בסוף השבוע האחרון מכבי קביליו יפו גברה 0:3 על הפועל כפר שלם משערים של דובב גבאי (צמד) ויאיר כהן. בעקבות הניצחון יפו צמדה אל כפר שלם בצמרת הטבלה (54 נקודות). קביליו נהנתה לא רק מהיכולת המרשימה על כר הדשא, אלא גם מתצוגת עידוד יוצאת דופן על תלולית קטנה לצידו של המגרש בספורטק.
מי שהציג את משחק חייו, היה השוער הצעיר, אלמוג מלול (22), שהדף שני פנדלים מצד אלי אלבז וסהר ברמי שבעטו שניהם לפינה הימנית שלו. גם הוא יודע שאלמלא הדיפותיו, המשחק היה נראה אחרת לחלוטין. "אם השערים שלהם היו נכנסים, יכול מאוד להיות שהתוצאה הייתה נראית אחרת. אבל אני עשיתי את מה שהייתי צריך לעשות בתור שוער. לעצור את הכדור מלהיכנס לרשת שלי", מספר מלול בגאווה גדולה ל-ONE.
מלול הוא אחד השחקנים הבודדים שעברו את 30 המשחקים העונה, כולל בגביע. מלבדו אפשר למצוא את ניב פליטר שלא מוותר ולו על דקת משחק אחת. השוער הצעיר, שהגיע בתחילת העונה מהפועל בקעת הירדן, ביסס את מקומו והוכיח לרבים שעתידו בהחלט לפניו. המשחק מול כפר שלם היה אחד המשחקים הטובים שלו, אבל הוא מצטנע כשאומר שהמשחק וההקרבה שייכים לכולם. "לא האמנו שננצח בתוצאה כל כך גבוהה. השבוע, כל השחקנים וכל הצוות בהנהלה הכינו אותנו ואת עצמם למשחק הזה בצורה המיטבית ביותר. היה לחץ באוויר, כולם ידעו שמדובר במשחק של להיות או לחדול. בדרך כלל אנחנו קבוצה מאוד שמחה באימונים, צחוקים וכדומה. השבוע, דממה. כולם הגיעו רציניים, ידעו שלפנינו מטרה ברורה. ניצחון. ההכנה הטובה, הריכוז של כולם והנחישות הביאו את הניצחון הגדול", מספר מלול באושר גדול ובהרבה נחת כאילו שהיה המשחק הזה כאבן גדולה שישבה על ליבו, ולא רק על ליבו, אלא על ליבם של רבים.
מסר מהקהילה היהודית באוקראינהאת תחילת דרכו בין הקורות החל במכבי פתח תקווה, שנכון להיום נחשב לשחקן מושאל שלה. אחרי ששיחק בפ"ת עד לקבוצת הנוער, חיפש אתגר חדש. בנדודיו בין ליגה ב' לליגה א', מצא את ביתו. "אני חושב שמבין כל המקומות ששיחקתי בהם, מכבי יפו זה המקום שאני באמת מרגיש בו חלק בלתי נפרד. מרגיש לי הבית. כמו אימא שלי, גילה, שמלווה אותי לכל מקום, בגשם, בקור, בשמש, במקומות מוזרים, אכפת לה מאוד שאצליח ושתראה אותי עם חיוך. ככה מכבי יפו. אכפת להם ממני ועוטפים אותי. זה אושר גדול להיות במועדון כזה".
באזכורו את אימא, מצייר דמות אוהבת, חביבה ומחבקת. כזו שתחשוב אך ורק על התקדמותו והיכן יכול להיות טוב לבן שלה. "היא הכל בשבילי. היא זו שגידלה אותי. אבא לא היה באזור, אלא עזב בגיל צעיר מאוד. בן כמה הייתי? בן שנתיים-שלוש? מה ידעתי אז, כלום. התחנכתי וגדלתי על הערכים של אימא שלי. אחרי המשחק לא מעט פניות הגיעו. מסוכנים כאלה ואחרים, אנשים שהתעניינו בי לנוכח היכולת הטובה שהצגתי. אמרתי שאני לא מדבר. אני לא הכתובת לדברים האלה. בשביל זה יש את אימא שלי והיא מטפלת לי בהכול. בזכותה, אפשר להגיד, אני מי שאני היום. חזק מתמיד".
