עד השנה שעברה, ספק אם רבים מחובבי הכדורגל, הכירו את השם רוי ששון. השוער הצעיר, שימש במשך מספר שנים כשוערה השני ואף השלישי של בית"ר ירושלים (במקביל להיותו שוערה הראשון של קבוצת הנוער), עד אשר קיבל את ההזדמנות במשחק קריטי אשתקד מול מכבי חיפה בסמי עופר.
ששון נכנס לשער לרבע השעה האחרונה ועם סדרת הצלות, הראה שלא מעט פוטנציאל טמון בו. מאז אותו משחק, כל מה שלא קרה ב-21.5 שנים, קרה בשנה: השאלה לבני יהודה, זימון לאולימפיאדה בפאריס ועליות וירידות בתקופתו הקצרה עד כה בבני יהודה.
זה לא היה קל, אבל ששון חזר לשערם של הזהובים, לאחר שהתאושש מתקופה לא פשוטה, בה ספג קריאות מהקהל שלו ובאמצעות תהליך מנטלי, התגבר על הקשיים וחזר להראות את הפוטנציאל הטמון בו. כעת, זה הזמן שלו לערוך את הראיון הראשון שלו בקריירה.
רוי ששון (רועי כפיר)בראיון למדור "לאומית במוקד" הוא מדבר ההתפחות שקרתה בגיל מאוחר יותר, המשבר עם הקהל של בני יהודה, תהליך ההתבשלות בבית"ר ירושלים והחלום הגדול. נראה שששון, מאמין בעצמו מאוד וגם יש לו מודל מפתיע בעמדת השוער.
כמה לחץ השתחרר מהניצחון הזה?
"למען האמת, השתחרר הרבה לחץ. אני חושב שבנינו הרבה ציפיות בתחילת העונה וזה לא כל כך הלך. נכנסנו למעין כדור שלג שרק גדל וגדל ואנחנו עוצרים אותו. אנחנו משתקמים ודוחפים כמה שיותר קדימה".
"אנחנו מועדון שראוי להיות בליגה הראשונה. אני מאמין שיהיה טוב והמצב שלנו רק ישתפר כי אנחנו קבוצה מוכשרת מאוד שהשקיעו בה המון. אני מקווה שסוף סוף נתחבר ונביא את זה לידי ביטוי במגרש, כי יש לנו המון מה להביא".
רוי ששון (אופיר מגדל)אמרת שיש המון מה להביא. איפה אתה שם את האצבע שזה לא הלך עד עכשיו?
"אני חושב שהמון שחקנים שלנו שיחקו ופתאום לא שיחקו. היה המון בלגן וערבוביה. באנו לשנה הזאת בחשיבה שאולי המשחק יהיה בקצב שלנו ויהיה לנו יותר קל. בגישה שאנחנו עומדים לנצח כל קבוצה".
"הליגה הלאומית היא ליגה מאוד קשה ואגרסיבית ואם אתה לא בא לכל משחק כאילו הוא משחק חייך, אז יאכלו אותך. הורדנו דופק בקטע הזה ולא בא לכל משחק כמו שאנחנו צריכים. חבל, כי המון משחקים היו בידיים שלנו ואיבדנו נקודות חשובות שאנחנו מצטערים ונצטער עליהם".
באת מבית"ר ירושלים שהוא אחד המועדונים הלחוצים בכדורגל הישראלי, אבל גם בני יהודה הוא מועדון לחוץ.
"הייתי בבית"ר חמש שנים וכל שנה בבית"ר מרגישה כמו חמש שנים במועדון רגיל. בני יהודה מאוד מזכירה את בית"ר באופי שלה: הפשטות בקהל והאהבה העצומה הזאת לכדורגל. ברור שגם בלחץ: יש לך קהל על 24/7 בין אם זה במשחקים, באימונים או שאני סתם בבית ומקבל הודעות כל הזמן".
