אחרי שכבש ובישל ב-0:2 על הפועל חיפה שקירב את הפועל רעננה צעד משמעותי לעבר הישארות בליגת העל, חלוצה הגנאי של הפועל רעננה, יוג’ין אנסה, הוא אחד השמות החמים ביותר בכדורגל הישראלי. עם ארבעה שערים ובישול בשמונה משחקים בלבד מאז עבר בינואר מבית״ר תל אביב/רמלה, אנסה כבר מוכתר כבינגו של הקבוצה מהשרון, שככל הנראה תצטרך לסרב ללא מעט הצעות בקיץ על מנת לשמור על החלוץ הגנאי בקבוצה.
כעת, לקראת המשחק מול הפועל תל אביב בשבת ב-20:30, אנסה התפנה לראיון בלעדי ומיוחד ל-ONE, בו התייחס לתקוות לעתיד, להצלחה ברעננה, הפערים בין הליגה הלאומית לליגת העל, התקופה בבלגיה, הילדות בגאנה ומו כן, גם חשף סיפור אישי מרתק.
אנסה. סיפור חיים מעניין (שחר גרוס)איך אתה מסכם את התקופה שלך עד כה בהפועל רעננה?
״בינתיים טוב לי פה, אני לא יכול להתלונן. נכנסתי לכושר טוב ואז נפצעתי וזה היה קשה מאוד בשבילי, אבל עבדתי קשה מאוד כדי לחזור כמו שצריך וחזרתי במשחק נגד אשדוד והפסדנו, אבל אז במשחק מול הפועל חיפה כבשתי ובישלתי וניצחנו, זה היה משחק חשוב מאוד בשבילנו, המצב טוב עכשיו ואני מרוצה. עכשיו אנחנו חושבים כבר על המשחק מול הפועל תל אביב. הייתי שמח מאוד אחרי המשחק מול הפועל חיפה כי זה הוריד המון לחץ מהקבוצה, זה היה משחק מושלם בשביל רעננה ובשבילי, בייחוד אחרי שחזרתי מהפציעה״.
אתה מרוצה מהצורה בה ביצעת את המעבר מהליגה הלאומית לליגת העל?
״אני מרוצה מאוד. כשהייתי בבית״ר תל אביב/רמלה המטרה הייתה להזניק מחדש את הקריירה שלי, כי הייתה לי תקופה יפה בבלגיה. בהתחלה, כשהגעתי לישראל, הגעתי למבחנים במכבי נתניה והם לא לקחו אותי. אז אמרתי לעצמי ׳בסדר, אני מאמין בעצמי ואני עובד קשה׳, ידעתי שאני יכול להצליח בליגה הלאומית ולהתקדם. בהתחלה כששיחקתי בת״א/רמלה רוב הקבוצות לא רצו אותי והייתי מאוכזב מזה, אבל המשכתי לעבוד כי ידעתי שאני לא שחקן של ליגה שנייה. יש קושי כי רוב השחקנים בליגה הלאומית לא זוכים ליותר מדי הזדמנויות להרשים ולהתקדם. אבל תמיד ידעתי מה האיכויות שלי וכיוונתי לליגת העל וגם ראיתי בטלוויזיה משחקים של ליגת העל כי ידעתי שאני אגיע לשם. אני שמח שאני מראה עכשיו שאני יכול לעשות את זה, זו הוכחה ששחקנים מהליגה הלאומית יכולים להצליח בליגת העל. אני עובד קשה ומשקיע מעצמי ואני יודע שאני יכול לעשות עוד הרבה דברים״.
אנסה בסמי עופר. "טוב לי ברעננה, אני לא יכול להתלונן" (עמית מצפה)כמה הפערים בין הליגות משמעותיים?
״יש המון איכות בליגת העל, קשה להשוות בין הליגה הלאומית לליגת העל. אנשים תמיד אומרים שהליגה השנייה קשה יותר, אבל כשחקן אני חושב שליגת העל מספקת יותר בגרות ויותר איכות וניסיון. עברתי ניסיון כזה גם בבלגיה כי שיחקתי בלוקרן קרוב לחמש שנים והושאלתי ללומל מהליגה השנייה. אני יכול להגיד שהפערים בין הליגה הלאומית וליגת העל בישראל הם עצומים, אני שמח לשחק בליגת העל, כי זה באמת מאפשר לי להראות את היכולות שלי. הבקעתי כמה שערים בלאומית, אבל אני יודע שאם הייתי מבקיע את השערים האלה בליגת העל זה היה מטורף״.
