לפני 10 ימים הגיעה בשורה משמחת עבור תומר יוספי ואופק ביטון. פוליסיה ז'יטומיר השיגה ניצחון 0:1 דרמטי על שחטאר דונייצק, שחזרה את ההישג מול האלופה מהמחזור הראשון בליגה האוקראינית וחיזקה את סיכוייה להעפיל לקונפרנס ליג בעונה הבאה. קשר הפועל באר שבע וקשר הפועל ירושלים יצטרפו בינואר לקבוצתם החדשה, שמטפחת שאיפות גדולות יחסית, וזה הזמן להכיר אותה לעומק.
לשם התחלה, ז'יטומיר היא יעד סמלי עבור כדורגלנים ישראלים, כי מדובר בעיר עם מורשת יהודית ענפה. הייתה זו אחת הקהילות הגדולות ביותר באוקראינה, ובתחילת המאה ה-20 כמחצית מתושביה דיברו יידיש כשפת אם. עשרות אלפים מיהודי ז'יטומיר נרצחו בשואה, אך גם אחרי מלחמת העולם השנייה, נותרו בעיר יהודים רבים. אחרי התפרקות ברית המועצות רבים מהם היגרו, וכיום חיים בעיר כ-3,000 יהודים לפי ההערכות. הם ישמחו לקבל את פניהם של יוספי וביטון.
בכל הקשור למסורת כדורגל, דווקא אין לז'יטומיר במה להתפאר. בעידן ברית המועצות לא היה בעיר מועדון בסדר גודל משמעותי. המועדון היחיד, שהחליף שמות בתדירות גבוהה, שיחק בעיקר במחוז אוקראינה בליגה הסובייטית השלישית, ואפילו שם מעולם לא היה בצמרת. לאחר קבלת העצמאות, שיחקה פוליסיה ז'יטומיר בליגה השנייה, עד שפשטה את הרגל בשלהי 2004 – ומעטים מאוד מחוץ לאזור כלל התעניינו בגורלה.
תומר יוספי (שחר גרוס)במתכונתה הנוכחית, הוקמה הקבוצה מחדש רק ב-2017, כך שההיסטוריה המודרנית שלה קצרה מאוד. מאחורי המיזם עמד ראש העיר סרגיי סוחומלין שהעמיד תקציב מכובד מכספי ציבור, וההשקעה השתלמה כאשר פוליסיה עשתה את הדרך מליגת החובבים לליגה השנייה כבר ב-2020. זה הפך אותה לאטרקטיבית, ובחלוף שנה השתלט על המועדון אחד מאנשי העסקים העשירים ביותר באוקראינה, גנאדי בוטקביץ', בעל רשת סופרמרקטים שהונו נאמד בכ-200 מיליון דולר, שהבטיח כי מטרתו להפוך את פוליסיה לאימפריה במונחים האוקראינים. החלום היה להיאבק מול שחטאר ודינמו קייב ולהיות לפחות הקבוצה השלישית בטיבה במדינה. קריסתן של דניפרו ומטאליסט חרקיב הותירה את המשבצת הזו פנויה, ולשם מכוונת ז'יטומיר.
פלישת הצבא הרוסי פגע מאוד בתוכניות, אך מצד שני יש גם הזדמנויות חדשות. שחטאר ודינמו קייב לא יכולות יותר להחתים זרים ברמה הגבוהה ביותר, רמת הליגה הכללית ירדה, ולמועדונים שנמצאים בתנופה יש על הנייר אפשרות לחלום אולי אפילו על תואר האליפות. פוליסיה עלתה לראשונה בתולדותיה לליגה הבכירה ב-2023, וכבר בעונתה הראשונה סיימה במקום החמישי וגם העפילה לחצי גמר הגביע. פשיטת הרגל של דניפרו אפילו אפשרה לה להתברג במוקדמות קונפרנס ליג, שם הפסידה פעמיים לאולימפיה לובליאנה. זו עדות לכך שפוליסיה עדיין לא טובה מספיק, אך בוטקביץ' מוכן להגדיל את ההשקעה. “שדרגנו את האצטדיון, הדשא נמצא במצב מצוין, ואנחנו בדרך לחזק את הסגל. נעשה הכל כדי לשים את ז'יטומיר על המפה, ואנחנו גם תורמים רבות לשיקום המדינה בתקופה קשה זו”, הוא אמר לא מכבר.
בשלוש השנים הראשונות במועדון, סמך הנשיא בעיניים עצומות על המאמן יורי קליטבינצב – שחקן עבר של נבחרת אוקראינה ודמות אהודה ונערצת בכדורגל המקומי. התפטרותו הפתאומית במרץ האחרון הותירה נעליים גדולות מאוד, ולמרות הדיווחים על מועמדים זרים, הודיע בוטקביץ' כי ימנה לתפקיד רק מאמן אוקראיני. האיש שנבחר למשימה הוא עימאד אשור, רק בן 36, שעבד עד כה רק עם קבוצות נוער שונות. זה היה הימור מעניין על אדם בעל רקע יוצא דופן.
