הכדורגל הישראלי התברך לאחרונה בלא מעט שוערים צעירים ומוכשרים: דניאל פרץ, ניב אליאסי ואופק מליקה אלו רק חלק מהשמות הבולטים לאחרונה. אך בשקט בשקט, בן סורנסן הצעיר, אשר בן פחות מ-17, עושה את הדרך הבטוחה להפוך להיות כזה. אלא שעד כה לפחות, הוא לא זכה להתייחסות בנבחרות ישראל.
רק בקיץ, השלים השוער עם שם המשפחה המחייב את מעברו למחלקת הנוער של טורינו האיטלקית באמצעות סוכנו אדם קידן, לאחר שנים בהן השתייך למכבי חיפה וקודם לכן להפועל ירושלים. השוער, כבר הספיק להיות מהשוערים הבודדים במחלקת הנוער, שעולה להתאמן עם הקבוצה הבוגרת וללמוד מהשוער הראשון של נבחרת סרביה, ואניה מילינקוביץ'-סאביץ'.
בראיון מיוחד ל-ONE, הוא מספר על מסלול החיים המיוחד שלו, המעבר בגיל כה צעיר, באיזו נבחרת ירצה לשחק, המודל לחיקוי בשער והחלום הגדול שלו להמשך הקריירה.
סורנסן (טורינו)"אבא שלי מדנמרק ואמא שלי היא ישראלית ממוצא הודי, הם הכירו בארץ", הוא מספר על השילוב המעניין במוצאו. "אבא שלי הוא עיתונאי ושליח של עיתון דני לישראל. עכשיו חזרנו כל המשפחה לדנמרק בגלל המלחמה. אז רק הוא נשאר בישראל. מגיל קטן אני מדבר דנית בבית, במקביל לעברית כמובן. עכשיו גם כל המשפחה לומדת לדבר דנית בגלל המעבר".
איך נוצר הקשר עם טורינו?
"בעונה שעברה יצאתי עם מכבי חיפה לטורניר באתונה. זה היה טורניר עם קבוצות כמו באיירן מינכן, אולימפיאקוס ועוד קבוצות די גדולות. היו לי שם כמה משחקים די טובים והיו הרבה סקאוטים ביציע שראו אותי שם".
"אחרי הטורניר קישרו אותי לכמה קבוצות באיטליה: בהתחלה זו הייתה פארמה, איתה המגעים פחות צלחו ואז קישרו אותי לטורינו והגעתי למבחנים. הגעתי למבחנים בקבוצה עד גיל 17 ואחרי שבוע של מבחנים הוחלט להחתים אותי".
בן סורנסן (טורינו)אתה ישר אומר אני רוצה ללכת על זה?
"מגיל מאוד קטן זו הייתה השאיפה שלי, כי תמיד האמנתי שאני מתאים לרמות האלה ורוצה לשחק בקבוצות בליגות האלה. חשבתי שזה עניין של זמן עד שאצא לאירופה וזה הדבר שהכי רציתי. יצאתי בעבר להתרשמויות בדנמרק, אבל אלה לא היו דברים רציניים ועכשיו הבנתי שזו ההזדמנות האמיתית שלי".
איך זה להיות ילד בן פחות מ-17 שצריך להסתדר לבד?
"זה היה טיפה יותר קל בשבילי, כי גם כשהייתי בארץ הייתי באקדמיה בכפר גלים (של מכבי חיפה) בלי המשפחה כשהם גרו בירושלים. הייתי חוזר רק בימי שבת אז זה בא לי יותר בקלות. בהתחלה זה היה לי טיפה קשה, אבל אתה לומד להסתגל ועכשיו זה הרבה יותר קל".
"כל הזמן אני מדבר עם המשפחה ובמיוחד עם אבא שלי כי יש לו את התפקיד של הכדורגל יותר במשפחה: לעזור לי ולהכין אותי מנטלית לפני משחקים. אנחנו חיים בבית מלון ופעם בשבוע מגיע אלינו מאמן מנטלי. יש לו תפקיד לשפר את הביצועים שלנו בכדורגל, אבל גם הוא תמיד פנוי כדי שנבוא לדבר איתו אם קשה טיפה או שיש משהו שאנחנו צריכים להגיד".
