סלאח חסארמה, בלם העבר של קריית שמונה, הגיע במחזור ה-18 לקבוצת הנוער של בני סכנין ועשה את הבלתי יאומן: נשאר בליגה. אחרי סיבוב שלם, הקבוצה מצאה את עצמה במקום ה-17 עם 11 נקודות מתוך 51 אפשריות והלחץ הורגש בקבוצה מהמגזר.
חסארמה הגיע לקבוצת הנוער באמצע העונה, על מנת להשאיר אותה בליגת העל והכניס רוח חדשה למועדון עם ניצחונות על הקבוצות הגדולות ורצף של תשעה משחקים ללא הפסד. הנהלת המועדון לא התעלמה מההישגים שרשם המאמן, בזמן קצר וכבר מתכננת לשבת איתו על העונה הבאה, בדגש על בניית הקבוצה כפי שהוא רוצה ועמידה במשימת ההימנעות מהתחתית.
"בני סכנין, בה שיחקתי בעבר פנתה אליי ונפגשנו. ידעתי שמצפה לי הרבה עבודה בקבוצה. כשהסתכלתי הבנתי שצריך לפעול מהר”, סיפר סלאח חסארמה על ההתחלה במועדון, ”17 מחזורים מאחורינו, צריך להתחיל לעבוד עם השחקנים על הפן המנטלי והמקצועי. הבנתי שאני צריך להכניס אינטנסיביות ורצינות בכדי להפוך את הקבוצה לטובה יותר ממה שהייתה. זה לא היה פשוט בכלל, אבל הצלחנו להרים את בני סכנין מהמקום הלפני האחרון למקום שהשאיר אותה בליגה”.
שחקני הנוער של בני סכנין (עמרי שטיין)קיבלת קבוצה עם 11 נקודות, השארת אותה בליגה עם 43 נקודות. מה השתנה בשחקנים ששיחקו איתך במשך 17 מחזורים נוספים?
"לפני שהגעתי, לא יודע מה היה שם. אבל כשהסתכלתי אחורה ועשיתי שיעורי בית, ראיתי שכקבוצה הם לא היו טובים וקיבלו הרבה שערים. לפני שהגעתי הם ספגו הכי הרבה מכל הקבוצות בליגה עד המחזור שנעל את הסיבוב הראשון. הם רשמו 12 הפסדים, כשבקדנציה שלי רק שלושה הפסדים נרשמו. הייתי צריך להחליף גם את הצוות המקצועי בכדי להתחיל ולהפיק מהילדים האלה את המיטב. הבאתי איתי את שאדי זובידאת, עוזר המאמן שלי, שידעתי מה יש לו לתרום לצידי. גם עזרתם של בלאל נעימה, מאמן הכושר, עיאד ברבארה, מאמן השוערים ומוחמד טאהא, שבלעדיהם זה לא היה קורה".
מגיעה דמות כדורגל כמוך, זה עושה משהו אצל השחקנים.
"זה היה חלק מזה. הם רואים לנגד העיניים שלהם את חסארמה. שחקן שהיה ברמות הגבוהות ועשה דבר או שניים בכדורגל הישראלי, והוכחתי שיש לי גם מילה על הקווים. הגישה של השחקנים השתנתה. פתאום ראיתי שיש יותר מחוייבות מכפי שהיה בעבר, או לפחות מלפני שהגעתי. הם הראו רעב בעיניים. הקפדתי איתם להגיע בזמן לאימונים ומה עושים בכל אימון. השאיפה שלי הייתה לבנות קבוצה חזקה שיש לה דרך ושאיפות להגיע למקום טוב יותר. היו קשיים בדרך, אבל הצלחתי להביא נחת לאנשים בסכנין.
סאלח חסארמה נוגח (חגי ניזרי)"שמחתי לראות איך החניכים הצעירים הופכים למחוייבים יותר, מקצועיים יותר וטובים הרבה יותר על המגרש”, התגאה המאמן,”מקבוצה שספגה חמישיות ושישיות בסיבוב הראשון, הצלחנו להתעלות יחדיו ולהשיג תשעה ניצחונות, חמש תוצאות תיקו ורק שלושה הפסדים. לא היינו פחות טובים בסיבוב השני מקבוצות גדולות, והגענו כמעט לאותן נקודות כמו אשדוד. הצלחנו לנצח את מכבי תל אביב ומכבי חיפה ולהוציא מהפועל תל אביב תוצאת תיקו".
אתה רואה עכשיו את שחקני הנוער הללו מסיימים עם חיוך. כמה מהם נראה בקבוצה הבוגרת?
"לא היו לנו כמעט חריגים העונה. רק חריג גיל אחד היה חלק מהבוגרת. כן היו לנו שני שחקנים שאני צופה להם עתיד בכדורגל שלנו. אחד מהם הוא החלוץ שקוראים לו מוחמד פוקרא, שאני מאמין שתוך שנה שנתיים נראה אותו בליגת העל. הוא טכני מאוד, מהיר ויש לו היכולת להתברג בליגה הבכירה. ראיתי שיש כאן חומר איכותי שיכול לשחק כדורגל גם בליגות הגבוהות יותר בשנים הקרובות".
שנים שהזרקור על בני סכנין, כקבוצה היחידה בליגה הבכירה מהמגזר. איך משנים כיוון בכל הקשור למגזר והתפתחותו?
"קודם כל, אני רוצה להתייחס למכבי בני ריינה, שעשתה העונה הישג חסר תקדים ועלתה לליגת העל. מגיע להם כל הכבוד. בני סכנין היא הקבוצה היחידה מהמגזר שהייתה בליגת העל בתקופה האחרונה. זה לא קל להחזיק קבוצה בליגת העל ולאורך כל כך הרבה שנים. רק על זה מגיע להם שאפו ענק הם קבוצה לגיטימית, חזקה ואיכותית שמגיע לה להישאר בליגת העל.לגבי ריינה, קבוצה שאין לה מגרש ביתי ואין לה מלחקת נוער יהיה לה הרבה יותר קשה להצליח מקבוצה אחרת. זה מורכב. זה דברים שמביאים עוד כמה נקודות בליגה".
שחקני בני ריינה חוגגים (לילך וויס-רוזנברג)בעונה הבאה נראה אותך על הקווים בנוער של בני סכנין?
"חתמתי לעונה וחצי. סיימנו את הסיבוב במטרה להשאיר את הקבוצה, הצלחנו, ונמשיך לעונה נוספת. יש לי ברמת העיקרון חוזה לעונה הבאה, אבל אנחנו צריכים לשבת בימים הקרובים ולסגור את הדברים. יש את הדברים שלי שאני רוצה לבקש שיהיו בקבוצה. ביום מן הימים אשמח לחזור לאמן קבוצת בוגרים”.
בוא נדבר על מכבי בועיינה, ששמורה לך בלב ושם התחלת הקריירה.
"הקבוצה של בועיינה, איפה שגדלתי, איפה שהתחילה הקריירה שלי והילדות אז די ברור שהקבוצה הזו בלב שלי. אחרי הקריירה הארוכה שעשיתי בניתי בבועיינה בית ספר לכדורגל שאני אחראי עליו. היה לי חשוב לראות את הילדים עצמם, לתמוך בהם ולקדם אותם. לעשות להם טוב בלב בעזרת הכדורגל. הייתי לשמח לראות אותם מגיעים לאן שאני הגעתי בקריירה שלי ומי יודע, אולי מעבר לכך".
שחקני הנוער של מרמורק חוגגים