אף אחד לא העלה על דעתו את מה שמדינת ישראל חוותה מאז אותו יום שבת, ה-7.10.23. התחושות של כולנו עם חוסר היכולת להכיל בכלל את הזוועות והפוגרום שנעשה וההבנה ששואה כמו שעברנו בעבר יכולה לחזור בעולם המודרני של היום.
אין אדם בישראל שלא חווה את השכול מקרוב: הן במשפחתו והן דרך המעגל הקרוב אליו. ילדים, אחים, הורים, סבים וסבתות נרצחו או שנחטפו ורבים עוד נעדרים. הריקנות, העצבות וחוסר הביטחון של כל אחד מאיתנו הביאו אותנו מצד אחד למציאות מאוד קודרת שלא הכרנו ולא חשבנו שאנחנו נכיר אי פעם. אבל מן הצד השני, דרך השכול והעצבות מדינת ישראל הופכת למאוחדת ורוח העם בעורף ובחזית הם פשוט מופלאים.
מדהים לראות את סיפורי הגבורה של האנשים שחוו מקרוב את התופת וכמה תעצומות נפש הם גילו. עד כמה הם אוהבים את המדינה שהפקירה אותם וכיצד הם עדיין מצליחים לראות איזשהו אור באפלה הגדולה שהם נמצאים.
חשוב לי להגיד: כמו רבים מאיתנו, גם אני לא מקבל כמו כולנו הרבה דברים שקורים וקרו, אבל במלחמה כמו במלחמה, צריך להתעסק כרגע בדברים שיכולים לעזור לנו להגיע להכרעה ולניצחון ולא בביקורות או ועדות שברור שיתרחשו בסיום המלחמה.
רציתי להציף את עניין הגינויים שקשורים בעולמנו, עולם הכדורגל: מדינת ישראל עברה שואה. בין הנרצחים, אנחנו רואים ילדים, רואים אנשים שכל מה שביקשו היה לרקוד במסיבה ורואים סבים, סבתות והורים שנטבחו, אז זהו לא אירוע מדינתי. זהו גם לא אירוע פוליטי, אלה אירוע עולמי שכל העולם צריך לגנות כי אסור שיקרה לאף מדינה באף מקום. בטח ובטח, שהשואה שעברנו ולא האמנו שהיא יכולה לחזור נמצאת מול עינינו היום.
אם מועדוני כדורגל רבים בעולם, אותם מועדונים שתמיד בכדורגל הישראלי ראינו אותם כמודלים לחיקוי ותמיד התלהבנו מהתרבות, מהסגנון והמנגנונים, לא מסוגלים לגנות את מה שקרה, בתירוץ של סיבות שלא מתקבלות על הדעת? אז מבחינתי הם כבר לא מודלים לחיקוי והם לא מודלים לתרבות ספורט ולתרבות כלל.
מעבר לכך: ציפיתי גם מנשיא פיפ"א לגנות את שאירע ולא להזכיר אותנו ביחד עם עוד פיגועים שקרו, כאילו מדובר בעוד אירוע של טרור שקרה על הדרך. אני מקווה שבכל מפעל אירופאי שבו ייקחו חלק המועדונים בארץ ובטח ובטח במשחקי נבחרת ישראל שנותרו, השחקנים יעלו למגרש עם רוח העם, שהיום נמצאת יותר מתמיד.
אז נכון, אולי ביכולת המקצועית יהיה לנו קשה, אבל אם נביא את כל מה שאנחנו עוברים למגרש על מנת להראות לכל העולם גם דרך הדשא שאי אפשר לנסות להתעלם מאיתנו, אנחנו ננצח את כולם. יותר מתמיד, אני מייחל לכך שהנבחרת תעלה ליורו 2024 ושהקבוצות הישראליות במפעלים השונים תצלחנה.
היום, יותר מתמיד חשוב שנחזק אחד את השני ונחזק את מדינתנו. היום, אנחנו מבינים יותר מתמיד שאין לנו מה להסתכל החוצה אלה להתמקד בכוחות, ביכולות ובאחדות שיש פה אצלנו. לסיום, אני רוצה להשתתף בצער המשפחות השכולות ולחזק את משפחות הנעדרים והשבויים. מי ייתן והם יחזרו בריאים במהרה.
בנוסף, אני רוצה לאחל בריאות מאחל לכל הפצועים בגוף ולא פחות בנפש, שירפאו במהרה. מוסיף תודה גדולה לכל החיילים והחיילות ולכל אנשי הביטחון שנמצאים בעורף ובחזית. עם ישראל חי!
הובא ע"י תומר חבז