עד כה ברעננה הבקעת ארבעה שערים ובישלת אחד נוסף בשמונה משחקים, נתון שלא קל להשיג, בייחוד בהפועל רעננה.
״שמעתי שברעננה לא מבקיעים יותר מדי שערים כי הקבוצה הגנתית, אבל הגעתי וראיתי איך הקבוצה משחקת. ברור שאי אפשר להשוות את המשחק של רעננה לזה של מכבי תל אביב ואין ספק שקשה יותר להבקיע ברעננה, אבל אני מרוצה מאוד מזה שאני מצליח לעשות את זה בכל זאת״.
אנסה. "היה שלב שאף קבוצה לא רצתה אותי, זה היה מתסכל" (נעם מורנו)״היה שלב שאף קבוצה לא רצתה אותי, זה היה מתסכל״
אתה משתף פעולה בהתקפה עם עוד שני שחקנים שעברו בליגה הלאומית, קייס גאנם וכארם ארשיד, אתה חושב שאתם מוכיחים ששחקנים מהלאומית יכולים להצליח בליגת העל?
״לגמרי. אני לא יודע כמה שנים קייס וכארם שיחקו בלאומית, אבל אני שיחקתי שם שנה וחצי ואני יודע איך זה עובד, אבל לדעתי הקבוצות בישראל חייבות להסתכל על השחקנים בלאומית, לפחות קצת. יש המון שחקנים איכותיים בלאומית, רק צריך להאמין בהם ולקחת אותם. כשהגעתי לרעננה, הם רצו להציע לי חוזה לחצי עונה בלבד ובנוסף, מכבי פתח תקווה הציעה לי חוזה לשנתיים. אני והסוכן שלי אוהד כהן ישבנו ודיברנו על זה, חשבנו שרעננה לא מאמינה בי, אבל חזרנו אליהם ואמרנו שאנחנו רוצים חוזה ארוך יותר, כי חוזה קצר היה מוסיף המון לחץ, כי זה כמו אודישן, אם אתה לא טוב, חותכים אותך”.
“אני בטוח שהיום הם שמחים מאוד שהם הסכימו לתת לי חוזה לעונה וחצי. באמת, אף קבוצה לא רצתה אותי, זה מדכא כי אני ידעתי מה אני שווה. אני זוכר ששיחקתי עם בית״ר ת״א/רמלה בגביע נגד הפועל באר שבע ופתאום לקבוצות הייתה אפשרות לראות אותי, עליתי מהספסל והייתה לי את ההזדמנות לבלוט ולכוון את העיניים של הקבוצות מליגת העל אליי. לפעמים צריך קצת מזל ואת ההזדמנות הזאת להיות שם, אני שמח בשביל בית״ר ת״א/רמלה כי הם באמת עזרו לי להזניק את הקריירה שלי והאמינו בי ואני שמח שרעננה נתנה בי את האמון הזה״.
אנסה מול ארד. "הגיע מהלאומית" (עמית מצפה)קצת מפתיע שאתה אומר שאף קבוצה לא רצתה אותך למרות ההצלחה בבית״ר תל אביב/רמלה.
״גם אותי זה הפתיע, שיחקתי שנה וחצי בלאומית. אבל זה הכדורגל, מקום משוגע לגמרי. למשל, אילון אלמוג שיחק בבית״ר ת״א/רמלה לחצי עונה בלבד וכמעט נמכר לבית״ר ירושלים במיליון וחצי אירו (ל-50 אחוז מכרטיס השחקן, ת.נ). לשחקן זר הרבה יותר קשה כי הוא צריך להוכיח את עצמו יותר לפני שהוא מקבל את ההזדמנות. אני שמח עכשיו כי עשיתי את הצעד הזה קדימה, זה חשוב מאוד לקריירה שלי והחלומות שלי מתחילים להסתדר״.
דיברת על משחק הגביע מול באר שבע עם בית״ר ת״א/רמלה, חודש אחרי זה כבשת צמד וניצחת את ב״ש עם רעננה, זו הייתה סגירת מעגל מסוימת בשבילך?