אלמוג מלול עוצר (שחר גרוס)למי שלא יודע, גולן מלול, ששיחק במשך עשור שלם במכבי פתח תקווה בשנות התשעים עד לתחילת שנות האלפיים המוקדמות, עבר במכבי חיפה, בית"ר ירושלים ואף סיים הקריירה (המחודשת) שלו במועדון כדורגל נצרת עילית, הלא היא הפועל נוף הגליל של היום. האבא שחזר בתשובה וחי כיום בצפון, הרחק הרחק מבנו הצעיר. בן שניתק ממנו הקשר במשך שנים ארוכות ולא חזר עד היום. "הקשר ביני לבין אבא שלי מנותק לחלוטין. מגיל קטן אנחנו לא מדברים. לא שחלילה רבנו, לא היה דבר כזה. בעיניי זה לא מוזר כשאנשים מתעניינים ושואלים מהצד. אני עם אימא שלי, שלא מחסירה ממני כלום ומביאה לי הכול, ככה שאני במקום בטוח ובתא המשפחתי הקטן שלי, לצד הקבוצה שבה אני נמצא", מספר מלול הצעיר בגילוי לב.
"התרגלתי שאין לי כבר אבא", ממשיך בדבריו. "תמיד אומרים בתקשורת וברקע – 'בן של... הבן של...'. בסופו של דבר מי יודע באמת שאני לא בקשר איתו בכלל? שוב אני אומר. לא היה בינינו ריב אבל בגלל שהוא ניתק את הקשר לא חזרנו לדבר מאז. אני זוכר שלפני שנתיים הגעתי לחודש וחצי להפועל בני זלפה ופגשתי אותו. הוא היה מאמן שוערים שם. עולם קטן. לא ידעתי בכלל שהוא מאמן שוערים שם. הוא לא ידע שאני מגיע. אני חושב שזו הייתה הפעם הראשונה שבאמת דיברתי עם אבא שלי. אבל אחרי העזיבה שלי את האזור, ניסינו לשמור על קשר, אבל זה לא החזיק מים. שוב התנתקנו".
אלמוג מלול אחרי העצירה (שחר גרוס)השוער הצעיר של מכבי קביליו יפו יודע מי היה אביו בכדורגל הישראלי, למרות שלא ראה אף סרטון שלו בין הקורות. לצד הסיפורים על אביו, בכדי להיות שוער מצליח בארץ, צריך לפעמים להתרכז בעצמך, לצד כל הביקורת שאתה מקבל. "לא עניין אותי אף פעם להתעמק בסרטונים. זה כמו שאין לי דמות להערצה באמת. כן שמעתי עליו רבות. סיפרו לי עליו. סיפרו יותר מדי אפילו. אבל אף פעם לא התעמקתי בזה", מדגיש ללא רגשי אשם ומוסיף: "בכדי להצליח, לא צריך את שמו של אבא שיתנוסס מעל ראשי. אני יכול בזכות עצמי. יש מלא ביקורות ולפעמים לא כיף לשמוע. יום אחד אתה בפסגה, שבוע לאחר מכן אף אחד לא זוכר לך את מה שעשית נגד הפועל כפר שלם ומבקרים אותך ללא הרף. בשורה התחתונה, אני יודע טוב מאוד מה אני שווה. יכולים לדבר עליי עד מחר. זו תרבות פורחת כאן בארץ וצריך לחיות עם זה. שמח שיש לי שריון חזק לדברים האלה".
במעבר חד, מכבי תל אביב כבר מחכה מעבר לפינה ביום חמישי הקרוב (19:30) בשלב הגומלין. במשחק הראשון במסגרת רבע גמר גביע המדינה, קבוצתו של מלאדן קרסטאיץ' ניצחה 0:2 על אף שנותרה בעשרה שחקנים, עם הרחקתו של מאור קנדיל, אך שחקנה לשעבר של מכבי קביליו יפו אופטימי לקראת מחזיקת הגביע. "אנחנו רוצים להיות אופטימיים. מאמינים אצלנו שאפשר לעשות משהו במשחק כזה. אנחנו נמצאים בתקופה טובה, אבל אין ספק שיש הבדלי רמות. המשחק הראשון הוכיח את זה, למרות שאחרי הכרטיס האדום היינו עדיפים לדקות מספר וכמעט אפילו כבשנו וצימקנו התוצאה. נגיע עם היכולת הטובה שלנו, ואם נהיה מפוקסים נוכל להפתיע".