שם המשפחה לוזון אומר הרבה בכדורגל הישראלי, כל נציג של המשפחה מושך תשומת לב כמעט בכל רגע נתון, ובשנים האחרונות הצטרף לרשימה גם עמרי לוזון. בימים הקרובים יעשה הבלם בן ה-21 את קפיצת המדרגה שלו כשיחתום על חוזה לשלוש שנים במדי רדינג האנגלית ויהפוך לליגיונר חדש בכדורגל הישראלי.
לוזון ג’וניור, שגילה על ההתעניינות מאנגליה רק בשבוע שעבר, עוד לא הספיק לעכל את הבשורה שעליו לארוז מזוודה ולעלות על המטוס ללונדון ומשם לרדינג בדרכו להצטרף לקבוצה עד 23 של המועדון מהצ'מפיונשיפ. הוא הספיק לבצע הכנות אחרונות שכללו בדיקת קורונה מקדימה בטרם יעלה על הטיסה ביום חמישי, וכשיגיע הוא צפוי בתחילה רק להתאמן עם הקבוצה הראשונה, ולשחק עם הקבוצה מליגת הפיתוח. לא מן הנמנע שבהמשך, אם יזכה לאמון, הוא ישתלב בקבוצה הבכירה של המועדון, בצ’מפיונשיפ.
תחילה לוזון יטוס לבדו, ינסה להתאקלם, ועם הזמן וככל שהמצב יאפשר, משפחתו תגיע לבקר. החברה מעיין, שצמודה אליו כבר חמש שנים, תחיה על קו ישראל-אנגליה. כעת, בראיון מיוחד ל-ONE מספר לוזון בפתיחות על החיים עם שם המשפחה מהמוכרים בענף, חוסר ההערכה בישראל, אבא עמוס, הרצון להוכיח, היחסים עם גיא ואבי לוזון, מכבי פתח תקווה ולמי הכי יתגעגע.
עומרי לוזון (חגי מיכאלי)״אני מתרגש מאוד", שיתף עמרי לוזון בטרם הנסיעה, "לעזוב את הארץ זה לא כזה פשוט ולעבור לשחק באנגליה זה לא מובן מאליו. אני מאוד מתרגש לקראת המעבר, דרוך, מצפה ומחכה שזה יגיע כבר״.
עדיין אנשים מדברים איתי ומרימים גבה, לא הבנתי מה אני אשם
אולי תוכל לספר קצת איך התחילה ההתקשרות עם רדינג?
״שנה שעברה עשיתי עונה טובה בראשון לציון עד שהגיעה הקורונה וזה קצת שיבש את הדברים, כי התכנון היה לעלות ליגה עם הקבוצה ולהישאר שם. פתאום הגיעו כל מיני סוכנים שאמרו שיש להם הצעות מחו״ל והתחלנו לבדוק את האופציות, יצרנו קשר עם פיני זהבי שהוא חבר טוב של אבא שלי אז היה לנו ברור שהוא ייצג אותי בחו״ל. היה מעבר שנפל ברגע האחרון לליגה השנייה בהולנד ואז היה די שקט. החלטנו לחתום במכבי פתח תקווה עד שיהיה משהו ואם לא יהיה, אז אני אמשיך לשחק שם, שזו גם הייתה אופציה טובה מבחינתי.
פיני זהבי עובד על המעבר שלי כבר הרבה מאוד זמן, מאז המשחק בשנה שעברה בנבחרת האולימפית מול ספרד ששיחקתי בו והיה נציג של המועדון שחיפש שחקן אחר אבל ראה אותי על הדרך. פיני התחיל את ההתקשרות בלי שידענו על זה בכלל במשך שלושה חודשים ורק לפני שבועיים הוא הודיע לאבא שלי שזה הולך להיות משהו רציני ולי הודיעו ממש בשבוע שעבר שאני צריך להכין את עצמי״.
פיני זהבי. עבד על המעבר מאחורי הקלעים (דרור רוזנפלד)נשמע כמו הפתעה מאוד מרגשת.