רוי ששון (עמרי שטיין)"זה לחץ מאנשים שכל החיים שלהם קשורים לבני יהודה והם רוצים שהקבוצה תהיה במקום הראוי לה. אני מבין אותם ובסופו של דבר הם באים לכל משחק כאילו זה החיים שלהם. אנחנו חייבים להם את זה כי הם באמת דוחפים אותנו בכל משחק ויש לנו קהל מדהים. הם איתנו גם בטוב וגם ברע ואנחנו צריכים להחזיר לו".
בוא נחזור לקיץ. בלטת בבית"ר בסוף העונה והבנת שאתה חייב לשחק.
"הייתי בבית"ר במשך חמש שנים ובכל התקופה הזאת חוויתי הכול: מכמעט פירוק של המועדון ועד זכייה בגביע. חוויתי המון מצבי קיצון שחישלו אותי המון והשיקולים שלי כל הזמן נבעו מאמונה בעצמי. ברור שברצון האישי שלי ובאהבה שלי למשחק, אני לא מאמין שיש שחקן שאוהב לראות את הקבוצה שלו מהצד ולא לקחת חלק ולעזור לה".
"בסוף, כמה אפשר לשבת על הספסל. אני מאוד מאמין בעצמי, אז נפלה בחלקי הזכות שמועדון כזה גדול כמו בני יהודה לקח אותי והימר עליי. לשחק ולהאמין זה הדבר שהכי מושרש בי ואני חושב שבסוף זאת הגישה הנכונה כי אני מעדיף שכל הדברים יהיו בשליטתי ולא בצפייה מהצד או לקוות שיקרה משהו".
"אני מאמין ביכולת שלי ומאמין שזה מה שייקח אותי הכי גבוה בקריירה. לבית"ר ירושלים יש שוער נהדר (מיגל סילבה) שלמדתי ממנו המון ולמרות שזה המועדון שגדלתי בו, היה חשוב לי לשחק ולהתחשל. לחוות את הדברים האלה על בשרי".
מיגל סילבה (עמרי שטיין)אבל מה הלאה? מה התוכניות של בית"ר לגביך?
"דבר ראשון, אני לא מאמין בהבטחות. כי הבטחות יכולים להבטיח, אבל בכדורגל אין דבר כזה. אני לא בונה על הסכמים או דברים כאלה, אני מאמין בכמה שיותר להוכיח את עצמי. אני שוער צעיר מאוד, שרעב לשחק כדורגל וזה הדבר שאני הכי אוהב. בסופו של דבר, כרגע הכל תלוי בי ואני לא מתכוון לעצור כאן".
"אני מתכוון להמשיך לשחק, עם הפנים לחזור למועדון שגדלתי בו ולהיות שוער ראשון. הבטחות יכולות להיות עד מחר, אבל בסוף הכל תלוי ביכולת שלך ואני מאמין שהכול יסתדר לטובה".
היית בספסל כמה שנים, כמה אתה מרגיש שפספסת את השנים הללו? לא רצית לצאת בהשאלות בשלב מוקדם יותר?
"מאוד רציתי לצאת לפני ועשיתי הכול בשביל זה. אבל זה לא הסתדר עם בית"ר: הם מאוד האמינו בי ורצו שזה יהיה בדרך שלהם ואני מאוד רציתי לצאת לשחק כמה שיותר מוקדם. התחלתי כשוער שלישי במקביל להיותי שוער קבוצת הנוער והם רצו לבנות אותי לאט לאט ולא לזרוק אותי למים. בית"ר זה סיר הלחץ הגדול במדינה והם פעלו לפי התוכנית שתכננו לי".
רוי ששון מתעופף (אורן בן חקון)"אני מאמין שלכל שחקן יש את הזמן שלו: יש כאלה שפורצים מוקדם יותר ויש כאלה שפחות. עכשיו זה בדיוק הזמן הנכון עבורי מבחינת הבשלות והבגרות. בסוף שוער זה התפקיד שצריך להיות הכי אחראי, מעין אבא של הקבוצה ואני כן חושב שאני במקום הזה עכשיו. אני לא מתחרט או משהו כזה, אני מאוד שמח במקום שלי וחושב שכל דבר קורה בזמן שלו. כנראה שזה הזמן שלי".
