את שער הניצחון הקודם של ארסנל על מנצ'סטר יונייטד בזמן פציעות הבקיע תיירי הנרי לפני 16 שנה. הכוכב הצרפתי השלים מהפך נהדר, קבע 1:2 בנגיחה לרשתו של אדווין ואן דר סאר ויצא לחגיגה שזכורה היטב לכל אוהדי התותחנים. יהיה קשה למצוא ילד לונדוני בחולצה אדומה שלא חלם להיות אז במקומו ולכסח את השדים האדומים עם מספר 14 על גבו. זו פנטזיה קסומה ומתוקה שלא אמורה להתגשם לעולם – אבל אדי אנקטייה בהחלט הגשים אותה אתמול. ועוד איך.
למעשה, החלוץ המרכזי הנוכחי של ארסנל התעלה אתמול על ההישג של הנרי מינואר 2007. ראשית, כאשר הכניע בסיבוב את דויד דה חאה בדקה ה-90, הוא לא סתם כבש, אלא השלים צמד. במחצית הראשונה הוא השווה בנגיחה משובחת ל-1:1 אחרי שער היתרון של מרקוס רשפורד, כך שתרומתו לניצחון 2:3 הייתה משמעותית עוד יותר. שנית, שלוש הנקודות המדוברות היו חשובות הרבה יותר מאשר בעונתו האחרונה של הצרפתי בקבוצה.
אז היה כיף לגבור על היריבה המושבעת, אבל בשורה התחתונה זה לא היה שווה הרבה, כי מנצ'סטר יונייטד הוכתרה לאלופה, בעוד ארסנל סיימה עונה די מתסכלת בפיגור 21 נקודות ממנה. הפעם היא מובילה את הטבלה והתוצאה הכבירה גם הוציאה מעשית את השדים האדומים ממירוץ האליפות, וגם שמרה על מעמדם של התותחנים בקרב מול מנצ'סטר סיטי. הדרך עדיין ארוכה, אבל התקווה לקטוע סוף סוף את הבצורת הארוכה ללא אליפות קיבלה חיזוק חיוני. מבחינת אנקטייה, התקווה הזו חשובה פי כמה, כי הוא בקושי זוכר את האליפות הקודמת.
שער של אליפות? אנקטייה כובש (רויטרס)ב-2004, כאשר השלימה ארסנל את העונה המפורסמת ללא הפסד, אדי הקטן עוד לא היה אפילו בן חמש. אלה בערך הזיכרונות הראשונים שלו מכדורגל וההערצה הגדולה להנרי החלה אז. בהמשך הוא אותר על ידי הסקאוטים של צ'לסי, למד באקדמיה הכחולה במשך כמעט שבע שנים ושאף לחקות את דידייה דרוגבה, אבל האהבה המקורית בכל זאת הייתה חזקה יותר. הוא היה שבור לב כאשר נופה מסטמפורד ברידג' ב-2015 ללא סיבה מוצדקת כלשהי, אבל האכזבה הזו פעלה לטובתו, כי ארסנל פעלה במהירות והביאה אותו למקומו הטבעי. וכך הוא מצא את עצמו בסופו של דבר מחזיק את החולצה מספר 14 בקיץ האחרון, ובקושי מאמין שזה אמיתי.
וזה אכן היה די מדהים כי בתחילת 2022 הסיכוי לכך נראה קלוש בגלל שהוא היה בדרך החוצה. אנקטייה הוכיח את עצמו כסקורר מחונן מאוד בכל הקבוצות הצעירות של ארסנל והצטיין מעל ומעבר גם בנבחרות הצעירות של אנגליה, אבל בסגל הבוגר העניקו לו המאמנים הזדמנויות מעטות מאוד והתסכול הלך וגבר. הרי הוא מלך השערים בכל הזמנים בנבחרת עד גיל 21 עם 16 כיבושים ב-17 הופעות, אבל בארסנל ראו בו בסך הכל נער מבטיח שאולי יוכל לפרוץ מתישהו בעתיד.
התסכול גבר בדרך. אדי אנקטייה (רויטרס)זה גם היחס שמקבל חברו הטוב ביותר ריס נלסון ויש משהו סמלי בכך שאנקטייה נכנס דווקא במקומו כמחליף להופעת הבכורה סנסציונית שלו באוקטובר 2017. הוא כבש אז צמד דרמטי לרשת נוריץ' בגביע הליגה, הקסים את האוהדים והפך לגיבור הערב, אבל הערב הקסום לא קיבל המשכיות, ובשלב מסוים הזיכרונות החלו להתעמעם. אנקטייה פשוט לא ראה דשא, ואפילו את חודשי ההשאלה בלידס יונייטד שעוד שיחקה בליגת המשנה בעונת 2019/20, הוא בילה על הספסל. כאשר חתם ב-2017 על חוזה ארוך טווח עד 2022, הוא ראה לנגד עיניו עתיד ורוד. לפתע, תום חוזהו התקרב מבלי שהגשים אפילו אחוז ממה שקיווה להשיג.
אז באמצע העונה, כאשר קיבל הצעה ראשונית לחתום על חוזה חדש, העביר החלוץ מסר ברור להנהלה שזה לא רלוונטי. בלב כבד, הוא העדיף לעזוב את המועדון האהוב כדי להתקדם מקצועית. "אני רואה שחקנים בני גילי מצליחים בקבוצות אחרות ושואל את עצמי במה אני שונה", הוא אמר, "אני הייתי הקפטן בנבחרת עד גיל 21, אבל הם משחקים יותר ממני. מבחינתי, זה חייב להשתנות בעונה הבאה".