״כן. זו הייתה שיחת טלפון שאני לא יכול להסביר מה קרה בה. זו אנגליה, מדינת הכדורגל, יש שם מתקנים מטורפים וזה בכלל מטורף הכל, עוד שניה זה מתחיל ואני באמת מחכה לזה. אין לי מילים לתאר את ההרגשה״.
אם נדבר רגע בכנות, הרגשת מוערך בישראל?
״בכנות, חד משמעית לא״.
אתה חושב שזה בגלל שאתה נתפס כ״בן של״ ולא רואים בך כשחקן בזכות עצמך?
״אני בטוח שזה בגלל זה. זה מתחבר למה שאמרתי קודם, באמת רציתי לעלות ליגה עם ראשל”צ ולהמשיך שם כי באמת אהבתי את המקום הזה ונהניתי בו, אבל כשלא עלינו ראיתי שגם אחרי שעשיתי עונה טובה והייתי גם בנבחרת האולימפית, עדיין אנשים מדברים איתי ומרימים גבה. התחילו שיחות עם קבוצות פה בארץ וזה היה הזוי שכל כך הרבה מאמנים ומנהלים מקצועיים אמרו לי שאני יכול להתאים מקצועית, שאני טוב, אבל כל טעות הכי קטנה שלי ישחטו אותם בתקשורת. פחדו מהקהל, כל מיני דברים כאלה ואני לא הבנתי מה אני אשם, זה לא דברים שתלויים בי. אלה רגעים שאתה לא מבין למה לא מסתכלים ומדברים איתך רק מקצועית. ככה הבנתי שהדבר הכי טוב בשבילי יהיה ללכת למקום שאף אחד לא יודע מי אני, אף אחד לא מכיר אותי ואין עליי שום דעות קדומות, רציתי ללכת למקום שישפטו אותי רק מקצועית, שאוכל פשוט לשחק״.
עומרי לוזון (חגי מיכאלי)נשמע שבאיזשהו מקום הייחוס המשפחתי גם פגע בך.
״לייחוס המשפחתי יש המון המון יתרונות של קשרים ותמיכה, הבנה של המקצוע והקניית כלים להתמודד כדי להיות שחקן כדורגל בסופו של דבר, אבל עם זאת יש גם חסרונות. אנשים לפעמים לא מסתכלים עליך נטו משיקול מקצועי אלא מסתכלים גם על הרבה מעבר. זאת אומרת אם מאמן יכול לקחת בלם שהוא פחות טוב ממני או אותי, הוא עדיין יעדיף אותו כי הוא יודע שכל טעות הכי קטנה שלי תוביל לאנטגוניזם מהקהל ומהתקשורת. זו סיטואציה מבאסת כי עברתי בכל הנבחרות הצעירות וגם לנבחרת האולימפית הגעתי ועדיין מרגיש לי שלא משנה מה אני אעשה פה, תמיד ידברו. זה לא נעים אבל מצד שני אין גם מה לעשות וכמו שאמרתי, יש גם הרבה יתרונות בשם המשפחה הזה. אני באמת מנסה לשים את רעשי הרקע בצד ולהתרכז אך ורק בכדורגל״.
יש לך אבא מאוד דומיננטי שתמיד דורש מצויינות. עד כמה קשה לגדול לצד דמות כזו?
״זה לא קשה לגדול עם אבא כזה בשום צורה, הוא האבא הכי טוב ותומך שיש. עד לפני שנתיים הייתי עולה לכל משחק עם תחושה שאני צריך להוכיח תמיד משהו למישהו, לא רוצה לאכזב, אבל התחלתי לעבוד עם איתן עזריה שהוא מאמן מנטלי מדהים והוא ניטרל אותי מכל מחשבה כזו ונתן לי כלים להביא את היכולות שלי לידי ביטוי עם ריכוז רק בכדורגל. במעבר הזה לרדינג יש תחושה של ‘יש לך את השקט, את כל הכלים, אז לך לטרוף את העולם ותצליח’. אבא מאחוריי תמיד, כולם מאחוריי ונתנו את ברכת הדרך, חייב לציין שגם במכבי פתח תקווה ברגע שבאתי עם האופציה הזו, הם ישר נתנו את האישור וזה לא היה מובן מאליו בשלב כזה של העונה, רגע לפני סיום חלון העברות, אבל כולם חיבקו אותי וגם להם מגיעה תודה ענקית על המעבר הזה״.
