יש סמליות לא מבוטלת בכך שביברס נאתכו היה זה שתרם באופן רשמי לפיטוריו המסתמנים של ברק בכר, אחרי שפרטיזן ניצחה 1:2 את הכוכב האדום בדרבי "הכי ישראלי" של בלגרד. כי נאתכו שהתכבד להבקיע אתמול (רביעי) מהנקודה הלבנה את שער הליגה ה-50 שלו במדים השחורים-לבנים מאז הצטרף ב-2019, הוא בעיקר מודל לחיקוי בכל הקשור לצניעות וליכולת ההסתגלות לנסיבות. זה איפשר לו להיות אהוד ולהשאיר חותם בכל מקום בו דרך, ובדרך כלל היו אלה קדנציות ארוכות – אלא אם הקשר עצמו החליט אחרת.
נאתכו רחוק מלהיות שחקן מושלם, אבל הוא מכיר היטב את נקודות החוזק והחולשה שלו, ופועל בהתאם. ציפיותיו הגיוניות ומציאותיות – מחבריו, ממאמניו, ממועדוניו, ובעיקר מעצמו. כך היה ברובין קאזאן, שם למד כיצד בגיל צעיר כיצד צריך להתנהג בסביבה חדשה מחוץ למולדת, וקיבל שיעורים מבוס קשוח במיוחד בדמותו של קורבן ברדייב. כך היה בצסק"א מוסקבה שחשקה בו במשך תקופה ארוכה, אך בכל זאת קיבלה שחקן שלא דרש דבר מעבר למה שהגיע לו באמת.
בכל אחת מהקבוצות הרוסיות בילה נאתכו ארבע שנים, ועכשיו זו עונתו החמישית בפרטיזן, מה שהופך את הקדנציה הזו לארוכה ביותר בחייו. הוא השחקן הוותיק שמקבל את הכבוד הראוי, אבל ההערכה כלפיו גדולה במיוחד כי הוא מתנהל באופן רציונלי. נאתכו משתלב אינטגרלית בנוף. אמירותיו בתקשורת, למשל, הולמות את הלך הרוח של אוהדי פרטיזן, שמביעים פסימיות בקרבות הצמרת מול הכוכב האדום – לא רק כי הקבוצה שלהם נמצאת בנחיתות כלכלית ומקצועית, אלא גם כי הם מניחים כי ההתאחדות המושחתת לא תאפשר תחרות הוגנת. שחקני פרטיזן יילחמו בכל כוחם, אבל הם לא מבטיחים מראש לזכות בכתר – כי זה יהיה מופרך.
יודע להסתגל לנסיבות. נאתכו חוגג עם אוהדי פרטיזן בלגרד (ראובן שוורץ)הקדנציה בפרטיזן אף מתאימה לו בשלב זה של הקריירה. הקשר חיפש יציבות במועדון אירופי, ומצא אותה. לפני ארבע וחצי שנים שאל נאתכו את עצמו מה כדאי לו לעשות, שקל את האופציות שעמדו בפניו ועשה בחירה מושכלת על סמך קריטריונים מסוימים. העובדה כי הוא עדיין שם מלמדת על כך שהצעד היה נכון עבור שני הצדדים, וגם על כך שנאתכו יודע בדיוק כיצד להתנהל במערכת.
מובן שאין הקבלה ישירה בין שחקן למאמן, אבל המהות הבסיסית ביותר דומה. כאשר מתקבלים למקום עבודה חדש, כדאי להבין כיצד יש להתנהג על מנת למקסם את סיכויי ההצלחה בתפקיד. עוד קודם לכן, צריך להבין אם המקום הזה עונה על הדרישות שלך. האם בכר עבר את תהליך החשיבה הזה לפני שקיבל את התפקיד בכוכב האדום במאי? האם ביצע מחקר מעמיק אודות המועדון, הליגה והמדינה בכלל? האם הציב לעצמו יעדים בטווח הבינוני והארוך, ובחן את האופציות מתוך ראיית יעדים אלה? יש יסוד סביר להניח שלא, כי דרך ההתנהלות שלו לימדה על חוסר הבנה של המערכת. זאת ועוד – לו היה מבין את המערכת, ייתכן מאוד כי היה מוותר מראש על התענוג המפוקפק.
היה קל להבין מדוע התפתה בכר להגיע לכוכב האדום. שכר גבוה, הבטחה לחופש פעולה נרחב בתחום המקצועי, השתתפות ודאית בשלב הבתים בליגת האלופות, סיכוי גבוה מאוד לזכות באליפות – כל אלה מהווים ממבט ראשון שיקולים חיוביים. ואולם, ממבט שני – מפוכח טיפה יותר – כולם ללא יוצא מהכלל מהווים חסרונות בולטים מאוד, ולא קשה להבין זאת. זו ממש לא חוכמה בדיעבד. כתבתי זאת על קצת המזלג בספטמבר, והאמת הייתה ברורה כבר במאי. למעשה, כאשר שאלתי עיתונאי סרבי מוביל מה תהיה העצה הראשונה שלו לבכר ומה מומלץ לו לעשות בכוכב האדום, הוא השיב נחרצות: "לא להגיע לקבוצה בכלל. זו העצה היחידה".