״אני והסוכן שלי דיברנו על זה, גם כשהייתי בלאומית הייתי צופה בהם ובליגת העל כי ידעתי בוודאות שאגיע לליגת העל, חיכיתי להזדמנות לשחק נגדם וכעסתי שפתחתי על הספסל באותו משחק גביע, אבל עליתי מהספסל וזה היה טוב בשבילי כי ידעתי לנצל את העייפות של שחקני באר שבע. כשהגעתי לרעננה, לא נלחצתי מהמשחק מול ב״ש כי כבר הכרתי אותם מאותו משחק ששיחקתי נגדם ושיחקתי טוב מאוד”.
“אני זוכר שאחרי אותו משחק בגביע קרה משהו מצחיק, ירדתי לחדרי ההלבשה ובמקום לפנות ימינה לחדר של בית״ר ת״א/רמלה, בטעות פניתי שמאלה לחדר ההלבשה של באר שבע ואז ברק בכר אמר לי ׳יוג׳ין, יש עוד קצת זמן עד שתהיה פה׳ וצחקתי על זה עם המאמן האישי שלי, כי הרגשתי שאני עוד אפגוש את באר שבע והפעם אצליח גם לכבוש ובאמת כבשתי מולם צמד״.
יוג'ין אנסה במדי בית"ר ת"א/רמלה (שחר גרוס)יכול להיות שהיום בכר מתחרט על הבדיחה הזו ומצטער שלא החתים אותך?
״אני לא חושב, הוא מאמן מצוין שעובד עם שחקנים נהדרים, כך שאני לא חושב שהוא מצטער על זה. אני עדיין מתקדם לאט לאט במטרה להגיע לרמות הגבוהות ביותר, אני לא יהיר ואגואיסט שחושב שהוא עכשיו מצטער על זה או שהוכחתי לו משהו. אני חושב שזה שהוא ידע בזמנו את השם שלי אומר הרבה ומראה שיש לו הערכה אליי. הדבר החשוב ביותר בשבילי הוא להמשיך להאמין בעצמי ולהמשיך לעבוד, אני יודע שאני יכול לעשות יותר ממה שעשיתי עד עכשיו״.
אתה קרוב לשנתיים כבר בארץ, מה דעתך על ישראל?
״ישראל הדהימה אותי. חברה שלי, אמא שלי ושני חברים מבלגיה הגיעו לבקר אותי וזה לא היה קל לשכנע אותם להגיע, הם חשבו שזה אזור מלחמה ושהורגים פה אנשים כי זה מה שהראו להם בחוץ בטלוויזיה ובחדשות, אבל ברגע שהם הגיעו הם אמרו ׳וואו, יוג׳ין, זה שונה לגמרי ממה שחשבנו׳, זה מקום מרגיע ואני אוהב את ישראל. הרוחניות, האנשים, מזג האוויר, אני אוהב הכל פה. חבל שאני לא מדבר עברית, אבל אני מאוד אוהב את המנטליות הישראלית, היא מזכירה לי את אפריקה. הרבה דברים פה מזכירים לי את אפריקה, השמש החמה והישירות, אם אנשים אוהבים אותך אז אתה יודע את זה וכך גם אם הם לא אוהבים אותך. הייתי כל כך הרבה שנים בבלגיה ועצוב להגיד שיש שם הרבה צבועים שמתחזים כאילו הם אוהבים אותך. בישראל, בייחוד ככדורגלן, כשאוהבים אותך, אנשים יכולים להיות פשוט משוגעים עליך״.
״בית״ר ת״א/רמלה רצתה לשחרר אותי בעונה שעברה״ (חגי מיכאלי)״בית״ר ת״א/רמלה רצתה לשחרר אותי בעונה שעברה״
אז אנחנו יודעים את מה אתה אוהב בישראל, אבל את מה אתה פחות אוהב פה?
״אין לי יותר מדי דברים רעים להגיד על ישראל, הדבר היחיד שאני פחות אוהב פה הוא חוסר הסבלנות כלפי כדורגלנים. לפעמים קבוצות לוקחות שחקן ונותנות לו הזדמנות רק לשלושה או ארבעה משחקים ואם הוא לא טוב הן פשוט בועטות אותו. בית״ר ת״א/רמלה רצתה לשחרר אותי בינואר בעונה שעברה כי זיו אריה אמר שאני לא מספיק טוב, אבל המנכ״ל אמר לו של שחרר אותי תהיה טעות גדולה מאוד וביקש ממנו לתת לי זמן להסתגל אחרי ההגעה מבלגיה. משם, עשיתי צעד קדימה ונכנסתי לעניינים”.