אופק ביטון (רדאד ג'בארה)כפי שניתן ללמוד משמו, אשור הוא לבנוני מבחינה אתנית. הוא נולד באודסה לזוג הורים שלמדו בעיר. המשפחה חזרה לביירות כשעימאד היה בן 4 לאור הקשיים הכלכליים בעקבות התפרקות ברית המועצות, והילד למד בבית ספר אמריקאי. ב-1999, כשהוא היה בן 11, שבו הוריו פעם נוספת לאודסה, ואשור מגדיר את עצמו כאוקראיני לכל דבר. “זו המדינה בה גדלתי, וכאן התגבשה האישיות שלי”, הוא אומר. עם זאת, במהלך הקריירה הצנועה ככדורגלן, הוא שיחק גם בקבוצה בביירות. אחרי שתלה את נעליים, השלים לימודי חינוך גופני והחל לעבוד כמאמן נוער, הוא אף בילה תקופה מסוימת בקטאר במסגרת אקדמיית Aspire המפוארת, בה לומדים חניכים ממדינות רבות.
למעשה, גם בפוליסיה הוא יועד תחילה לתפקיד מאמן נוער, אך התפטרותו של קליטבינצב שינתה את התוכניות. סגן הנשיא וולודימיר טסליה הכריז: “אני משוכנע כי אשור יהיה פפ גוואריולהה שלנו”. אשור עצמו שואב השראה דווקא מפיל ג'קסון, מאמן שיקגו בולס לשעבר, כי הוא מתעניין גם בכדורסל, וקשה לומר כי הסגנון של פוליסיה מזכיר במידה כלשהי טיקי טאקה העונה. עם זאת, המאמן החדש יצא לדרך עם ניצחון יוקרתי על שחטאר, והחודשיים הראשונים היו נהדרים. בהמשך נקלעה הקבוצה לסוג של משבר, אולם ניצחון נוסף של שחטאר עשוי להחזיר אותה למסלול הנכון. בוטקביץ' העניק למאמן הצעיר גיבוי מוחלט גם אחרי הפסדים, ולקח על עצמו את האחריות לבניה לקויה של הסגל.
“שגיתי בכך שהחתמתי רק זרים צעירים. כולם בני 23 ומטה, וזה לא בריא. התייעצתי עם אנשי מקצוע והם אמרו שדרוש תלכיד מאוזן יותר, עם שחקנים מנוסים. אנחנו צריכים זרים כאלה, ונפתור את הבעיה הזו”, אמר הנשיא החדש. ואכן, רק המגן הברזילאי לוקאס טיילור בן 29. כל היתר חסרי ניסיון – הבלם הקרואטי מטיי מאטיץ' בן 20, החלוץ הברזילאי פיישאו בן 20, החלוץ הוונצוליאני לויפר הרננדס בן 23, הקשר הקונגולזי ג'רי יוקה בן 18, המגן הגיאורגי גיורגי מייסורדזה בן 22. יוספי וביטון, שניהם בני 25, מהווים לפיכך חלק חשוב מהתיקון שמבצע הבעלים באמצע העונה, במטרה לשדרג את הקבוצה כאן ועכשיו.
הסגל האוקראיני דווקא איכותי יחסית, והכוכב הבולט של פוליסיה הוא המגן השמאלי בן ה-27 בוגדן מיכאיליצ'נקו, שגדל באקדמיה של דינמו קייב, שיחק באנדרלכט ועבר גם בשחטאר. במאזנו שמונה הופעות בנבחרת אוקראינה, והוא נכלל בסגל שלה ליורו 2024, אם כי לא שיחק דקה. הייתה זו גאווה עצומה עבור ז'יטומיר, כי הוא היה, כמובן, השחקן הראשון אי פעם של המועדון בטורניר גדול.
מצד שני, למאמן הקבוצה עד גיל 19 יש עבר עשיר בטורנירים גדולים. גנאדי ליטובצ'נקו היה אחד הקשרים המובילים של ברית המועצות בשנות ה-80, והיה בורג מרכזי בנבחרת שהעפילה לגמר יורו 88. למעשה, הוא כבש את שער היתרון בניצחון 0:2 על איטליה בחצי הגמר, ובאוקראינה זוכרים אותו עד היום כאגדה. מאמן השוערים שלו בקבוצה עד גיל 19 הוא סרגיי קראקובסקי, חברו הטוב של ליטובצ'נקו בדניפרו, אשר שיחק בצפרירים חלון ובהפועל חדרה בשלהי הקריירה על הדשא. יוספי וביטון יוכלו לבדוק אם הוא עדיין זוכר קצת עברית.
בסך הכל, זו הולכת להיות הרפתקה מסקרנת. האצטדיון המרכזי בז'יטומיר קטן ומיושן, אווירת המלחמה לא פשוטה, והליגה האוקראינית בשפל לנוכח המצב, אבל המועדון בכל זאת מרגיש בתנופה. אם שני הישראלים ירגישו בבית במדי הזאבים בצהוב-ירוק, הם עשויים לרשום פרק חשוב בהיסטוריה של מועדון שרק מתחיל את דרכו לצמרת.