עמוס לוזון. "האבא הכי טוב ותומך שיש" (איציק בלניצקי)אני רוצה שנחזור לרגע די משמעותי בעונה שעברה, במשחק של ראשון לציון מול מכבי פתח תקווה, שאבא שלך יצא על צוות השיפוט. מה אתה חושב על מה שקרה שם?
״זה היה משחק חשוב לעלייה ואבא שלי הוא בן אדם חם וזה מתבטא גם בזה שהוא הכי חם ואוהב בעולם ולפעמים גם בזה שהוא נהיה עצבני. גם אני וגם אבא יודעים ששנינו טעינו במשחק הזה, אני יכול להתנצל בשמי ובשמו על כל מה שקרה שם ואין לי ספק שזה לא יחזור שוב מצד שנינו. זה היה אמוציות של משחק כל כך חשוב וגורלי לקבוצה ששנינו באמת מצטערים שזה מה שיצא״.
מה שיצא מפ”ת זה כלום לעומת מה שעוד ייצא ממנה בשנים הקרובות
דיברת על זה שחזרת הקיץ למכבי פתח תקווה ואמנם לא הצלחת לשחק יותר מדי בגלל המעבר, אבל איך היה לחזור לשחק כשחקן בוגרים ואיך זה להתאמן תחת בן הדוד שלך, גיא שקרא לך ׳אחי הקטן׳ באחד הראיונות?
״מכבי פתח תקווה זה הבית שלי ומאוד שמחתי לחזור לשם לא תחת התואר של עמרי שעלה מהנוער אלא באמת כשחקן ששיחק איתם באותה ליגה ובא ממקום שווה לכל הסגל. ההפרדה המקצועית עם גיא, אמנם לא חווינו אותה הרבה, אבל היא הייתה מדהימה כי הצלחנו לעבור את זה בקלות. לא הוצאנו את מה שקרה על המגרש החוצה ולהיפך, אם הוא חשב מקצועית שאני טוב מספיק לשחק אז הוא נתן לי לשחק ואם הייתי בתקופה פחות טובה אז לא, ולא גררנו את זה לשום מקום מעבר לזה. ברגע שאתה מגיע למתחם זה יחסים של מאמן ושחקן כרגיל ואין שום העדפה או כל דבר אחר״.
גיא לוזון. "לא גררנו את זה לשום מקום" (רדאד ג'בארה)איך נראית ארוחת ערב אחרי הפסד של מכבי פתח תקווה?
״האמת ששנה שעברה זה היה מצחיק כי בשישי בצהריים היו משחקים ובשישי בערב הייתה ארוחה, בליגת העל זה שונה יש להם זמן לחשוב על המשחק הבא. בעונה שעברה לא היה כל כך קשה בארוחות כי הם ניצחו הרבה וכשלא, אז היה קצת קשה אבל זה שטויות כי בסופו של דבר כשאנחנו מגיעים לסבתא עליזה, אנחנו שמים את הכדורגל בצד ועסוקים בליהנות אחד עם השני״.
כולם מכירים את אבי לוזון כאיש כדורגל בכל רמ"ח איבריו, אבל איך אבי לוזון כדוד?
״אבי לוזון הוא דוד מדהים, הוא סבא מדהים לנכדות שלו והוא אח מדהים לאחים שלו. הוא בן אדם שונה בתכלית בין מה שמכירים במתחם האימונים, או במושבה או בכל אצטדיון בארץ, לבין האדם שהוא כשהוא מגיע לסבתא עליזה. הוא בן אדם חם ומאוד אוהב, הוא איש שיחה ומצחיק. אני יודע איך כולם רואים אותו, רואים אותו באור אחר מאיש המשפחה שהוא״.