"מדבר כל הזמן עם המשפחה". בן סורנסן (טורינו)קשה לך?
“רק מהבחינה שאני פה לבד. אבל כשאני מסתכל על כמה שרציתי להיות פה וכמה זה חשוב לי, אז הקושי מתגמד. לפעמים אחרי משחקים טיפה פחות טובים, אתה כן מרגיש שאין לך כל כך לאן ללכת, כי זה מקום חדש ואתה לא באמת מכיר פה או שאין לך עם מי לדבר ולשתות. אבל זה היה יותר בהתחלה והיום אני מרגיש שיותר מצאתי את עצמי".
רוב השחקנים איטלקים?
"באקדמיה, במיוחד בשנתונים היותר גבוהים שזה הגיל שלי וגיל הנוער, יש דווקא יותר שחקנים מחו"ל. אני נמצא בחדר עם שחקן מבלגיה, אבל יש גם שחקנים מהונגריה ומפינלנד ואפילו יש גם עוד כאלה מדנמרק".
דיברו איתך על המצב הפוליטי?
"כן. שואלים אותי על המצב ואני יכול להגיד לך שהיו לי כמה תקריות פחות נעימות עם חברים לקבוצה שהתווכחו איתי ואמרו דברים שהם לא באמת מבינים על המצב בארץ. אני מנסה כמה שיותר להסביר על המצב וגם אם זה לא עובד, לצאת מזה חזק ולא להיגרר לזה יותר מדי".
"היו גם תקריות פחות נעימות". בן סורנסן (פרטי)תגדיר תקריות?
"הרי הם מאוד מושפעים ממה שהם רואים ברשתות החברתיות ויש הרבה שחקנים מוסלמים. דיברו איתי על כל מיני דברים אנטישמיים, על הכיבוש. תקרית פיזית לא הייתה. זה לא בסדר, זה אולי מעצבן, אבל אני יכול להתעלם ולעבור הלאה. גם תחילת המלחמה הייתה בדיוק בשבוע השני שלי פה והמאמנים והמנהל המקצועי התקשרו אליי באותו היום ושאלו אם אני צריך משהו או אם המשפחה בסדר".
בוא נדבר על האימון הראשון. מה הרגשת באימון הראשון כשעלית לבוגרים?
"נכנסתי לחדר ההלבשה ופתאום לידי ישב השוער הראשון של הבוגרים מילנקוביץ' סאביץ' ומולי אני פתאום רואה את זפאטה נכנס לחדר ההלבשה. כאוהד כדורגל זה היה רגע מאוד מיוחד. אתה עולה לאימון, הרמה מאוד גבוהה ואתה מרגיש קצת הלם בהתחלה".
איך עושים את ההפרדה בין ההתרגשות לבין להציג יכולת גבוהה?
"יש לי הרבה הרגלים לפני משחקים חשובים או אימונים חשובים בבוגרים: אני עושה הרבה מדיטציות ובאמת משקיע בסדר היום שלי לפני אירועים חשובים. זה מאוד עוזר לי להיות יותר מפוקס באימון וזה לא דבר שחדש לי. אבל באימונים בבוגרים עם השחקנים הללו, כשאתה בא ממחלקת הנוער, יש לך יותר דרייב להוכיח ולהראות כמה אתה שווה".
בן סורנסן ואדם קידן (פרטי)יצא לך לדבר עם השחקנים?
"קיבלתי המון טיפים מהשחקנים, בעיקר מהשוער סאביץ'. אם הוא רואה משהו שהוא חושב שיכולתי לעשות יותר טוב, הוא תמיד יבוא ויציף ביקורת באימונים. זה גם עזר לי בהתחלה, כי לא ידעתי ממש איטלקית. אני זוכר שהוא אמר לי שברגע שאני מזנק, אני צריך להיות יותר אגרסיבי כי ככה ההצלה תהיה יותר טובה והכדור ייהדף יותר רחוק".
