לו הייתם שואלים אוהד טורקי כלשהו בשלהי 2019 לגבי התחזיות שלו לקראת אליפות אירופה, הוא היה משיב נחרצות כי מריח דמיראל הולך להיות אחד הכוכבים הבולטים של הטורניר, אם לא מעבר לכך. הציפיות מהבלם, שהיה אז בן 21, היו אסטרונומיות, וזאת בלשון המעטה. היו שטענו כי מעולם לא היה לטורקיה שחקן הגנה ברמה הזו, ולמען האמת אפשר להבין את ההתלהבות. דמיראל באמת הרגיש אז כמו הדבר הגדול הבא, והוכיח את עצמו בכל החזיתות.
ליורו 2020 עלתה טורקיה בעיקר בזכות ההגנה. היא ספגה 3 פעמים בלבד ב-10 משחקים, והעורף הצטיין במיוחד בשני המפגשים מול אלופת העולם הטריה צרפת. באיסטנבול היא ניצחה את הכחולים 0:2, ודמיראל אף בישל בנגיחה את שער היתרון של קאן אייהאן. בפריז זה הסתיים בתיקו 1:1 הירואי. הבלם הצעיר, שלא החמיץ דקת משחק בקמפיין קיבל שבחים מכל הכיוונים, וההערצה כלפיו ממש לא הייתה מוגבלת לטורקיה. דיברו עליו במונחים של כוכב על פוטנציאלי גם באיטליה.
כי הרי הוא כבר השתייך אז ליובנטוס, ששילמה תמורתו 18 מיליון יורו בקיץ 2019, וטיפחה תקוות כי איתרה את היורש האולטימטיבי של ג'ורג'יו קייליני. חצי עונה בשורות ססואולו, של המאמן רוברטו דה זרבי, הספיקה לגברת הזקנה כדי להשתכנע כי מדובר בעילוי, והטורקי אף התיידד באופן כמעט מיידי עם כריסטיאנו רונאלדו.
כריסטיאנו רונאלדו ומריח דמיראל (רויטרס)התחרות על המקום בהרכב לא היתה פשוטה, אבל בדצמבר כבר העדיף אותו המאמן מאוריציו סארי על פני מתייס דה ליכט. דמיראל תפס מקום בחוליה האחורית לצד לאוררדו בונוצ'י, ובינואר אפילו התכבד להבקיע את השער הראשון לרשתה של רומא באולימפיקו, מבישול של פאולו דיבאלה בכדור חופשי.
כאשר חגג ביחד עם הארגנטיני, חשב דמיראל שיהיה זה ערב מכונן עבורו. זה היה נכון, אבל ממש לא במובן אליו התכוון. בפועל, שם נגמרה הנסיקה המטאורית שלו. דקות ספורות אחרי ששלח את הכדור לרשת, קרע דמיראל רצועות בברכו, וכל הטורקים תפסו את הראש. הם הבינו מיד שנער הפלא שלהם יחמיץ את יורו 2020, ומכה קשה יותר קשה היה לדמיין. במדינה אמנם התגאו בדור שלם של שחקני הגנה משובחים באותה תקופה, אבל דמיראל היה המנהיג והעוגן. הם לא רצו אפילו לחשוב על הטורניר בלעדיו.
כידוע, לגורל היות תוכניות מיוחדות מאוד בשנת 2020. מגיפת הקורונה שיבשה את העולם, אליפות אירופה נדחתה בשנה, וכך התאפשר לדמיראל ליטול בה חלק בכל זאת. אלא שבדיעבד הוא היה מעדיף להימנע מכך. גם בקיץ 2021 הגיעה טורקיה על תקן הסוס השחור, ופרשנים רבים ברחבי הגלובוס הימרו עליה כעל ההפתעה הגדולה.
מריח דמיראל מול כריסטוף באומגרטנר (רויטרס)להגנה היציבה בראשות דמיראל היה תפקיד מרכזי ביותר בתוכניות, אך העניין הוא כי דמיראל כבר היה שונה לגמרי אחרי הפציעה. הוא לא הזכיר את הסלע האיתן שהבטיח כה רבות, מיעט לשחק במדי יובה, ולמעשה גם עונת 2020/21 הופרעה על ידי פציעות מגוונות.
