשות אותו דבר גם במדים השחורים-כחולים בסן סירו. הוא הציב את נאינגולן במקום הראשון ברשימת הרכש ואינטר הסכימה להעביר בכיוון השני כחלק מהעסקה את ניקולו זאניולו, נער הפלא מהאקדמיה – בהחלט שנראתה במשך זמן מה לאחר מכן כטעות גדולה מאוד.
לאור היכולות האלה, זועקת לשמיים העובדה כי היו לנאינגולן 30 הופעות בלבד במדי הנבחרת. אוהדים בלגים רבים היו בטוחים שצריך לארגן את הקישור סביבו, אבל הטורניר הבינלאומי היחיד שלו היה יורו 2016, בו הפגין יכולת גבוהה. למונדיאל 2014 לא לקח אותו המאמן מארק וילמוטס ונאינגולן הגיב אז בבוז: "הוא כנראה לא צופה בליגה האיטלקית". למונדיאל 2018 לא נסע הכוכב חרף קמפיין נרחב בתקשורת למענו, כי המאמן רוברטו מרטינס סבר שאורח חייו ואופיו לא מתאימים לסגל. וכאן אנחנו מגיעים לנקודת החולשה הבולטת של נאינגולן, גם אם הוא לא בהכרח הגדיר אותה כך.
בגדול, הוא לא התנהל כמו ספורטאי מקצועני. נאינגולן בילה במועדונים בתדירות גבוהה בכל שעות הלילה. הוא עישן המון, וכלל לא דאג להסתיר זאת. "אני לא מתבייש בהרגל הזה", הוא הצהיר, "נכון שצריך לתת דוגמא טובה, אבל אני בסך הכל כדורגלן. זאת הפרנסה שלי ואני עושה את העבודה על הצד הטוב ביותר כל הזמן. מעבר לכך, אני רשאי לעשות מה שבא לי בחיים הפרטיים". במהלך חגיגות השנה האזרחית החדשה ב-1 בינואר 2018 פרסם הבלגי סרטונים ברשתות החברתיות, בהם ניתן לראותו מעשן ושותה ללא הפסקה. רומא הגיבה בהליך משמעתי והשעיה ממשחק אחד, אבל עונש חמור יותר בא כנראה מצידו של מרטינס. זה היה הרגע בו נחסמה סופית האפשרות לשחק בגביע העולם ושם למעשה הסתיימה הקריירה שלו במדי השדים האדומים. רוב הקהל חשב שהניפוי היה מוטעה, אך זה לא עזר.
קל יותר לנסות להבין את נפשו של נאינגולן כאשר מכירים את הרקע שלו. הוא צמח מלמטה. אביו האינדונזי נטש את המשפחה כאשר ראג'ה היה בן חמש ועקבותיו נעלמו. אמו פרנסה בקושי את ילדיה ואהבתו של נאינגולן כלפיה לא ידע גבול. מותה הטרגי, כאשר השחקן היה בן 20, השפיע עליו עמוקות. אחותו התאומה, ששיחקה אף היא כדורגל באופן מקצועני, היא לסבית מוצהרת שפעלה למען זכויות הקהילה הלהט"בית בבלגיה. זו משפחה שלא מאמינה בצביעות, וראג'ה סבר שהוא צריך ללכת עם האישיות והאופי שלו עד הסוף – והאישיות הזו אינה שגרתית בשום אופן. יעידו על כך הקעקועים שמכסים את כל גופו והתספורות המיוחדות. הוא גם לא התנער מחברי הילדות שלו מהשכונה העניה באנטוורפן, אשר חלקם הידרדרו לפשע. בשורה התחתונה, זה עשוי להסביר את המעורבות בסחר בסמים לכאורה.
גם מסלול הקריירה שלו לא היה שגרתי. הוא לא הוערך יתר על המידה באקדמיה הצנועה של ברסחוט, אבל סקאוט איטלקי שם לב אליו כאשר היה בן 17 והציע לנסות את מזלו בפיאצ'נצה. תהליך הלמידה היה ארוך ורק בגיל 20 פילס נאינגולן את דרכו להרכב בליגה השנייה. בחלוף שנה וחצי, בינואר 2010, החתימה אותו קליארי – ונאינגולן השתדרג בהדרגה בסרדיניה עד שהגיע לרמה של עילוי. רומא הביאה אותו לאולימפיקו ב-2014 תמורת 18 מיליון אירו וזה היה סיפור אהבה. את הגעגועים אליו אפשר לחוש בעיר הנצח עד היום. גם בקליארי מתגעגעים. בעצם, בסרדיניה שמחו להחזירו לקדנציה שנייה אחרי שהוא נכשל באינטר, אם כי בשלב זה ההידרדרות הייתה בלתי נמנעת.
הרגלי העישון וסגנון החיים המופרע של נאינגולן לא הפריעו לו כשהוא היה בשיאו, אך בשלב מסוים הקריסה הגיעה. ב-2021 הוא נדד בחזרה למולדת וחתם באנטוורפן כדי לשחק לראשונה בליגה הבלגית. עונת הבכורה הייתה חיובית למדי, אבל בואו של המאמן מארק ואן בומל שאוהב להקפיד על משמעת גרם לפיצוץ גדול. נאינגולן בחר במרד והעסק הידרדר לעישון סיגריה אלקטרונית על הספסל בזמן משחק – דבר שגרם לביטול חוזהו בדצמבר 2022. הקבוצה זכתה באליפות היסטורית בלעדיו ולנאינגולן עצמו אין אף תואר בקריירה.
דניאלה דה רוסי, שאהב מאוד לשתף איתו פעולה ברומא, הפתיע כאשר החתים את חברו הטוב כמאמן ספאל בליגה האיטלקית השנייה בינואר 2023. הבלגי כבש בבכורה, אבל ההרפתקה לא הייתה מוצלחת – דה רוסי פוטר, ספאל ירדה לליגה השלישית, והבלגי עזב. אחרי שנה בלי כדורגל, הבשיל הרעיון לחוות את אינדונזיה. גם אם הזעם על אביו עדיין חזק, הסתקרן נאינגולן לחקור את שורשיו. הוא התקבל כמלך, והרי זה פירוש השם ראג'ה באינדונזית, אבל זה נגמר במהרה.
אז הוא היה סוג של שחקן עבר, ואם החשדות במשטרה נכונים, החודשים האחרונים הוקדשו – במקביל לאימונים האישיים – גם לעבירות פליליות חמורות. הקאמבק בלוקרן עלול להסתכם כתוצאה מכך ב-26 דקות על הדשא, אבל האם יש עוד שחקן בעולם ששערו האחרון היה היישר מנקודת הקרן? כלל לא בטוח. אולי נאינגולן הוא הראשון והיחיד. הוא תמיד היה יוצא דופן.