“אני חושב שהם צריכים להיות קצת יותר סבלניים, לא צריך לתת לכל שחקן הזדמנות, אבל כשאתה רואה שחקן שיש לו איכויות, צריך לתת קצת זמן ולדבר איתם. לחלק מהשחקנים ההגעה למקום החדש היא שוק והם בדיכאון. זה מה שאני לא אוהב ויש הרבה דוגמאות של שחקנים נהדרים שנזרקו על ידי קבוצות בישראל והצליחו מאוד במקומות אחרים. בהתחלה הדברים לא עבדו מבחינתי עם זיו אריה, אבל בסוף העבודה איתו הייתה נהדרת, הוא מאמן נהדר והוא ראוי לקבל הזדמנות לאמן בליגת העל. הוא עזר לי להתפתח ולהציג את האיכויות שלי״.
אנסה. לא נתקל בגזענות (שחר גרוס)נתקלת בגזענות בישראל?
״לא. כמובן שיש שחקנים שנתקלו בגזענות, אבל אני אישית לא נתקלתי בזה. כשאני משחק בטח יש כמה אוהדים שצועקים ׳בן זונה׳ ומקללים, אבל מבחינתי זו לא גזענות, אלא תשוקה לכדורגל. גם לא אמרו לי ׳קוף׳ או משהו דומה לזה, אבל גם אם זה היה קורה הייתי לוקח את זה בקלות כי מבחינתי זה בלהט הרגע של המשחק. אם מישהו היה תוקף אותי באופן אישי, כנראה שהייתי מגיב או עושה משהו בנדון, אבל למען האמת לא נתקלתי בזה. גם אם זה היה קורה, הייתי מנסה להשתמש בזה באופן חיובי, כדי לתעל את זה לאגרסיביות ודרייב להצליח, לא הייתי משתגע מזה. אני חושב ששחקנים שמשחקים בבית״ר ירושלים, מכבי תל אביב, מכבי חיפה והפועל באר שבע, בייחוד אם הם השחקנים הטובים ביותר בקבוצה, מתמודדים עם גזענות”.
“שחקנים פחות טובים, או שחקנים בקבוצות קטנות פחות מעניינים ולכן הם נתקלים בזה פחות, למרות שבכל מקום יהיו הטיפשים שינסו להוציא אותך מדעתך. אם מישהו רוצה להיות גזען הוא יהיה גזען, אין לי איך לשנות את זה. אני גאה להיות שחור ויודע שלעולם לא אהיה לבן, כך שאני לא נעלב מזה בכלל, אני יודע מי אני. גם השחקנים הטובים בעולם, ראחים סטרלינג, מריו באלוטלי, מויזה קן, כולם נתקלו בגזענות, אז אני נהנה מהכדורגל ומתעסק רק בזה, בסופו של דבר אני לא מתעסק יותר מדי בכל נושא הגזענות״.
מה דעתך על שחקני הכדורגל הישראלים?
״יש בישראל שחקנים מאוד טובים עם טכניקה טובה, הדבר היחיד שחסר לי כאן ושונה מאוד מאירופה הוא החוסר בפיזיות ובאגרסיביות במשחק. בישראל לא משחקים קשוח וחזק מספיק, אין מספיק מגע. השחקנים הישראלים טובים ומוכשרים, אבל האירופאים קשוחים, מהירים וחזקים יותר ואני חושב שזה משהו שצריך בכדורגל״.
יוג'ין אנסה מאוכזב (נעם מורנו)״גבריאל תאמאש? כנראה שהוא נסחף אחרי התרבות הישראלית״
חלק גדול מהביקורת נגד השחקנים הישראלים הוא שהם עצלנים ומתעסקים המון בשטויות שמחוץ למגרש, אתה מבין מאיזה מקום זה בא?