התחושה הזו הייתה חזקה במיוחד כאשר הוא התארח באפריל אצל האקסית, צ'לסי, ופגש את מייסון מאונט – אף הוא יליד 1999, שהספיק להפוך לכוכב מרכזי בקבוצתו ולשחק במדי אנגליה ביורו 2020. ההבדל בין מסלולי הקריירה של השניים צרם מאוד לאנקטייה, אבל לפחות באותו יום הוא היה בהרכב. המאמן מיקל ארטטה נקלע למצוקת פציעות, בחר לתת צ'אנס לחלוץ המסופסל וקיבל ממנו צמד מפואר בניצחון 2:4. כך נסללה דרכו של אנקטייה לסיים את העונה כשחקן הרכב והוא הצטיין עם צמד נוסף מול לידס ושער לרשת אברטון. מעמדו השתנה והמנג'ר הבאסקי הצליח לנצל את המומנטום כדי לשכנע אותו לחתום בכל זאת על חוזה חדש וארוך טווח, עד 2027.
ארטטה הצליח לשכנע את אנקטייה (רויטרס)"אי אפשר היה לסרב לו", הודה אנקטייה, ועל הדרך קיבל את החולצה מספר 14 אותה פינה עוד בינואר פייר-אמריק אובמיאנג. היו שטענו כי הוא קצת חצוף כי אינו ראוי לכבוד כה גדול, ומנגד היו גם הספקנים שגרסו שהוא לוקח סיכון גדול מדי כי אי אפשר לעמוד בציפיות, אבל עבור אוהד ארסנל כמו אנקטייה זו הייתה הבחירה המתבקשת. אם מציעים לך מספר של הנרי, אתה לוקח אותו. "זה גם מספר המזל שלי", הוא סיפר, "הגעתי לארסנל בגיל 14 והייתה תקופה בה אפילו גרתי בבית מספר 14. אני לא מרגיש לחץ לנוכח האתגר".
העניין הוא שהחוזה הנאה כלל לא הבטיח שהתנופה שלו תימשך. אלכסנדר לקאזט אמנם עזב, אבל ארסנל החתימה את גבריאל ז'סוס ממנצ'סטר סיטי על המשבצת של החלוץ המרכזי, ולאנקטייה הובהר כבר במחנה בטרום העונה שהוא יהיה בעיקר על תקן גיבוי וישחק בהרכב רק בליגה האירופית. העובדה כי הברזילאי הנוצץ פתח את הקדנציה בלונדון ברגל ימין לא הותירה לו יותר מדי הזדמנויות. גם כאשר נקלע ז'סוס לבצורת, הוא עדיין השתלב היטב במשחק הקבוצתי, וארטטה היה שבע רצון ממנו. וכך, החלו השמועות לפיהן הוא עשוי לעבור בהשאלה בינואר, או אפילו להימכר. בגיל 23 כבר לא כדאי לגלות סבלנות כאשר הקריירה מתבזבזת.
לא סתם מספר בארסנל. הנרי עם ונגר בימים ההם (רויטרס)ואז נפצע גבריאל ז'סוס במונדיאל, במשחק מול קמרון שהיה חסר חשיבות מעשית מבחינת נבחרתו. הוא עבר ניתוח בברך, התברר כי ייעדר לפחות עד מרץ ובארסנל הייתה דילמה – האם לחפש מחליף או להסתמך על אנקטייה? ארטטה נטה לכיוון האופציה הראשונה, אבל בוגר האקדמיה המחונן כבש מול ווסטהאם במשחק הראשון אחרי פגרת גביע העולם, הפציץ גם בברייטון במשחק האחרון של שנת 2022, והתוכניות השתנו. הוא היה מעכשיו הבאנקר בהרכב עד להודעה החדשה.
"הוא כמו רכש", שיבח בלם העבר, מרטין קיאון, מעמדת הפרשן, "לו היו התותחנים רוכשים שחקן ברמתו, האוהדים היו מתלהבים מאוד". וגם הנרי בכבודו ובעצמו הביע תמיכה גורפת: "אני אוהב את אדי. המסע שלו לא היה קל, אבל הוא תמיד מספק את הסחורה כאשר קוראים לו". בוקאיו סאקה, שנהנה מאוד לשחק איתו, הכריז: "גבריאל יחסר לנו, אבל אני שמח מאוד בשביל אדי. כולנו מאמינים בו, וזה כל מה שהוא צריך".
ואם סימני שאלה עדיין ריחפו מעליו, הרי שאתמול הם הוסרו. רק חלוץ איכותי עם מנטליות של ווינר מסוגל להבקיע שני שערים כה דרמטיים מול היריבה המסורתית בעיתוי כה קריטי. כאשר נשק הכדור של מספר 14 לרשת בדקה ה-90, זה הרגיש כמו שער האליפות – או לפחות כך חגגו אותו ביציעים. ואולי עדיין מוקדם מאוד להכתיר את התותחנים, והעונה נמצאת רק בחצי הדרך, אבל החלוץ מרגיש שותף למשהו מיוחד מאוד.
סימני השאלה הוסרו. אנקטייה (רויטרס)ואגב, כאשר השלים אתמול צמד והביא ניצחון, כבש אנקטייה את שערו ה-14 בקריירה בפרמייר ליג. מה יכול להיות סמלי יותר? אולי אם יכבוש 14 שערי ליגה בעונה הנוכחית ויזכה באליפות מספר 14 בתולדותיה? אם זה באמת ייגמר בתואר הנכסף, ההמתנה הארוכה והמייגעת תשתלם מאוד.