"נהיה אידיוטים אם לא נעלה", אומר העיתונאי הרומני, עמנואל רושו. והוא צודק, כמובן. ברומניה יש קונצנזוס מוחלט לגבי שתי עובדות בסיסיות. ראשית, הנבחרת שלהם חלשה, וזאת בלשון המעטה. שנית, יש לה המון מזל – הן עם ההגרלה, הן במשחקים שלה, והן בתוצאות שהשיגו היריבות הישירות. לכן, היא מוצאת את עצמה בעמדת מצוינת להעפיל ליורו 2024 עם מאזן ללא הפסד כאשר נותרו שני מחזורים לסיום הקמפיין. מכאן, הכל תלוי רק בה, ויש לה שתי דרכים למטרה – או לא להפסיד לישראל בהונגריה בשבת, או לנצח את שווייץ בבוקרשט ביום שלישי. אם תיכשל פעמיים, האוהדים באמת רשאים להשתמש בביטוי "אידיוטים".
אם רומניה תיסע לאליפות אירופה בקיץ הבא, תהיה זו הנבחרת הנחותה בטורניר. די להסתכל על התוצאות שהשיגה עד כה בקמפיין המוזר שעשוי להיות מוכתר בסופו של דבר כהצלחה מסחררת. יש לה ארבע ניצחונות, אבל שניים מהם הושגו מול אנדורה, נגדה כבשו הרומנים יותר ממחצית מהשערים שלהם. מעבר לכך, הם גירדו 1:2 ביתי על בלארוס במרץ וכבשו פעמיים בדקות הסיום כדי לחגוג 0:2 קשה מאוד על קוסובו – לא דבר של מה בכך, כמובן, כי ישראל לא הצליחה לקחת שלוש נקודות מהיריבה הבלקנית.
מעבר לכך, יש לה ארבע תוצאות תיקו. שתיים מהן הוגדרו כמביכות בתקשורת המקומית, אך היו נסיבות מקלות לטענת השחקנים עצמם – איכות דשא ירודה במיוחד. לגבי האצטדיון בקוסובו, בו סיימו הרומנים בתיקו 0:0 ביוני, אין לנו אלא להסכים לגבי המגרש שעלול להיפסל אפילו לגידול תפוחי אדמה. המשחק מול בלארוס בחודש שעבר נערך באופן ביזארי אף הוא בהונגריה, באצטדיון פרנץ סוסה בבודפשט, הניב אף הוא תיקו ללא שערים, שהדגיש עד כמה קשה לרומנים למצוא את הרשת.
שתי תוצאות תיקו נוספות ניתן להגדיר כהישג כנגד כל הסיכויים: ביוני פיגרה רומניה 2:0 בשווייץ עד הדקה ה-89, אבל ניצלה רפיון וזלזול בהגנת הפייבוריטית כדי לכבוש פעמיים ולכפות 2:2. בספטמבר הייתה ישראל עדיפה עליה בבוקרשט, במיוחד במחצית השנייה, ואוסקר גלוך היה צריך לכבוש יותר משער שוויון שהוביל ל-1:1 על הלוח.
אם מסתכלים במבט מפוכח על כל שמונת המשחקים של רומניה עד כה, ניתן לומר שהיא לא הרשימה באף אחד מהם. היא לא הציגה יכולת ראויה כלל וגם הלכה לרוב על סגנון הגנתי עד כדי משותק – זה בלט במיוחד בקוסובו ובשלבים המכריעים בהתמודדות נגד ישראל, אז הייתה לנבחרתו של אלון חזן מוטיבציה גדולה הרבה יותר להשיג את כל הנקודות. "המאמן אדי יורדנסקו חושש מכל דבר. הוא משחק כדורגל מזעזע ומפחד מהצל של עצמו. אי אפשר לראות את הנבחרת משנה את דרכה עם הבוס הזה, כי היא הולכת על בונקר מול כל יריבה", אומר רושו.
הוא מעיד כי לא ניתן לחזות את ההרכב הרומני בשלב זה. "יורדנסקו משנה את המערכים כל הזמן ואפשר להבין אותו כי רוב השחקנים בינוניים מאוד", אומר רושו. קל להסכים איתו – למעשה, עומדים לרשות הנבחרת ארבעה שחקנים בלבד שניתן להגדירם במידת הגיון כלשהי כמתאימים לרמה הבינלאומית.