וכך באה הצרה הגדולה. במשחק הפתיחה מול איטליה היו הטורקים אמורים לכאורה להוכיח שהם מסוגלים ללכת רחוק. במקום זאת, הם הובסו 3:0, ואת השער הראשון של הכחולים כבש דווקא דמיראל, לרשת הלא נכונה. הוא העמיד את הגוף רע מאוד לכדור הרוחב של דומניקו ברארדי, ובעולם נפוצו הבדיחות על כך שהוא העדיף לעזור לחבריו ליובה, כשקייליני ובונוצ'י היו איתו על הדשא.
בטורקיה צחקו פחות, והחיוכים נעלמו לגמרי אחרי שהנבחרת הפסידה גם בשני המשחקים הנוספים נגד וויילס ושווייץ, וסיימה את שלב הבתים בבושת פנים ללא נקודות. כל האוויר יצא מהבלון, והנפילה הייתה כואבת.
ארדה גולר ומריח דמיראל חוגגים (רויטרס)מאז, לא הצליח דמיראל לשקם את מעמדו במולדת, וגם ביובנטוס כבר לא ראו בו את קייליני החדש, ואף רחוק מכך. אחרי אליפות אירופה, נשלח הטורקי בהשאלה לאטאלנטה, ובהמשך הועבר לשם באופן מלא. אמנם זה מועיל מאוד מקצועית לעבוד עם המאמן ג'אן פיירו גאספריני, והיו לדמיראל הופעות רבות בהרכב בברגאמו, אבל זה בכל זאת לא היה המימוש של הפוטנציאל הגדול. פציעות המשיכו ללוות אותו, הביטחון העצמי לא היה בשיאו, ולכן כאשר הוגשה אליו לפני שנה הצעה מאל-אהלי הסעודית, הוא מיהר להסכים.
המהלך הזה היה שונה בתכלית בהשוואה לבחירותיו בתחילת הקריירה. אז דמיראל רצה לשחק ולהשתפר, וכסף לא עניין אותו כלל. בגיל 18, הוא ויתר על החוזה המקצועני הראשון בפנרבחצ'ה כי לא היה לו מסלול מובטח להרכב, והעדיף להרחיק לפורטוגל, שם חתם בקבוצת חובבים קטנה בשם אלקנננשה.
באיסטנבול התקשו להאמין כששמעו על כך, אבל הבלם הסביר שהוא רוצה לקבל נסיון כאן ועכשיו, וטען שיפלס את דרכו לקבוצת צמרת בפורטוגל בהקדם. וכך היה. בנפיקה, פורטו וספורטינג הגישו כולן הצעות להחתימו. הוא בחר באריות מליסבון, הצטרף לקבוצת המילואים שלהם, ואז, כאשר לא ראה שוב אופק התקדמות, חזר למולדת כדי לשחק באופן קבוע באנטליהספור. חצי שנה מאוחר יותר, הוא כבר היה בדרך לאיטליה, ונשיא המועדון הטורקי חסן צ'בושוגלו גם קיבל רווח נאה, וגם היה מרוצה עבור השחקן. "אמרתי לו לנסוע לשם, להוכיח את עצמו ולהגיע לצמרת הגבוהה. הייתי משוכנע שיש לו עתיד מזהיר", אמר צ'בושוגלו, שהזיל דמעות כאשר הבלם חתם ביובנטוס.
מריח דמיראל במדי יובנטוס (רויטרס)כן, אלה היו ימים יפים, אבל ב-2023 היחס כלפיו היה שונה לגמרי, וגם דמיראל עצמו היה נחוש פחות. הוא כבר לא סמך על עצמו, ובעיקר לא על ברכיו, ולכן להבטיח עתיד כלכלי למשפחתו עם הכסף הסעודי היה צעד הגיוני בעיניו. העובדה כי נפגע במיניסקוס זמן קצר אחרי המעבר רק הדגישה עד כמה הוא צדק, ופציעה אף מנעה ממנו להשתתף במשחקים המכריעים במוקדמות יורו 2024 עם המאמן החדש וינצ'נצו מונטלה. עם זאת, הבוס האיטלקי הכיר הבלם היטב, וזימן אותו למשחקי הידידות במרץ. זה הניב תבוסה 6:1 באוסטריה, בו הפגין דמיראל יכולת ירודה. הביקורת בתקשורת הטורקית הייתה קטלנית, וכך הוא הגיע לשפל חדש.