כי אני באמת אומר לעצמי שרק בשנה האחרונה נחשפנו אליך.
"למה זה קרה רק עכשיו? המנהלים המקצועיים בבית"ר והבעלים שהיו רצו לא לזרוק אותי למים מהר מדי, כמו שאמרתי לך. בסוף אתה עושה משחק אחד לטוב או לרע. אני חושב שבמשחקים ששיחקתי כן הראתי מה אני שווה".
"אתה שוכח שזה יכול לקרות לצד השני: אתה יכול לשחק בחשיפה ובלחץ הגדול בבית"ר ולהתרסק מזה. המועדון לא רצה שהדבר הזה יקרה לי. הרגשתי ששומרים עליי כמו תינוק וכן היה להם חשוב שתחת הפיקוח שלהם והאימונים שלהם, הם ייראו בכל יום איך אני משתפר".
רוי ששון מאוכזב (אורן בן חקון)תחזיר אותי למשחק בסמי עופר, שם שיחקת עשר דקות. שם נחשפו לשם שלך בפעם הראשונה.
"שם באמת הכל התחיל. אתה מקבל זריקת אדרנלין שאני לא יכול להסביר אותה. אתה לא צריך חימום, הגוף שלך ישר רותח מבפנים וזה משהו שכ"כ חיכיתי לו והייתי מוכן אליו מאוד".
"נכנסתי ובאמת בסוף התמקדתי בליהנות מהרגע, כי זה משהו שבאמת כ"כ רציתי. זו תהיה חוויה שאקח איתי עד סוף הקריירה: לשחק במועדון כזה גדול מול מועדון גדול כמו מכבי חיפה והשחקנים הכי טובים שיש בליגה. זה משהו שכל שוער חולם עליו".
עברת לא מעט בשנה האחרונה: בית"ר, ההשאלה לבני יהודה והזימון לאולימפיאדה. אתה מעכל את מה שקורה לך?
"אני חושב שכל החמש שנים שלי היו רגועות ובאמת עכשיו הכול מתפרץ. חווית האולימפיאדה היא משהו שאקח איתי לכל החיים. זו חוויה שמעטים זוכים לחוות: אם זה להיות בכפר האולימפי ולפגוש את הספורטאים הגדולים בעולם, לשחק באיצטדיונים כמו הפארק דה פראנס".
רוי ששון (אורן בן חקון)"דברים ששחקנים רק חולמים עליהם. זה בעיקר שיעור ענק עבורי להמשך הקריירה ולחיים. כי לא הייתי בתוכניות לאולימפיאדה כמו שכולם יודעים וזה נפל עליי משום מקום".
"הראש שלי היה בכלל בבני יהודה ובמחנה האימונים, להתחבר עם שחקנים בקבוצה. פתאום אחרי יומיים במחנה אני מקבל הודעה שאני ממריא לפריז וזה רק ממחיש לי כמה אנשים צודקים כשהם אומרים שבמקצוע הזה הכל נזיל".
"חוויתי את זה על בשרי ולמדתי שאתה צריך להאמין בעצמך כל הזמן כי הכל יכול להשתנות בשנייה. זה לא משנה באיזו נקודה בחיים אתה נמצא, מהיום למחר החיים שלך יכולים להשתנות מקצה לקצה. אמונה מייצרת מציאות וזה סלוגן שאני מאמין בו. קיבלתי ממש הוכחה לכך בעצמי".
אדריאן פאון מול רוי ששון (אורן בן חקון)ואיך אתה מתמודד מנטלית עם הפריצה בשנה הזאת?