״אני מרגיש את זה, אני פה קרוב לשנתיים ואי אפשר להתעלם מהחיים שיש פה, בייחוד כשאתה ישראלי וזה בדם שלך. החיים פה שונים לגמרי מבאירופה, יש לכם פה חיים טובים מאוד, לא כי אתם עשירים או משהו, אבל לפחות אתם יכולים ללכת לחוף, לפחות אתם יכולים לצאת עם חברים ויש כל כך הרבה דברים לעשות. באירופה, בייחוד בבלגיה, יש הרבה אנשים עשירים, אבל הם לא מאושרים בכלל. פה, יכול להיות שאין לבן אדם כלום, אבל הוא נהנה מהחיים. כל יום שישי ושבת הוא כמו חג או מסיבה אצלכם עם המשפחה והכל ושותים ונהנים. אני לא מאשים את השחקנים, כי זאת התרבות. יש גם הרבה שחקנים זרים שמגיעים לפה ונסחפים אחרי התרבות ומאבדים את זה כי החיים פה באמת מפתים. למשל גבריאל תאמאש, הוא שחקן אדיר, אבל בגלל שהוא כבר מבוגר אז כנראה שהוא רק רוצה ליהנות ממה שנשאר לו עד הפרישה. אני לעומת זאת, חייב להיות מרוכז כדי להמשיך ולהתקדם״.
מה טוב לדעתך בכדורגל הישראלי?
״התשוקה שיש לישראלים לכדורגל היא שונה מאוד ממה שיש באירופה, התשוקה פה היא אגרסיבית מאוד ומרגישים אותה מאוד. כשצופים במלחמה במשחקים בין מכבי תל אביב והפועל תל אביב למשל, המלחמה שם היא מטורפת. התשוקה פה אדירה ואני אוהב את זה מאוד. כשמפסידים פה זה סוף העולם, באירופה כשמפסידים כבר חושבים על מה לשפר למשחק הבא״.
אנסה: ״גבריאל תאמאש? כנראה שהוא נסחף אחרי התרבות הישראלית״ (שחר גרוס)אתה מדבר על התשוקה פה, אבל משחק בקבוצה בלי יותר מדי אוהדים, זה מפריע לך?
״זה לא מפריע לי, נכון לעכשיו זה טוב לי. שיחקתי בלוקרן לפני 20,000-30,000 אוהדים ואז הגעתי לרמלה ולא היו אוהדים ועכשיו לרעננה שאין הרבה אוהדים, אבל זה נותן לי זמן ושקט לארגן את עצמי ולהמשיך להתקדם. אני יודע כמה כיף זה לשחק מול קהל גדול, אבל ברעננה היעדר האוהדים לא מפריע לי״.
עשית העונה קפיצת מדרגה בקריירה עם העלייה לליגת העל, אתה חושב כבר על היעד הבא?
״לא, אני יודע שיום אחד אני אעבור, אבל כרגע אני מתרכז בלעשות את הטוב ביותר, אני לא רוצה לחלום יותר מדי. אני ברעננה ושמח להיות ברעננה ועודה את הטוב ביותר כדי לסייע לקבוצה עם האיכויות שלי. אני לא יודע מה יהיה בעתיד, אבל אני במאה אחוז פה כרגע, לא חושב מה יהיה אם תגיע הצעה מקבוצה גדולה״.
״החלום הגדול שלי הוא להגיע לליגה האנגלית״
ממה ששמעתי קבוצות כמו מכבי חיפה ובית״ר ירושלים כבר שמו עליך עין, אתה רוצה להתקדם בכדורגל הישראלי או מקווה לחזור לאירופה?
״החלום הגדול שלי הוא להגיע לליגה האנגלית, מאז שאני ילד אני מקווה לשחק בקבוצות כמו ניוקאסל, מנצ'סטר יונייטד וארסנל, אין לי ספק שאני רוצה לחזור מתי שהוא לאירופה, אבל זה חלק מהתהליך, כך שיכול להיות שאם תגיע הצעה טובה מקבוצה גדולה בישראל אני אעבור, כי אז יהיה לי יותר קל להגיע לקבוצה טובה באירופה. תמיד אמרתי לעצמי שגם השחקנים בפרמייר ליג הם בני אנוש כמוני, אני מאמין שאם אעבוד קשה עוד אוכל להגיע לשם״.
״החלום הגדול שלי הוא להגיע לליגה האנגלית״ (עמית מצפה)אתה חושב שיש לך את מה שצריך כדי להגיע לקבוצות כמו מכבי תל אביב, מכבי חיפה, הפועל באר שבע ובית״ר ירושלים?