קל להבין מדוע התפתה להגיע, אבל אלה היו חסרונות. בכר אחרי החתימה (הטוויטר של הכוכב האדום)למה? כי הציפיות בסרביה מהכוכב האדום לא שפויות, וגם זאת בלשון המעטה. הזכייה בגביע האלופות ב-1991 גורמת משום מה לאוהדים לחשוב שהמועדון יישאר בגדר מעצמה אירופית לנצח נצחים ומחובתו להצליח על הבמה הבינלאומית. העליונות בליגה המקומית החלשה כה ברורה, שגם עונה כמעט מושלמת של 26 ניצחונות וארבע תוצאות תיקו ב-30 מחזורים לא הספיקה למאמן הקודם, מילוש מילוייביץ', כדי לשרוד. אז אליפות סרביה בקושי שווה כותרת חיובית, בעוד כל הפסד בליגה שווה אלף כותרות שליליות בצהובונים. באשר לאירופה, מאמן יכול לקבל המון קרדיט אם הכוכב האדום מצליחה במוקדמות ומעפילה לשלב הבתים בליגת האלופות. אלא שלבכר כלל לא היו מוקדמות וזה לא פחות מאסון. זה שלל ממנו מראש את ההישג הממשי המציאותי היחיד שהיה יכול להיות בתפקיד.
ההעפלה האוטומטית לשלב הבתים הגדילה את התקציב של הכוכב האדום, וגם את התיאבון והציפיות שלה. היא יכלה להרשות לעצמה רכש בסכומים שלא נראו בעבר, והחליטה ללכת על מהפכה סגנונית כדי לרצות את הקהל ולהמר על כדורגל התקפי בצ'מפיונס ליג. לשם כך גויס בכר על תקן המומחה שהדיח את הכוכב האדום עצמה עם מכבי חיפה שנה קודם לכן, אז לא חשש ללכת על כל הקופה מול יריבות פאר ואף ניצח את יובנטוס.
היו גם חסרונות בהעפלה האוטומטית לליגת האלופות. בכר (ראובן שוורץ)כלומר, הציפיות הגבוהות ממילא האמירו עוד יותר. אז מה צריך מאמן סביר לעשות במצב זה כדי למקסם את הסיכוי לעמוד בהן? נכון, להשתדל להנמיך אותן כמה שיותר. לנהוג בזהירות, בשיקול דעת, לא לפזר הבטחות חסרות בסיס, ולא למהר עם המהפכה הגדולה. ללמוד את המערכת בשקט תעשייתי, להתייעץ עם המאמנים המקומיים שמכירים את כולם, לסמוך על השחקנים הוותיקים ולקרב אותם. אחרי הכל, בכר חתם לשלוש שנים תמימות. הוא יכול היה, וצריך היה, להציג את עצמו מבצע פרוייקט הדרגתי שייקח זמן.
אלא שבכר עשה בדיוק את ההיפך. הוא הדיח את אנשי המקצוע המקומיים והביא איתו מראש צוות ישראלי שכלל לא רק עוזר מאמן (שזה לגיטימי לחלוטין), אלא גם מאמן שוערים משלו, ואפילו מאמן מנטלי. הוא הבהיר בשיחת טלפון לשוער הפופולרי, מילאן בוריאן, שאינו נמצא בתוכניות וגרם לעזיבתו הצורמת, וסיפסל גם ותיקים נוספים שלא התאימו לסגנונו. בוריאן היה דמות דומיננטית מאוד בחדר ההלבשה, והדחתו שידרה ניסיון להוכיח מהרגע הראשון מי הבוס, אולם הגישה הזו העמידה את הבוס המדובר בפני צורך להוכיח את עצמו כאן ועכשיו, לא רק בעיני האוהדים והתקשורת, אלא גם בעיני השחקנים – וזו סכנה עצומה עבור מאמן זר שעדיין לא מבין את המנטליות המקומית.
הדחתו שידרה ניסיון להוכיח מי הבוס. בוריאן (עמרי שטיין)ואם זה לא מספיק, הרי שהגיעו התוצאות המרהיבות במשחקי הידידות בקיץ, כולל החמישייה מול פיורנטינה שגרמה לחגיגה תקשורתית נרחבת. אחרי ההגרלה "הנוחה" בשלב הבתים, בעקבותיה הוגדרה לייפציג כיריבה על הכרטיס לשמינית הגמר, ויאנג בויז כקבוצה שחייבים לנצח כדי להבטיח את המקום השלישי שהיווה תוכנית מינימום, יצאה ההנהלה לשוק וביצעה שתי רכישות יקרות מאוד במונחי הכוכב האדום. אחת מהן, החלוץ הסנגלי שריף אנדיאיי, נרכש לפי המקורות בעיתונות הסרבית לבקשתו המפורשת של בכר עצמו.