"כשהגעתי לבני יהודה, מההתחלה היה עליי המון לחץ והיו המון רעשים מסביבי. תהו "למה רוי ששון יהיה השוער שלנו בהשאלה? למה אנחנו צריכים להכין אותנו לבית"ר". קיטרגו אותי והייתה תחילת עונה ממש לא פשוטה. באתי אליה בציפייה שיהיה קשה, אבל בחיים לא ציפיתי שהקהל שלי יתאחד נגדי וזה משהו שלא היה חלק מהתוכניות שלי. אבל בסוף, זה משהו שמאוד חישל אותי".
"לבוא ממקום שהקהל שלך (בבית"ר ירושלים) מרים לך גם כשאתה לא משחק, למקום שבו אתה מקבל בוז כשאתה נוגע בכדור. אני זוכר שבאחד המשחקים קיבלתי כרטיס צהוב וכל הקהל רק עמד ומחא כפיים לשופט. זה משהו שהעמיד אותי בלחץ מאוד גדול שלא הרבה אנשים חווים אותו. תחילת העונה באמת הייתה מאוד מחשלת ובונה".
אתה חוזר הביתה אחרי רגעים כאלה ומהן התחושות?
"התחושות לא פשוטות. אתה מרגיש בלחץ, אתה כל הזמן שואל את עצמך למה לא אוהבים אותי ולמה אני לא רצוי פה. קיבלתי את הכאפה הזאת שלא הכול הולך איך שאתה מתכנן ושהחיים לוקחים אותך למקומות שאתה לא מצפה להם".
רוי ששון (בית"ר ירושלים)"למזלי הרב, בבני יהודה יש לי את מאמן השוערים שלי עדן סולומון, שלא עזב אותי לרגע ולא נתן לי את התחושה הזאת שמזיזים אותי הצידה, עטף אותי וגרם לי לעבוד יותר קשה ולא להוריד את הרגל מהגז לרגע".
"מהר מאוד המשכתי להתאמן חזק יותר פי כמה: גם עם הקבוצה וגם עם המאמן האישי שלי שרון אוחיון שגרם לי להשתפר ולהיות חזק יותר פיזית. במקביל, חבר מאוד קרוב שלי המליץ לי לקחת מאמן מנטלי מאז המקרה ומאז המקרה של הכרטיס הצהוב".
"הרגשתי שאני חייב לדבר עם מישהו ולראות איך אני מתמודד כנגד הלחץ הזה. בסוף לחץ זה משהו שיהיה איתך לאורך כל הקריירה ואתה חייב כלים להתמודד איתו. פניתי למעוז סמיה, שאני חושב שהוא אחד הטובים בתחום המנטלי".
רוי ששון ואוראל דגני (אורן בן חקון)ומה הוא לימד אותך?
"הוא לימד אותי מאיפה לשאוב אהבה, מאיפה לשאוב אנרגיה, לקבל את זה שלא כל הדברים הם בשליטתך ולהתמקד במה שבשליטתך. לא לשאול למה זה קורה לי אלא מה אני יכול לעשות, לשפר ולהשתנות. איפה אני יכול לעבוד יותר, לשים דגשים, למקד את האנרגיה. עברתי את התקופה הזאת בצורה נפלאה, אני לא חושב שהרבה היו מתרוממים ממה שעברתי".
"שיחקתי במשך שלושה משחקים ואחרי שני ניצחונות ותיקו יצאתי מההרכב, לא אחרי הפסדים. הכי קל זה להישאב ולהגיד למה זה נופל עליי, למה אתם לא בסדר ולהאשים".
"אבל בזכות מעוז לקחתי את זה למקום של איפה אני לא בסדר ואיך אני חוזר חזק יותר. אני חושב שחזרתי חזק בראש פי 100 ממה שהייתי. לקחתי את ההזדמנות שוב בשתי ידיים והתגברתי על זה. עכשיו אני ואנחנו בתקופה יותר טובה".
מיגל סילבה ורוי ששון (אורן בן חקון)אבל אתה חושב שהביקורת המקצועית כלפיך באותה תקופה הייתה מוצדקת?