איך נראה סדר יום שם?
"זה תלוי: פעם פעמיים בשבוע אני עולה להתאמן עם קבוצת הנוער ואז אני קם בשמונה ויוצא לאימון. יש הסעות מהמלון למתחם האימונים וכשאני חוזר, אני אוכל ארוחת צהריים ויוצא לעוד אימון שהוא פחות אינטנסיבי ויותר טכני לשוערים. אני עדיין בכתה י' ועושה בגרויות במסגרת בית הספר "אנקורי" כך שבאחה"צ אני לומד ובערב אני יכול לעשות השלמות של עוד חדר כושר".
במה אתה מרגיש שהשתפרת בחצי השנה הזאת?
"אני מרגיש ששיפרתי מאוד את האגרסיביות שלי במשחק ואת נושא היציאה מהשער. אם זה מחוץ לרחבה, בתוך הרחבה, כדורי גובה, מחוץ לרחבת החמש. כל האגרסיביות והיציאות מהשער זה דבר שיש עליו הרבה דגש פה. מסבירים לך כמה השוער הוא השליט ברחבה. גם משחק הרגל זה משהו ששמים עליו הרבה דגש וכשוער אתה חייב שמשחק הרגל שלך יהיה כמה שיותר מדויק".
"שיפרתי את האגרסיביות והיציאה מהשער". בן סורנסן (טורינו)מה התוכניות של המועדון לגביך?
"השנה התחלתי את העונה עם הקבוצה עד גיל 17 ומחודש ינואר התחלתי לשחק עם שנתון מעליי. בשנה הבאה אני מקווה להמשיך להתקדם ואפילו להשתייך לקבוצה הגדולה יותר, קבוצת הנוער".
יכול להיות שאם היית נשאר פה במכבי חיפה, היית זוכה לשחק בבוגרים יותר מהר?
"מכבי חיפה זה מועדון גדול. מבחינת התנאים והרמה מדובר באירופה לכל דבר. אבל אני חושב שגם להתפתחות שלי היה עדיף לי לעבור לפה כי יש הבדל גדול מבחינת האימונים והמשחקים. אתמול למשל שיחקתי נגד מילאן, שזו פשוט רמה אחרת. אבל בכנות: אף פעם החלום שלי לא היה לשחק בליגת העל, אלא תמיד שאפתי מעצמי לשחק באירופה".
"אני מניח שזה בסופו של דבר החלום של כל אחד, גם של מי שמשחק בארץ כיום. יש לי הצעות מישראל לשחק בקבוצות נוער, אבל תמיד אמרתי לא כי הולך לי טוב. אני שמח פה ואוהב את המועדון. כל עוד אני יכול להמשיך לשחק פה וכל עוד אני גם מספיק טוב, אז אין לי מה לחזור לארץ".
"חיפה? החלום אף פעם לא היה ליגת העל". בן סורנסן (פרטי)אתה אזרח ישראלי, אבל גם ממוצא דני.
"לא קיבלתי זימון לנבחרת ישראל כשהייתי במכבי חיפה. תמיד רציתי לייצג את נבחרת ישראל וזה באמת חלום גדול בשבילי. כרגע אני משחק, מנסה לתת את הכי טוב שאני יכול ומקווה לראות אולי זה יגיע".
נבחרת ישראל או נבחרת דנמרק?
”יצרנו עם נבחרת דנמרק קשר דרך הסוכנים לקראת חודש ינואר, אבל מאז לא שמענו מהם. אם אני צריך לבחור? אני אעדיף לייצג את דנמרק. זה לא בגלל שאני לא רוצה לייצג את ישראל, אבל אם תהיה לי את האפשרות לבחור בין שתיהן, אבחר בדנמרק".
מה החלום שלך?
"לשחק בריאל מדריד. אני מעריץ גדול של טיבו קורטואה, הוא באמת השוער האהוב עליי. ובאמת לייצג את נבחרת דנמרק. אם תגיע הצעה קודם מישראל? אלך ומאוד אשמח. אני מרגיש מאוד שייך וזו גם תהיה זכות גדולה בשבילי".