מכבי פתח תקווה ידועה במחלקת הנוער המוצלחת שלה וביכולות לפתח שחקנים צעירים. אחרי מנור סולומון וליאל עבדה, מתעצב לו כוכב חדש מבית היוצר של משפחת לוזון, דניאל גולאני בן ה-17. מעבר לפן המקצועי, אין ספק שגם ברמת הפיתוח האישית של השחקנים, האופי שכולל צניעות ושאפתנות במקביל, הלוזונים עושים כמה דברים נכונים. הכישרון הצעיר שוחח בפינת “סגל הזהב” כחלק מהתוכנית zone המשודרת בערוץ ONE ודיבר על דרכו לכדורגל והחלומות לעתיד. התוכנית המלאה תשודר ביום שלישי בשעה 16:00 בערוץ ONE.
גולאני התחיל את דרכו בכדורגל כאשר מאמן קבוצת הילדים של הפועל פתח תקווה ראה אותו משחק בטורניר אולמות והזמין אותו לאימון ניסיון. כבר בתור ילד קטן הוא ידע שזה יהיה המקצוע שלו והכל בתמיכה מלאה של אמא והמשפחה. "יש לי מנהג, יש לי תמונה של אמא שלי מאוקראינה שהיא ישנה על מזרן ואז תמיד כשאני עולה אני עולה במטרה שבראש שלי עוד כמה שנים יהיו לנו מיטות בבית", סיפר השחקן הצעיר שזוכר את הימים הלא פשוטים שעברו על משפחתו אחרי העלייה מאוקראינה.
הקשר הצעיר סימן לעצמו מטרה אחת לקריירה לפני הכל - לדאוג שהחיים של המשפחה שלו יהיו טובים יותר. כשזו המטרה שלך ואמא מגיעה לכל משחק כשהיא הקול הראשון שאתה שומע בקהל מבין האוהדים, קשה שלא להחזיר על הדשא.
אבל למרות זאת, המעבר של גולאני מהפועל למכבי פתח תקווה, שהיה אולי רגע מכונן בקריירה הקצרה שלו בינתיים, היה מלווה בלא מעט קשיים. מסתבר שלא שהיריבות המרה בין המועדונים בפתח תקווה לא נעצרת בקבוצות הבוגרות, ובא לידי ביטוי באופן מכוער לפעמים, גם במחלקות הנוער. גולאני מספר שהיה סופג הקנטות באינטרנט, מאנשים שניסו להוריד אותו ולשבור אותו נפשית. הוא לא מכחיש כמובן שהיה לו קשה ושהיה בוכה בלילה לא מעט, אבל בסופו של דבר גם מעיד כי זה חישל אותו, ועזר לו לעצב את האופי שלו כפי שהוא היום.
"מנור, ליאל, אלו שחקנים שהם מודל לחיקוי בשבילי. ליאל הוא חבר מאוד טוב שלי, וכשהוא עבר מהפועל למכבי הוא גם דיבר איתי והמליץ לי על המעבר הזה. פה זה הטופ של הכדורגל הישראלי מבחינת המחלקת נוער ואני רוצה לשחק עם השחקנים שהם הטופ", מסביר גולאני.
תחילת הדרך בקבוצה הבוגרת: “שער הבכורה? הכי קרוב לגן עדן”
דניאל החל לשחק עם הקבוצה הבוגרת בשנה שעברה, כאשר הקבוצה הייתה צריכה חיזוקים בשל הלחץ בעת תקופת הקורונה וגיא לוזון החליט לפרגן לצעירים. את גול הבכורה שלו בבוגרים כבש כבר בגיל 17, והוא מספר שזה הרגע המאושר ביותר שהיה לו עד כה בכדורגל.
"הראיתי ככה לאנשים שצלחתי את כל האתגרים שעמדו לי בדרך, שאני בדרך לאן שאני רוצה להגיע”, הוא מספר ונזכר ברגע המרגש: “עשינו לחץ על המגן שלהם מצד שמאל, הוא מסר לי, אמרתי שאני חייב לבעוט, בעטתי קצת אחרי ה-16, וראיתי שהכדור נכנס. זה נראה לי הכי קרוב לגן עדן שיצא לי להרגיש. בקבוצה הבוגרת כל אחד שהיה בא וחיבק אותי כשכבשתי, כולם שלחו הודעות אחרי המשחק, הרימו לי, אמרו לי ‘תמשיך להיות צנוע’, שזה קשה שזו רק ההתחלה, אבל הם מאוד גאים בי מאוד מאושרים בשבילי, כל אחד מהבוגרים הוא כמו אבא בשבילי. אני באמת מאושר שאני שם".
תמיר לוזון, מאמן קבוצת הנוער מאמין שהוא יכול להגיע מאוד רחוק, לכל קבוצה בכירה באירופה. תמיר מציין קודם כל את האישיות שלו, הצניעות, המוטיבציה, המשמעת והסולידריות, ועל אלו מוסיף כמובן את היתרונות המקצועיים: “מדובר בילד חכם במשחק שלו, ראיית משחק טובה וחרוץ מאוד על המגרש".
לפעמים חלומות מתגשמים?
התשובה המקובלת לשאלה "מי המודל שלך לחיקוי"? בדרך כלל נעה בין ליאו מסי לכריסטיאנו רונאלדו, אבל מודל החיקוי של גולאני הוא דווקא ג'יידון סאנצ'ו שמשחק בבורוסיה דורטמונד. "הוא הגיע לליגה הגרמנית והמשיך לשחק כמו בשכונה. זה להגיע למצב שאני כ"כ רגוע ושלו על המגרש, שאני עושה את הדבר שאני הכי אוהב, וגם מצליח להביא מספרים", מספר גולאני על המודל שלו.
"כדורגל בשבילי, זה נדוש שאומרים את זה אבל זה הכל. זה בשניות יכול לעשות אותך מאושר ובשנייה יכול לעשות את היום שלך היום הכי רע בעולם. אז זה בערך מה שמניע אותי. אני מתעורר כל בוקר בשביל להיות שחקן כדורגל ובשביל להצליח בכדורגל. חברים שלי לפעמים בהתחלה היו אומרים לי 'למה אתה הולך לאימון בוקר תבוא תצא איתנו'. הייתי אומר להם 'לא, יש לי חלום ואני צריך לוותר על זה', אבל בעתיד אני יודע שאני אגיע לאיפה שאני רוצה להגיע ואז אני אתחיל ליהנות מהחיים שלי", מסכם הכישרון הצעיר.