"החברה שלנו כל הזמן מחפשת מה לא בסדר ולמה. אבל אני כן חושב שמבחינה מקצועית לא הבאתי את מה שהייתי צריך להביא ולא הייתי מספיק בשביל הקבוצה".
זה שהיית במשך שנים שוער שני, זה תרם לך להתמודד עם התקופה הזאת בבני יהודה ובמקביל באולימפיאדה?
"ברור. זה משהו שאני כן מכיר. מגיל קטן לא הייתי השוער הכי גבוה ופרצתי לגובה בבום רק בהמשך. הייתי שוער במקביל לעומר ניראון, שהוא היה תמיד הכי גבוה ואני תמיד סומן כזה שיש לו פוטנציאל אבל לא הייתי גבוה. כל החיים זה משהו שהושרש בי: הסבלנות".
"ידעתי תמיד מה אני שווה אבל ידעתי לקבל את זה שאני לא משחק. שיש צוות מקצועי ומאמן ויש דברים שלא בשליטתי. בסוף אני בגישה של אני הכי טוב ואם אתם רוצים להשתמש בי? אני פה כדי להיות הכלי שלכם בקבוצה. אם אתם לא רוצים? אחכה להזדמנות שלי ואוכיח שאני השוער הכי טוב שאפשר להשתמש בו".
רוי ששון (xmedia)אומרים שלשוער יש שריטות. מה השריטה שלך?
"כל בן אדם שפוגש אותי אומר שאני הכי משוגע שהוא ראה. אני מאוד אמוציונלי: בכל הצלה אני צועק צעקות ומשתגע או צועק על שחקנים. אני מונע המון מתשוקה ומאוד חי את המשחק. אני לא שוער שקט ומופנם, אני אוהב להתפרץ ולהוציא את הרגש. בסוף אני מתאבד על כדורים, מקבל פצצות לפנים ואוהב את זה. אם זה טוב? אני לוקח את זה למקום חיובי".
"אני לא חושב שזה ממקום לא רגוע, אלא זה מתפיסה שבסוף אני מתעסק במקצוע שאני הכי אוהב ואם אשאיר את הרגשות שלי בפנים לא אהנה מהמשחק. המטרה הכי חשובה במשחק היא לנצח אבל גם ליהנות".
"ברגע שאחביא את כל הרגשות, האמוציות והשגעונות שלי אאבד את עצמי ולא אהנה ממה שאני עושה. כל בן אדם צריך לחפש את מה שהוא הכי אוהב לעשות וליהנות ממנו. זאת המטרה שלנו בחיים: לקום, לחייך ולשמוח ממה שיש".
אז איזה שוער הוא המודל לחיקוי שלך?
"האמת שאוליבר קאן. אני רואה סרטונים שלו מפעם ונגנב. אני חושב שאני מזכיר אותו ואני מתחבר לתשוקה ולאהבה שלו למשחק. אלו דברים שאני רואה ואומר, וואו זה אני. לא יצא לי לראות אותו בלייב, אבל ראיתי המון ביצועים שלו. גם הלוק שלו מרתיע: הוא בן אדם משוגע שאם אתה מתקרב אליו לשער, אתה אומר: אני לא רוצה להיות פה, אני רוצה הביתה".
אוליבר קאן (רויטרס)מה המטרות שלך? איפה אתה רואה את עצמך בעתיד?
"אני רואה את עצמי בעתיד שוער ראשון בבית"ר ירושלים, במקום בו גדלתי וזה החלום שהכי הייתי רוצה להגשים כרגע. אני רוצה להיות תחת הטייטל השוער הכי טוב בארץ ולשחק ברמות הכי גבוהות בחו"ל שיש לכדורגל להציע. זו המטרה שעומדת מולי בכל יום ואני מדבר לעצמי וכותב את זה לעצמי. אני מאמין באמונה שלמה שאשיג את המטרות הללו".
יש לך מחברת?