אבי לוזון. "בן אדם שונה בתכלית ממה שרואים במגרשים" (חגי מיכאלי)הוא עזר ותמך בך במהלך הקריירה?
״כמובן. הוא עזר לי כמו שכל המשפחה עזרה לי, אנחנו משפחה עם 20 בני דודים וכולנו מגובשים וכל אחד חווה את החיים של האחר כאילו זה הוא בעצמו. אנחנו עוברים הכל ביחד ומאוד מלוכדים. אבי הוא הראשון שיקפוץ להושיט יד לכל אחד מאיתנו״.
בתור מי שגדל במכבי פתח תקווה, מה סוד הקסם של המועדון הזה שמוציא כל כך הרבה כישרונות לכדורגל הישראלי?
״קודם כל, אני יכול להגיד לך שהדור שלי זה הדור שעלה השנה עם הקבוצה מהלאומית, ליאל עבדה, אור בלוריאן, ארד בר ומנור סלומון שיצא לאירופה, אנחנו תמיד קיבלנו יחס מאוד חם, מאוד אוהב ומאוד מחבק. את לא תראי את מיץ׳ גולדהאר בא למשחקים של ילדים ג׳ במכבי תל אביב, זה לא טריוויאלי אבל אחרי משחק של ילדים רואים את אבי הולך לילדים שהוא חושב שיכולים להוציא מעצמם יותר, יכוון אותם ויחזק אותם עם יחס חם ואוהב. זה מועדון שנותן לכולם את התחושה שאם תהיה טוב, אתה תשחק ותגיע לבוגרים.
גולדהאר משחק טניס. "לא תראו אותו בא למשחקים של ילדים ג' במכבי ת"א" (שי לוי)“הדור שלנו מסתכל על האימונים של הילדים במחלקה היום ואנחנו תופסים את הראש, לא חושב שיש דבר כזה בארץ עם יחס אישי לכל שחקן והציוד הכי מתקדם, שני אנליסטים על כל אימון של קבוצת ילדים שנותנים דגשים במהלך האימונים. אנחנו תוהים לאן הילדים האלה יגיעו - אם אנחנו בפחות מזה הגענו לבוגרים, אז מה ייצא מהם? אני חושב שמה שיצא ממכבי פתח תקווה עד עכשיו זה עוד כלום לעומת מה שעוד ייצא ממנה בחמש-שש שנים הקרובות״.
אחרי מנור סולומון, מי יהיה האקזיט הבא שייצא מהמועדון לדעתך?
״אני חושב שארד בר הולך להיות שחקן בטופ האירופי, אפילו העולמי. ליאל עבדה גם, וגם אור בלוריאן. יש את איתן אזולאי ודור חברון שהוא שוער מדהים והרשימה לא נגמרת, באמת שכל צעיר שנמצא היום בסגל הבוגרת אני באמת חושב שהעתיד שלו יהיה להגיע רחוק, טופ אירופי, ואם תהיה עונה טובה זה כבר יקרה אצל חלק מהם בקרוב״.
ארד בר בועט. האקזיט הבא מפ"ת? (חגי מיכאלי)בעוד מספר ימים יציינו 15 שנים לניצחון ההיסטורי בבלגרד, היית ילד בן 7 בלבד, מה אתה זוכר משם?
״האמת שאני בקושי זוכר משהו כי הייתי רק בן 7, אבל אני זוכר שהייתי בפחד היסטרי מכל האבוקות ורימוני העשן שעפו שם אחרי המשחק. לא הבנתי איך אנחנו יוצאים משם, אני לא זוכר אפילו את השמחה מהניצחון, רק זה העסיק אותי״.
היית רוצה מתישהו בקריירה שלך לחזור לפתח תקווה ולהביא אותה גם להישג דומה?
