בשבת הפסידה ארסנל לראשונה העונה כאשר נכנעה לבורנמות’ של המאמן אנדוני איראולה. הפסד הליגה הקודם והיחיד שלה בשנת 2024 היה באפריל כאשר היא נכנעה לאסטון וילה של המאמן אונאי אמרי. לפיכך, מתבדחים בממלכה שרק באסקים מסוגלים לנצח את מיקל ארטטה הבאסקי, אבל בפועל זה מסקרן אפילו יותר.
הרי ארטטה, אמרי ואיראולה נולדו כולם במחוז גיפוסקואה – החלק המזרחי ביותר של החבל. המחוז הזה, אשר בירתו היא סן סבסטיאן, מונה כ-730 אלף תושבים בלבד והוא גאה מאוד במורשת הכדורגל המפוארת שלו – שהיא לא פחות ממדהימה ביחס לגודלו.
ריאל סוסיאדד היא ספינת הדגל של גיפוסקואה. כולם יודעים כי אתלטיק בילבאו משתפת אך ורק כדורגלנים באסקים בסגל שלה, אבל אצל היריבה האזורית המושבעת שלה היה בזמנו חוק נוקשה אפילו יותר. הרבה יותר. רק אלה שגדלו במחוז גיפוסקואה הורשו ללבוש את פסי הכחול-לבן, והחיבור לקהל היה עצמתי במיוחד.
תארו לעצמכם את ההרגשה המופלאה של האוהדים כאשר החבר'ה המקומיים האלה זכו בשתי אליפויות ספרד רצופות ב-1981 וב-1982. כולם היו בני בית, כולם אהדו את ריאל סוסיאדד בעצמם. גם המאמן היה מקומי כמובן ופסלו של אלברטו אורנצ'אה מוצב כיום ליד אצטדיון אנואטה הביתי. בסגל ספרד למונדיאל הביתי ב-1982 נכללו 6 שחקני ריאל סוסיאדד, מתוכם 5 היו בהרכב, וזה הרי כמעט בלתי נתפס – כמחצית מהכוכבים הספרדים שחלמו על הזכייה ההיסטורית היו ממחוז גיפוסקואה הקטן.
לפני מכבי ת"א: צפו בניצחון של ריאל סוסיאדד על ג'ירונההשוער לואיס אקרונדה ענד את סרט הקפטן הלאומי, והיה שם גם פריקו אלונסו – אביו של צ'אבי אלונסו שנולד פחות משנה לפני הטורניר. את החולצה מספר 10 לבש חסוס מריה סאמורה – האיש שכבש את השער האליפות הדרמטי וההיסטורי ב-1981. בחוד שיתפו פעולה חסוס מריה סטרוסטגי ורוברטו לופס אופארטה. היה זה דור הזהב של ריאל סוסיאדד וכל תושבי המחוז זוכרים את השמות האלה – גם הצעירים שכלל לא חוו את התקופה ההיא.
אתלטיק בילבאו הייתה נחושה לפרק את ההגמוניה הזו ועשתה זאת ללא דיחוי. ב-1983 וב-1984 היא זכתה בשתי אליפויות רצופות בעצמה ודחקה את ריאל סוסיאדד הצידה. באופן כללי, אתלטיק הייתה תמיד עצמתית יותר מבחינה כלכלית והיה לה יתרון מובנה. המועדון מסן סבסטיאן הגביל את עצמו לתושבי גיפוסקואה ולכן לא יכול היה "לגנוב" שחקנים מבילבאו.
לעומת זאת, התנועה בכיוון השני התאפשרה בקלילות כי בני גיפוסקואה הם באסקים ואתלטיק קיבלה אותם בזרועות פתוחות, תוך שהיא מציעה שכר גבוה יותר. במקביל, גם ריאל מדריד, ברצלונה, אתלטיקו מדריד ויתר האימפריות ניסו לשים את ידן על הכישרונות שצמחו באקדמיה של ריאל סוסיאדד ולא היה לה כיצד למלא את החסר.
טוני אדאמס מנסה לעצור את ג'ון אולרידג'. הזר הראשון של סוסיאדד (רויטרס)לכן, כאשר פרשו הכוכבים הגדולים של דור הזהב, הציע ב-1989 הנשיא איניאקי אלקיסה שינוי קיצוני – לאפשר החתמת זרים. הרעיון עבר ברוב גדול בהצבעה אך אוהדים רבים לא קיבלו אותו בעין יפה והפגנות סוערות התקיימו ברחובות סן סבסטיאן. הן דעכו כאשר הזר ההיסטורי הראשון הוכיח את עצמו. ג'ון אולדרידג', החלוץ האירי שהגיע מליברפול, הפך תוך שבועות לאליל בגיפוסקואה והמדיניות החדשה תפסה תאוצה.
בשלהי שנות ה-90 נשבר גם טאבו נוסף וריאל סוסיאדד התחילה להחתים ספרדים שאינם באסקים. גם הם התאקלמו היטב ובפועל אין כיום הבדל מהותי בין ריאל סוסיאדד למועדונים ספרדים אחרים. הדלתות פתוחות בפני כולם ואתלטיק בילבאו רואה בכך אבדן ערכים – היא הרי שומרת באדיקות על ערכים אלה.