״אני חושב שכן. למשל, אני מכיר את קווין טאפוקו מהפועל באר שבע כי הוא הגיע למבחנים בלוקרן כשהייתי שם פעם. אז אני אומר לעצמי שאם הוא הגיע לבאר שבע, למה שאני לא אשחק בקבוצה גדולה? זה הכדורגל, ענף משוגע. אני מכיר הרבה שחקנים בקבוצות צמרת ויודע שאם אעבוד קשה אוכל להגיע לשם גם אני. תמיד ארצה להגיע לקבוצות הגדולות ביותר, אבל חשוב לי להרגיש שבאמת רוצים אותי. רעננה רצתה אותי מאוד ובגלל זה בחרתי להגיע לכאן ולא למכבי פ״ת, אני לא מתכוון לעזוב כדי לקבל הזדמנות במשחק אחד או שניים ולשבת על הספסל״.
בדיעבד, אתה מצטער קצת שחתמת ברעננה לעונה וחצי ולא רק לחצי עונה? זה דבר שעלול לסנדל אותך אם תרצה לעבור.
״אני לא חושב שזה משנה לכמה זמן חתמתי, כי אני מרוצה מאוד מההתפתחות וההתקדמות שלי, לא הרבה שחקנים עולים מהלאומית לליגת העל ועושים את מה שאני עושה. זה לא קל, אבל בניתי את זה ואני עובד על זה ובזכות זה אני איפה שאני נמצא היום. לא הרבה שחקנים מהלאומית מקבלים את ההזדמנות שאני קיבלתי, אז אני שמח מאוד להיות ברעננה. כמובן שארצה מתי שהוא להתקדם למועדונים הגדולים, אני חושב גם שרק אם אכוון הכי גבוה אצליח להוציא את המקסימום מעצמי״.
מה אתה חושב שאתה צריך עוד לשפר במשחק שלך כדי להשיג את המטרות שלך ולהגיע לרמות הגבוהות ביותר?
״אני חייב להודות שיש המון דברים שאני צריך לשפר ואני עובד על זה. למשל, אני חייב לשפר את משחק הראש שלי ולהבקיע יותר שערים בנגיחות וכמו כן, אני צריך לשפר גם את השליטה שלי ברגל שמאל. שיפרתי מאוד את המיקום שלי, זיו אריה עזר לי בזה מאוד. בלוקרן, הבקעתי בקבוצה השנייה 25 שערים בגיל 19-20, אבל יש לי הרבה דברים לשפר. גם את קבלת ההחלטות שלי ואת האגרסיביות שלי במשחק״.
יוג'ין אנסה מאושר (עמית מצפה)״קיבלתי הזמנה מפ.ס.ז׳, אבל לא אישרו לי ויזה״
תספר לי קצת על ההגעה ללוקרן, באיזה גיל כבר עברת לבלגיה?
״שיחקתי בגאנה בליברטי, שם התחלתי את הקריירה שלי. בכל חצי שנה שיחקנו בטורניר והזמינו אליו סקאוטים וקבוצות מאירופה ואז ראו אותי והייתי אמור להגיע לקופנהאגן מדנמרק ומשכתי עניין גם מצד ראן הצרפתית, שניסתה לנהל מו״מ לגביי. גם באסטיה התעניינה ואפילו קיבלתי הזמנה מפאריס סן ז׳רמן, אבל הלכתי לשגרירות והם לא נתנו לי ויזה, זה היה עצוב מאוד מבחינתי, אולי הרגע העצוב ביותר בחיים שלי. אחרי זה הוזמנתי על ידי אנטוורפן בבלגיה, אבל בסופו של דבר נסעתי למולדה הנורבגית למבחנים לשבוע בערך”.
“הם אמרו שאני שחקן טוב מאוד, אבל לא החתימו אותי ואמרו שאני ברשימות ומועמד לעונה הבאה. הייתי אמור לחזור לגאנה, אבל אמרתי לסוכן שלי, כמו ילד טיפוסי בן 17 שאני לא רוצה לחזור. אמא שלי גרה בבלגיה, אז ביקשתי ממנו לנסות ולמצוא לי קבוצה בבלגיה כדי שאוכל לשחק ולהיות איתה שם. נסעתי לבלגיה, נבחנתי בברוז׳ והלך מעולה, אבל גם הם לא לקחו אותי, אז נשארתי בבית משהו כמו שלושה שבועות, עד שסוכנת בשם רנה שידכה אותי ללוקרן וברגע שהגעתי היה לי ברור שאני חותם שם״.
מה אתה יכול לספר לי על הילדות בגאנה?