״האמת שכרגע כל כולי במטרה אחת - לעשות קריירה אירופית. כשאני אחזור לארץ מי יודע עוד כמה זמן, ואני מקווה שזה יהיה עוד הרבה זמן ואצליח לעשות מעברים באירופה, אין ספק שמכבי פתח תקווה יהיה המקום שאני ארצה לחזור אליו ולחוות איתו הצלחות״.
מקווה מאוד שאהיה בטופ האירופי ובנבחרת ישראל הבוגרת
כמה אתה מחכה להוכיח לאנשים שכתבו עליך בזלזול בגלל אבא?
״כל דבר שיוצא עליי בתקשורת אני לא קורא, אני לא רואה. אם היית שואלת אותי את זה לפני שנתיים, הייתי אומר לך שאני קורא כל טוקבק ורק מחכה לעלות למגרש ולהוכיח להם שאני אחר, שאני מוכשר ושמגיע לי, אבל אז הבנתי שאין לי שליטה על זה. לא משנה מה אני אעשה, לכל מועדון שאעבור אליו בארץ יקשרו את זה לאבא שלי ואין לי מה לעשות נגד זה. בכל קבוצה שלקחה ותיקח אותי יש לי מאמן שלו אני צריך להוכיח שאני ראוי לשחק בקבוצה שלו ויש לי את עצמי להוכיח לעצמי ובזה זה נגמר. באותה מידה שיש כל כך הרבה אנשים שרושמים ״הבן של״, אז אתמול כשהידיעה על החתימה יצאה קיבלתי חותמת סופית שיש כל כך הרבה אנשים שתומכים ומאמינים בי ורואים אותי באור אחר. אם אני אחפש להוכיח כל הזמן, אני לא אגיע לשום מקום. אני תמיד עולה מרוכז ולא מוריד את העיניים מהכדור, על המגרש אני בזון שלי והתודה הכי גדולה על זה מגיעה לאיתן עזריה״.
עומרי לוזון (חגי מיכאלי)למה דווקא בלם?
״האמת שלא בחרתי את זה. עד ילדים ב׳ שיחקתי בכנף או חלוץ ביחד עם מנור והוא היה עובר את כולם ומשאיר אותי לבד מול שער ריק, הייתי בטוח שאני איזה חלוץ גדול. הגיע מאמן בשם דני עציוני שאמר לי - או שאתה בלם או שתלך מפה, והייתי באמת טוב בתור בלם אבל לא רציתי את זה, אז אמרתי לאבא שלי שאני רוצה לעזוב. הוא אמר לי - ‘מה שהמאמן יגיד לך זה מה שתעשה מהיום ועד סוף הקריירה’, וכך היה, ואני חייב לו תודה על זה״.
מה החששות מהמעבר הזה?
״החשש העיקרי הוא להיות לבד, כי אני מאוד מחובר למשפחה ולחברים שלי וכל שעה שלי מחוץ לכדורגל זה סביב האחיינים וסביב החברים הקרובים. כמובן שיש חששות מעבר, אם לא אצליח להשתלב, ושפה זרה, מקצועית כמובן שיש חשש אבל אין מקום לחששות, צריך לשים את זה בצד ולהיות חדור מטרה כדי לטרוף את האתגר הזה ולהוציא את כל הדברים הטובים שאפשר״.
שחקני רדינג. "צריך להיות חדור מטרה כדי לטרוף את האתגר הזה" (רויטרס)מה מייעדים לך ברדינג?
״אני אהיה חלק מהסגל של קבוצת המילואים של רדינג ואני מיועד לשחק שם. האימונים שלי יהיו באופן קבוע עם הקבוצה הראשונה של המועדון, קבוצת הצ'מפיונשיפ, אבל אשחק עם הקבוצה של עד 23. בעזרת השם אני מקווה שירגישו שאני מספיק בשל ומוכן ואז ינסו לשלב אותי בקבוצה הראשונה. כרגע, אני אהיה בליגת הפיתוח עם קבוצת המילואים ואקח את כל הכלים שיעמדו לרשותי שם. הם הציעו לי חוזה לשלוש שנים וזה מראה לי על האמונה המקצועית בי, ואני מקווה שאצליח להחזיר להם״.