בריאל סוסיאדד לא מסכימים עם הביקורת הזו. נכון, הם נאלצו להתאים את עצמם לשוק המודרני, אך המועדון לא זנח לרגע את הזהות המקומית. יש לו זרים ויש ספרדים מחוץ לחבל הבאסקים – השם הגדול האחרון ברשימה זו היה דויד סילבה שסיים בסן סבסטיאן את הקריירה מוקדם מהמתוכנן בגלל פציעה בברכו. בכל זאת, השלד של הקבוצה עדיין מבוסס על אנשי גיפוסקואה, אשר ברובם הם בוגרי האקדמיה. הפשרות נועדו על מנת לשרוד ולטפח את הכדורגל במחוז והתוצאות מרשימות ביותר, במיוחד לאחרונה.
אוהדי ריאל סוסיאדד. גאים במחוז מהם הגיעו (רויטרס)עובדה היא כי ביורו 2024 חזרה על עצמה הסטטיסטיקה המופלאה ממונדיאל 1982 – ריאל סוסיאדד שלחה לסגל ספרד יותר נציגים מכל מועדון אחר. המאמן לואיס דה לה פואנטה, שהוא איש בילבאו, זימן 5 כאלה. אמנם רק שניים מהם הם בני גיפוסקואה ובוגרי אקדמיה אבל איזה שניים. מרטין סומבימנדי נכנס כמחליף במקומו של רודי הפצוע במהלך הגמר מול אנגליה, עשה עבודה נהדרת והיה אחד המצטיינים על המגרש, ואילו מיקל אויירסבאל הבקיע את שער הניצחון הדרמטי שהביא לאדומים את מדליות הזהב.
צ'אבי אלונסו היה הנציג של המחוז בזכיות הקודמות של הספרדים ביורו 2008, מונדיאל 2010 ויורו 2012, והוא מועמד ראוי לתואר גדול הכדורגלנים הבאסקים בכל הזמנים, אבל עכשיו הנציגות המספרית גדולה יותר וזה מעיד על כך שהמועדון הולך בכיוון הנכון. ריאל סוסיאדד בנויה בעיקר על יציבות. זה לא תמיד היה כך, והקבוצה ידעה גם לא מעט משברים, אבל כאשר היא מוצאת את הנוסחה היא עושה את המקסימום על מנת לשמר את המומנטום.
המאמן, אימנול אלגואסיל, הוא דמות נערצת בסן סבסטיאן. הוא גדל באקדמיה של ריאל סוסיאדד, שיחק בעצמו עם אולדרידג', בילה במועדון את רוב הקריירה, חזר כמאמן נוער אחרי שתלה את הנעליים וחווה הצלחה מסחררת מאז מונה למאמן הראשי בדצמבר 2018. בכל העונות המלאות שלו סיימה ריאל סוסיאדד במקום השישי לפחות, תמיד העפילה למפעלים האירופיים ותמיד עברה בהם את שלב הבתים. המאזן הזה נשמר גם בליגת האלופות בעונה שעברה, כאשר החבורה מגיפוסקואה סיימה במקום הראשון לפני אינטר, העיפה את זלצבורג של אוסקר גלוך, והודחה רק בשמינית הגמר בידי פאריס סן ז'רמן.
צ'אבי אלונסו. גדול שחקני האזור (רויטרס)הזרים תורמים לה המון ובסגל הנוכחי בולט במיוחד טאקפוסה קובו היפני. הקשר הקרואטי לוקה סוצ'יץ', שהוחתם מזלצבורג תמורת 10 מיליון אירו שהוא מחיר מגוחך ביחס לפוטנציאל, נמצא בדרך הבטוחה למעלה. גם החלוץ האיסלנדי, אורי אוסקרסון, שהצטרף בשלהי חלון ההעברות מקופנהאגן תמורת 20 מיליון אירו הוא מטאור שצפוי להגיע רחוק, ובכל זאת, השלב המרכזי של הקבוצה היה ונשאר מקומי – והוא מקור הגאווה העצומה.
מיקל מרינו נמכר לארסנל ורובין לה נורמן עזב לאתלטיקו מדריד, אבל הם לא בני המקום בכל מקרה. סובימנדי נשאר למרות כל הפיתויים מליברפול, וגם הקפטן אויירסבאל עדיין לובש כחול-לבן, ואין לו כוונה להפסיק. סגן הקפטן, אריץ אלוסטונדו, כבר בן 30, והוא בילה את כל הקריירה בריאל סוסיאדד. גם חבריו לעורף, איגור סובלדייה, יון פאצ’קו ואייהן מוניוס שיחקו רק במועדון אחד בחייהם. המגן הימני אלברו אודריוסולה, יליד העיר ובוגר האקדמיה, שב לפני שנה אחרי הרפתקאות לא מוצלחות בריאל מדריד ובאיירן מינכן. רשימת הכישרונות הצעירים שעלו לא מזמן מהאקדמיה כוללת את אנדר בארנצ'אה, פאבלו מארין, ובניאט טוריינטס. וזה עוד לא הכל.
מיקל אויירסבאל בועט (רויטרס)במחזור הראשון בליגה האירופית העלה אלגואסיל הרכב של 11 ספרדים, מתוכם 10 באסקים ו-9 אנשי גיפוסקואה. זה יכול לקרות גם מול מכבי תל אביב, אם כי רבים הסיכויים שנראה על המגרש את אוסקרסון ואת סוצ'יץ'. ריאל סוסיאדד היא מועדון עם זהות ברורה מאוד, וההופעות במסגרת אירופית חשובות מאוד עבורו – כי במובן מסוים זו הנבחרת הלאומית של גיפוסקואה. כך, לפחות, מרגישים אוהדים רבים. הם לא יזלזלו באף יריבה, קל וחומר אחרי שפתחו את הקמפיין בצורה מאכזבת עם נקודה בשני המחזורים הראשונים. המוטיבציה מול הצהובים תהיה בשיאה.