״גאנה דומה מאוד לישראל, יש תחושה של בית בלי יותר מדי לחץ ודאגות, זה לא משנה אם אתה עשיר או עני, אתה פשוט מאושר. הדאגה היחידה שלי בגאנה הייתה הרצון לשחק באירופה, זאת הייתה התשוקה שלי. חוץ מזה, הייתה לי ילדות טובה, באתי מרקע טוב. סבא שלי היה כומר ודוד שלי תמך בי מאוד, הוא לא רצה שאשחק כדורגל, אבל קיבל את הרצון שלי ותמך בי. אמא שלי היא הבן אדם הטוב והתומך ביותר בחיי, היא דאגה שיהיה לי את כל מה שהייתי צריך”.
״קיבלתי הזמנה מפ.ס.ז׳, אבל לא אישרו לי ויזה״ (רויטרס)“לא גדלתי עם אבא שלי, כי כשהייתי צעיר מאוד ההורים שלי התגרשו. אמא שלי הייתה האדם התומך ביותר בחיי, גם כלכלית. זה לא דבר קל, בייחוד לאם חד הורית. היא נסעה לבלגיה כשהייתי בן 15 כי אבי החורג היה בלגי, אז היא קנתה לי נעלי כדורגל ואת כל מה שהייתי צריך. קשה להצליח לשחק כדורגל בגאנה אם אתה לא עשיר. אמא שלי לא חיה איתי ועם אחיי כי אנחנו גרנו אצל סבא וסבתא שלי, כי היא הייתה צריכה לגור בעיר על מנת לפרנס את המשפחה, בזמן שאנחנו היינו בכפר אצל סבא וסבתא״.
המעבר מגאנה לבלגיה היה קשה?
״המעבר לא היה קשה כי זה היה עונג מבחינתי להיות עם אמא שלי, זו הייתה הרגשה טובה מאוד לעבור לאירופה. אבל לא היו לי חיים מחוץ לכדורגל שם, כי ידעתי שאני חייב לפרנס את עצמי. אמא שלי והמשפחה שלי עברו בשלב מסוים לאנגליה, כך שנשארתי לבד בבלגיה לשחק כדורגל. המעבר הזה לבלגיה היה חלום שהתגשם, אבל הבנתי שאני חייב לדאוג לעצמי ולשלם את החשבונות של עצמי״.
אתה חושב שהעובדה שעברת לבלגיה סייעה לך להתפתח?
״כמובן, כשחקן, זה לא חלום לשחק בגאנה או באפריקה, אני יודע שאם הייתי משחק בגאנה כנראה שבכלל לא היית שומע על השם שלי. בגלל זה, כל שחקן באפריקה חולם לצאת לאירופה, או אפילו לישראל. המעבר לבלגיה היה התגשמות של חלום. כששיחקתי בבלגיה כולם בגאנה הכירו אותי״.
עדיין לא זומנת לנבחרת גאנה, זה משהו שאתה חולם עליו?
״אני מאוד רוצה לשחק בנבחרת גאנה, אני בטוח שזה עוד יגיע. עדיין לא יצרו איתי קשר משם, אבל אני מאמין בעצמי ויודע שזה יקרה. אני יודע שהם צופים בי ויודעים מי אני״.
אתה משתמש בשחקנים גנאים אחרים, כמו קווין פרינס בואטנג ואסמואה ג׳יאן, כמודל לחיקוי?
״אני מכיר את אסמואה ג׳יאן אישית, הוא גם מכיר אותי. כשגרתי באקרה (בירת גאנה), כמובן שהייתי צופה בו ולומד ממנו. יש חלק בצפייה בהם בקריירה שלי, אני זוכר שראיתי אותם בנבחרת גאנה במונדיאל. אני מכבד אותם מאוד, לא קל להיות כדורגלן. אני צופה בהרבה כדורגלנים עם איכויות דומות לשלי, למשל, הייתי צופה ברונאלדו הברזילאי והתיירים הנרי ומנסה ללמוד מהם. כיום, אני מנסה ללמוד מצפייה בשחקנים כמו הארי קיין, ליאו מסי, ראחים סטרלינג, מרקוס רשפורד ואנתוני מרסיאל, מנסה להבין את הצורה בה הם נעים על המגרש״.
“אני לא מתחרט שיש לי ילד, זה לא מוקדם מדי”
קצת על החיים האישיים שלך, אתה רק בן 24 וכבר יש לך ילד, לא קצת מוקדם מדי?