ואולם, עוד לפני הגעתו הגיע ההפסד המפתיע בליגה לווז'דובאץ הקטנה, שגרם לאוהדים לפקפק מאוד במהפכה של בכר. מיד לאחר מכן, בא גם ההפסד לצ'וקריצ'קי. קבוצה שחוותה הפסד ליגה אחד בשלוש שנים שלמות, נכנעה לפתע פעמיים תוך שבועות ספורים. במונחים של הכוכב האדום, היה זה משבר ענק ורק הצלחה מסחררת בליגת האלופות יכולה הייתה להציל את העונה הזו. מובן מאליו שזה לא קרה כי הסגל של הכוכב האדום שהוגדר בתקשורת המקומית כאיכותי ביותר במילניום הנוכחי, אפילו לא מתקרב ברמתו בלייפציג, בעוד דווקא ההחמצות של אנדיאיי מול יאנג בויז חיסלו אפילו את הסיכוי לסיים במקום השלישי.
ההפסדים בליגה גרמו לאוהדי הכוכב האדום לפקפק בדרך (הפייסבוק הרשמי של הכוכב האדום)והרי התקשורת הסרבית התנפלה על השלל. כותרות צהובות יש בכל העולם, אבל בסרביה התופעה חריגה. כל מדורי הספורט חיים רק על שתי קבוצות – הכוכב האדום ופרטיזן – וצריך למלא הרבה עמודים. הכותרות נעות בין הקצוות, ושום דבר לא יכול להיות באמצע – או אופוריה, או קטסטרופה. הם הרימו את בכר לגבהים הזויים אחרי משחקי הידידות המוצלחים, ואז השליכו אותו באותה ההנאה בדיוק לתהום עמוקה. אחרי כל משחק חלש, ביקרו פרשנים ושחקני עבר את סגנונו, את שכרו, את הצוות המנופח, את הרכש הכושל, ומה לא. כל זה היה צפוי לחלוטין, כי זה ממש לא ייחודי רק לבכר. זו מנת חלקו של כל מאמן בכוכב האדום, והתופעה רק מתעצמת כלפי מישהו שבא מבחוץ, לא מכיר את העיתונאים אישית וגם לא עושה מאמץ להכירם, מתנהל בגסות כלפי השחקן הכי אהוד, ומצטייר כיהיר ושחצן.
"לאוהדים היו ציפיות גבוהות מאוד מבכר והן האמירו עוד יותר בעקבות המשחק מול פיורנטינה, אבל כבר אחרי ההפסד הראשון הגישה כלפיו השתנתה והם לא האמינו בו יותר”, מספר עיתונאי סרבי, “הפיאסקו בליגת האלופות חיסל אותו סופית ולא הייתה לו תקומה עוד לפני הדרבי מול פרטיזן. הוא גם ידע את זה ואפשר היה לחוש שהוא משוחרר יותר בימים האחרונים, כאילו עול ירד ממנו. במועדון ממש לא צריכים אותו למחזורים שנותרו ב-2024. נגד בונקר של קבוצות חלשות בליגה הסרבית, הם לא זקוקים לשחקנים מהירים שמסוגלים להקדים את קייל ווקר. זה לא עוזר להבקיע מול 10 שחקנים ברחבה. בכר עשה רושם של אדם אפל וקצת מפחיד עד אז, וכבר מספטמבר הייתה תחושה שהוא לא מרגיש נוח בתפקיד. היא התעצמה אחרי מה שקרה ב-7 באוקטובר ואולי הוא שמח להשתחרר. הוא נכשל במשימה בה לא היה לו סיכוי להצליח וזה היה תסריט ידוע מראש".
כן, התסריט היה ברור. דרך התנהלותו של בכר רק עזרה לו להתממש, אבל אפשר להניח שזה היה עלול להיות הסוף אפילו אם היה מתנהג בצורה נכונה יותר ומנסה להנמיך את הציפיות. זה פשוט ג'וב בלתי אפשרי. "אפילו המאמנים שמשיגים תוצאות מעולות נשרפים על הספסל של הכוכב האדום", קובע העיתונאי הסרבי, ולדימיר נובאקוביץ' – ואת זה היה על בכר לדעת עוד לפני שחתם שם. אם המטרה הייתה לקבל קמפיין בליגת האלופות, ללחוץ יד לפפ גווארדיולה ולקבל פיצויים טובים אחרי פיטורים, הרי שהיא התממשה.
זו הייתה המטרה? בכר עם פפ (הפייסבוק של הכוכב האדום)ואולם, אם שאף בכר להתקדם מקצועית ולחזק את המותג בדרך להצלחה מתמשכת והגעה לליגות הגדולות, הרי שהוא היה צריך לבחור קבוצה אחרת במאי 2023.
נאתכו לאחר הניצחון בדרבי