אחד מהם, דניס מאן שמככב בפארמה ומצעיד אותה לפסגת הליגה השנייה באיטליה, פצוע ונעדר מהסגל הנוכחי. קשר יצירתי נוסף, יאניס חאג'י, נהנה פעם מהילה של אביו גאורגה, גדול שחקני רומניה בכל הזמנים, אבל הלך לאיבוד בשלב מסוים – וכעת מנסה להתאושש בהשאלה לשורות אלאבס הצנועה כי הקדנציה שלו בריינג'רס התרסקה. היבול נכון לעכשיו עומד על אפס שערים ובישול אחד בתשעה משחקים בליגה הספרדית וסיכוייו לפתוח בשבת מול ישראל נחשבים לנמוכים, כי יורדנסקו לא מעריך אותו מספיק, ואולי אף מסוכסך איתו.
נותרנו, אם כך, עם שניים. הכוכב המרכזי של רומניה הוא הקפטן ניקולאה סטאנצ'ו – הפליימייקר שהגיע לשיאו ביורו 2016, אך לא הצליח למצות את הפוטנציאל משלל סיבות. כיום הוא מלהטט בדמאק בליגה הסעודית וכבש שני שערים בתקופה האחרונה. בספטמבר הוא הכניע את בונו המרוקאי בתיקו 1:1 מול אל הילאל של קאלידו קוליבאלי וסרגיי מילינקוביץ' סאביץ'. במחזור האחרון הוא מצא את הרשת של אדואר מנדי בזמן פציעות והביא לדמאק תיקו 2:2 נגד אל אהלי של ריאד מחרז ופרנק קסייה. לעומרי גלזר הוא זכור היטב כמי שבעט את הכדור שהשוער הישראלי שמט בספטמבר לעברו של דניס אליבק. מספר 10 בצהוב צפוי לאיים עליו גם הפעם והמוטיבציה שלו תהיה גבוהה מאוד, כי זה כנראה הצ'אנס האחרון שלו להעפיל לטורניר גדול בגיל 30.
הכוכב השני צעיר הרבה יותר – הבלם ראדו דרגושין בן ה-21 שבונה את עצמו כסוג של וירג'ל ואן דייק הרומני. הצגנו אותו כאן לפני המפגש הקודם מול הרומנים, ומאז הוא רק הלך והשתבח בליגה האיטלקית במדי גנואה שחווה פתיחת עונה חיובית עם המאמן אלברטו ג'ילארדינו. בנוסף ליכולת טובה בעורף, הוא הספיק לבשל בניצחון 1:4 על רומא, ובמחזור האחרון חגג שער בכורה שהביא את הנקודות ב-0:1 על ורונה. דרגושין לא החמיץ דקה בקמפיין המוקדמות הנוכחי, ויש יסוד סביר להניח שהוא מסוגל להפוך לכוכב אמיתי בעתיד הקרוב. מאידך, לא ניתן לומר זאת על שחקנים נוספים בסגל, ולכן ההעפלה האפשרית של רומניה מדגישה עד כמה הבית שקיבלה ישראל במוקדמות חלש.
"ברור שזו לא נבחרת מדהימה, אבל הציפיות כרגע גבוהות מאוד", אומר העיתונאי הרומני, ויורל קראצ'ון, "השחקנים והאוהדים לא יכולים לחכות למשחק הזה, כי הם מרגישים שאפשר לעשות את זה. הלחץ גדול, אבל הנבחרת מאמינה בכוחה לאור כל מה שקרה עד עכשיו. בכל זאת, עדיין לא הפסדנו – ורק צריך לשמור על כך מול ישראל עכשיו. במשחק הביתי מול שווייץ, אנחנו מתכננים חגיגה אמיתית אם הכל יילך לפי התוכניות האופטימיות".
המטרה של ישראל היא להרוס את החגיגה הזו מראש ואז לקוות שגם השווייצרים יחבלו בתקוות הרומנים. האם אפשר לסמוך על האדומים אם כבר יבטיחו את ההעפלה בשבת מול קוסובו? זו שאלה טובה ומורכבת, אבל השחקנים בכחול-לבן פשוט צריכים לעשות את המקסימום בעצמם – וזה אומר לנצח את רומניה כצעד ראשון. בהתחשב בסגל היריבה, ועל בסיס ההתרחשויות במשחק הקודם בבוקרשט, זו משימה אפשרית בהחלט – ויהיה צורך לפרוץ את הבונקר של יורדנסקו לשם כך. עדיף שהם ירגישו אידיוטים, ולא אנחנו.