לכן, לו הייתם שואלים אוהד טורקי כלשהו לגבי התחזיות שלו לקראת אליפות אירופה הנוכחית, הוא היה קובע נחרצות שאסור לתת לדמיראל לשחק. זה היה כמעט קונצנזוס גם בקרב הפרשנים, ואמרה סאריגול כתב: "זו תהיה הפתעה גדולה אם הוא יהיה בהרכב". ואכן, בשני המשחקים הראשונים שולב דמיראל רק כמחליף מאוחר, אבל נגד צ'כיה הימר עליו מונטלה במפתיע וקיבל הופעה לא רעה. לכן הוא פתח גם אתמול נגד האוסטרים, עם רצון עז לנקום על מה שקרה מרץ. כלומר, המטרה היתה לא לספוג. אף אחד, כולל דמיראל עצמו, לא ציפה ממנו להבקיע.
כי הרי זה בכלל לא התפקיד שלו, והשער ההוא מול רומא היה חריג מאוד. בנבחרת הסתפק עד אתמול דמיראל בשני שערים בלבד, והם היו לחלוטין לא רלוונטיים מול איי פארו וגיברלטר. כדי להיזכר בשער משמעותי שלו במדים הלאומיים, צריך להרחיק עד למשחק מול ישראל במוקדמות אליפות אירופה עד גיל 19 בתחילת 2016. דמיראל הכניע אז את דוד אלון, חגג ניצחון 0:1 והדיח את הנבחרת של אלי אוחנה מהטורניר. שני שערים בשמינית גמר אליפות אירופה? רק המחשבה על כך הייתה הזויה.
מריח דמיראל במדי אטאלנטה (רויטרס)ואולם, זה מה שקרה. כבר בדקה הראשונה ניצל דמיראל טעויות גסות בהגנה האוסטרית וחגג שער קריטי ראשון בחייו בנבחרת הבוגרת. אחרי ההפסקה, הוא קבע 0:2 בנגיחה מכדור הקרן של ארדה גולר, והפך, תאמינו או לא, לשחקן ההגנה האירופי הראשון שכובש צמד במשחק נוקאאוט בטורניר גדול מאז ליליאן טוראם בחצי גמר מונדיאל 1998 מול קרואטיה. דמיראל, אגב, נולד ב-1998. אולי יש בכך גם סמליות כלשהי.
וגם את משימותיו העיקריות הוא עשה היטב אתמול. הוא חסם ארבע בעיטות אוסטריות ורשם לא פחות מ-17 הרחקות מהרחבה, כאשר טורקיה נאלצה להתמודד מול לחץ כבד מצד יריבה מצוינת, שהייתה ראויה להמשיך הלאה. המופע של דמיראל בשתי הרחבות הדיח את החבורה האטרקטיבית של ראלף ראנגניק, ועכשיו לאף אחד לא תהיה מילה רעה להגיד עליו באיסטנבול. מי יודע, אולי כך אפילו תיסלל דרכו בחזרה לכדורגל האירופי. בגיל 26, זה עוד ממש לא מאוחר.
מריח דמיראל כובש (רויטרס)מצד שני, איש לא מבטיח שיוכל להישאר כשיר לאורך זמן, ולרמה של קייליני הוא כבר לא צפוי להגיע. יש להניח שהוא גם לא ייזכר גדול הכדורגלנים הטורקים, כפי שניבאו לו ב-2019. כך או כך, הגורל פיצה אותו על מה שקרה באליפות אירופה הקודמת, והמעגל הזה נסגר. האיש שלא עמד בציפיות ב-2021, התעלה על כל הציפיות ב-2024, והפעם הוא אפילו הלך רחוק יותר מנבחרת איטליה.
מריח דמיראל חוגג (רויטרס)