למה הכי תתגעגע בארץ?
״לסבתא שלי, עליזה. היא דמות מרכזית במשפחה, היא כל המשפחה והמשפחה זו היא. הכל קרה כל כך מהר ולא היה לנו זמן לדבר על זה, אבל היא מאוד עצובה שאני נוסע וגם שמחה בשבילי. לפני הטיסה אני אלך להגיד לה שלום ובגלל הקורונה אני אשמור על מרחק ולצערי לא אוכל לקבל ממנה חיבוק ונשיקה של ברכת הדרך, אז זה מקשה על זה. כמובן שגם אתגעגע לחברה שלי מעיין, אנחנו ביחד חמש שנים והיא תהיה איתי לסירוגין שם אבל בהתחלה אני טס לבד בגלל הקורונה וקשה לה עם זה. אני אתגעגע גם לאחיות שלי, לאבא ולאמא ולכל המשפחה והחברים״.
עומרי לוזון והחברה מעיין (חגי מיכאלי)במשחק האחרון של הנבחרת הצעירה לא קיבלת זימון מהמאמן ניר לוין, התאכזבת?
״התאכזבתי כי המשחק האחרון בקמפיין היה נגד ספרד ועשיתי משחק טוב, המשכתי להיות חלק מהסגל ועברתי גם את כל בדיקות הקורונה לפני הטיסה לאיי פארו, אבל ברגע האחרון הוחלט לא לזמן אותי. אני מאוד מכבד את זה ומכבד ואוהב את ניר. כמובן שהייתה אכזבה, אי אפשר להסתיר את זה, כי יכולתי לתרום אבל באותה מידה אני חושב שזומנו בלמים מצוינים. זו תמיד זכות גדולה וגאווה בשבילי לשחק בנבחרת ומתי שיקראו לי והמאמן יחשוב שהוא צריך אותי אני אתייצב בגאווה ואתן הכל״.
אתה חושב שיהיה לך ״קל״ יותר לקבל זימון לנבחרת כליגיונר?
״אין לי ספק, אבל לא מהבחינה שיהיה יותר קל לזמן אותי כי אני אהיה ליגיונר, אלא כי אני הולך ליעד שהולך לקדם ולשפר אותי בצורה משמעותית״.
מי המודל לחיקוי שלך?
״אין לי מישהו ספציפי. אני רואה הרבה משחקים ולוקח מכל בלם שאני רואה משהו שיכול לקדם אותי. אני אוהב לראות אצל רפאל וראן את היכולת ההגנתית ואצל ראמוס את היכולת ההתקפית אבל באותה מידה אני יכול לראות בלמים אחרים ולשאוב מהם דברים״.
סרחיו ראמוס ורפאל וראן. לוזון הצעיר לומד מהם (רויטרס)מה החלום הכי גדול שלך?
״להגיע למימוש המקסימלי של הפוטנציאל שלי וכמו כל שחקן כדורגל, אני חולם לשחק בנבחרת. חלק מהמטרה של המעבר הזה זה גם שבעתיד אגיע לנבחרת ישראל הבוגרת״.
אם לא היית כדורגלן, מה היית?
״מאמין שהייתי הולך בדרך של אבא שלי עם עסקי הבנייה והנדל״ן״.
איפה לדעתך נראה את עמרי לוזון בעוד חמש שנים מהיום?
״אני מקווה מאוד שאהיה בטופ האירופי ובנבחרת ישראל הבוגרת בעזרת השם״.
מה נאחל לך לשנה הקרובה?
״קודם כל בריאות לכולם, לכל עם ישראל שנעבור את המגפה הזו ונחזור לימים הרגילים. הצלחה, מימוש פוטנציאל ושכל אחד יגיע הכי רחוק שהוא יכול״.