״נכון, יש לי ילד בן חודשיים והייתי בסוף השבוע האחרון בבלגיה כי נסעתי לראות את חברה שלי ואת הילד. ההרגשה טובה מאוד, אני לא מתחרט על זה בכלל, אני מאושר מזה. שמתי לב שבישראל הרבה אנשים מתחתנים ומביאים ילדים רק בשנות ה-30 המאוחרות, זה מעניין כי רציתי להבין את דפוסי החיים בישראל וזה עניין אותי מאוד. רוב החברים שלי אומרים לי שזה מוקדם מדי גם לדעתם”.
בייחוד עכשיו כשיש לך ילד, זה קשה להיות רחוק מהמשפחה?
״ברמלה, כשהקבוצה הייתה פחות מבוססת כלכלית מרעננה, לא הייתה לי אפשרות להביא את חברה שלי לגור איתי, לפעמים היא הייתה באה לכמה חודשים וחזרה. כשהיא הייתה בהריון היא הייתה באה בהתחלה לבקר, אבל אז הגיע שלב, בערך בחודש החמישי, שהיא לא יכלה לטוס יותר, אז היא נשארה בבלגיה. כרגע, היא גם לא יכולה לבוא לפה עם הילד כי העונה גם תסתיים בקרוב. זה לא קל לחיות לבד, אבל כבר התרגלתי לחיים לבד ויש בזה גם דברים טובים. בעונה הבאה חברה שלי והילד יהיו כאן בישראל איתי”.
אנסה. הילד יגיע (שחר גרוס)מי החברים שלך בקבוצה?
״כולם חברים שלי ברעננה, אבל אור דסה חבר טוב מאוד שלי וגם טדי מזגה ואריאל תיירי נגואקם, שגרים איתי באותו אזור, הם חברים טובים שלי ולפעמים אנחנו מארגנים ארוחות או נוסעים לים וזה נחמד”.
מה אתה אוהב לעשות בזמנך הפנוי?
״בזמן החופשי שלי אני הולך לחדר כושר, נפגש עם המאמן האישי שלי, רואה כדורגל, אוכל טוב וישן הרבה. לפעמים אני גם יוצא לתל אביב ונהנה ממה שיש לעיר להציע, לא משהו משוגע מדי”.
אני שם לב שחשוב לך להישאר צנוע ושקט יחסית, בניגוד להרבה כדורגלנים אחרים.
״באתי ממשפחה טובה ומרקע טוב, ככה חינכו אותי בבית. אני מאמין שזאת המנטליות שלי, אני מי שאני וגאה בעצמי, אני רוצה להיות אדם טוב וצנוע ככל האפשר כדי לכבד את עצמי ואת הסביבה שלי. אנשים יהירים ואגואיסטים לא מגיעים לשום דבר לדעתי בסופו של דבר. מה שלמדתי בישראל זה שאם תהיה שחצן ויהיר זה לא משנה אפילו אם תהיה ליאו מסי, יזרקו אותך. אף אחד לא אוהב אנשים חסרי כבוד שמלאים בעצמם״.
אנסה שואף רחוק: "רוצה להגיע לארסנל" (אחמד מוררה)“רוצה להגיע לליגת האלופות, החלום - ארסנל”
איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים?
״אני רואה את עצמי ברמה גבוהה מאוד, ברור לי שאהיה באירופה בעוד חמש שנים ורוצה להאמין שאשחק בליגת האלופות. אני מקווה ומתפלל שזה יתגשם. החלום הגדול ביותר? כרגע אני חושב שהכי הייתי רוצה להגיע לארסנל״.
לסיכום, ברעננה נחושים להשאיר אותך למרות העניין מצד קבוצות נוספות, אתה רוצה להישאר?
״אני יודע שרעננה היא קבוצה שמוכרת שחקנים, כך שאם הצעה טובה תגיע, אני מאמין שהם לא יחזיקו אותי בכוח וכולם יהיו שמחים. אני לא חושב שהם יסרבו אם תהיה להם הזדמנות למכור אותי במחיר טוב. קודם כל, אני רוצה להבקיע עוד שניים או שלושה שערים עד לסיום העונה, בקשר לקיץ? עוד נראה מה יהיה, כרגע אני ברעננה גם בעונה הבאה, אבל יכולה להגיע גם הצעה משוגעת ואז נדבר ונראה מה קורה״.