"כן, יש לי רשימה מול המיטה. אני מאמין שמחשבה יוצרת מציאות ואלו גם דברים עליהם אני עובד עם מעוז סמיה. עשינו דף כזה, איפה אני רואה את עצמי בכל שנה. כל בן אדם שרוצה להתקדם, חייב להציב לעצמו מטרות".
"יש לי דף כזה עם תמונה בה אני ילד, תמונה של עכשיו ותמונה של איפה אני רוצה להיות. כל שנה היא ממש כל מדרגה, אני מסתכל על זה וזה מולי. ברגע שזה מולך כל יום, אתה יודע למה אתה קם בבוקר, למה אתה עושה את מה שאתה עושה ואיפה אתה אתה רוצה להיות".
מיגל סילבה ורוי ששון (אורן בן חקון)זה לא מלחיץ אבל?
"אני לא מסתכל על זה ככה. כמו שדיברנו קודם על האולימפיאדה, הכול נזיל ואתה יכול לראות את עצמך נתקע ופתאום בשנה הכול משתנה. יש משל על עץ הבמבוק: אתה משקה אותו במשך כמה שנים והוא לא זז ופתאום בכמה חודשים הוא צומח לגובה של 30 מטרים. אני חושב שככה זה עם בני אדם: אין זמן, אתה לא יכול לרדוף אחרי מישהו כי ברגע שאתה דוחק בשעה היא תדחק אותך".
"כל דבר בזמנו ואם תמשיך לעבוד ולהשתפר, בסוף זה ישתלם והדברים יכולים להשתנות ברגע. אנחנו חווים על בשרנו את דניאל פרץ שעבר ממכבי ת"א לבאיירן מינכן. זה לא מלחיץ אותי כי אני יודע שאגיע לשם. זה עניין של זמן, אני לא יודע מתי כי אף אחד לא יכול לנבא את העתיד אבל בכדורגל הכול משתנה ברגע".
יש לך הרבה ביטחון.
"אני מאוד מאמין בעצמי וחושב שכל אחד צריך להאמין בעצמו. אני לא חושב שזו שחצנות כי אני לא מתרברב אלא פשוט יודע ואומר את מה שאני שווה ומה שאני חושב. זו אמונה גדולה בעצמי ובחלומות שלי".
גיא סולומון (אסי קיפר, ההתאחדות לכדורגל)מספרים שגם באימונים אתה לא רואה בעיניים.
"אמרתי לך שיש לי טירוף. אני לא יכול לקבל הפסד וגם במשחקון הכי קטן אעשה הכול בשביל לנצח. ליפול על חול ועל בוץ אלו דברים שכל הילדות עשיתי. אם אראה בוץ או שלולית, ארצה לקפוץ ראש. אנשים מפחדים לא להירטב בחורף, אבל לי זה הכי כיף בעולם וזו התשוקה שלי. שיתפסו את הראש ויגידו מי זה היצור הזה".
התאמנת עם גיא סולומון.
"עם גיא עבדתי המון. הוא אחד המאמנים הטובים, הוא מקצוען וגורם לך לקום בחמש בבוקר. לפעמים אתה קם בארבע בבוקר כדי להתחיל את האימון בחמש בבוקר. הוא משריש בך טירוף ותשוקה למקצוע".
"הוא כל הזמן מדבר איתי על להיות שמח, לאהוב את מה שאני עושה. להבין שאני, בריא, נושם וחי. הוא כל הזמן דוחף אותי להתקדם להצליח ואני מאוד אוהב אותו".
מה המסר של מה שאתה עובר בקריירה?
"שלא משנה באיזו נקודה אתה נמצא, העיקר הוא להתחיל לדעת מה אתה רוצה ומה המטרה שלך. צא ותעשה את זה, אל תשב בבית ותחכה. בסוף, אני לא רוצה לחיות את החיים בחרטה. תצאו, תעשו את מה שאתם אוהבים ותשאפו הכי גבוה שאפשר. אין גבול ליכולות ולאיפה שאפשר להיות. תאמינו, כי אמונה היא הדבר הכי חשוב בחיים".
רוי ששון (עמרי שטיין)