מנור סולומון אמנם בחר לעבור לקבוצה שמשחקת בליגת המשנה, אבל הוא הצטרף למועדון פאר. לידס היא שם דבר בכדורגל האנגלי, ועובדה היא כי היא זכתה במספר רב יותר של אליפויות מאשר טוטנהאם – שלוש לעומת שתיים. זאת ועוד, את שתי הזכיות האחרונות שלה באליפות היא חגגה כאשר יושבי ראש יהודים כיהנו במועדון, וניתן לומר כי הקשר של לידס יונייטד לקהילה היהודית בעיר (ולא רק בה) חזק במיוחד.
דון רווי, המאמן האגדי שאחראי לתקופה הזוהרת ביותר של לידס בשנות ה-60 וה-70, היה מקושר מאוד לקהילה היהודית. הוא רכש בית בשכונה היהודית בעיר, שיחק גולף במועדון של היהודים, וביקר בתדירות גבוהה באירועים שהתקיימו בבית הכנסת הגדול בעיר. לפי גרסה אחת, הוא אף אמר לרב העיר לידס: "יש לנו אותו קהל בשבתות – הם באים אליך בבוקר ואלי בצהריים".
גרסה אחרת גורסת כי זה היה הפוך, והרב אמר למנג'ר: "הקהל שלנו בא אלי בבוקר ואליך בצהריים". ואולי זו סתם אגדה, אבל דבר אחד בטוח –יהודים רבים נהרו וממשיכים לבוא למשחקיה של לידס באלאנד רואד, ומהווים חלק נכבד גם מהקהל שמלווה את הקבוצה במשחקי החוץ.
שחקני לידס (רויטרס)כאשר זכתה לידס הגדולה באליפות ב-1974 והעפילה ב-1975 לגמר גביע האלופות בו הפסידה באופן שנוי במחלוקת לבאיירן מינכן, כיהן מאני קאסינס היהודי כיו"ר. ב-1983, כאשר נקלע למועדון למשבר, החליף אותו בתפקיד לסלי סילבר, יהודי אף הוא. סילבר, בן למהגרים מפולין, שיקם בהדרגה את הקבוצה ששקעה בליגה השנייה, הצעיד אותה בחזרה לטופ, מינה את הווארד ווילקינסון למאמן, והיה חתום במידה לא מבוטלת על הזכייה ההיסטורית באליפות ב-1992. אגב, ווילקינסון נותר עד היום המאמן האנגלי האחרון שזכה באליפות אנגליה – כל היתר היו זרים וסקוטי אחד בשם אלכס פרגוסון.
באותם ימים, הייתה גם גזענות בקרב הקהל של לידס יונייטד, והארגון הפשיסטי החזית הלאומית השתלט על חלקים מהיציע הדרומי באלאנד רואד – עד כדי כך שכינו אותו "יציע נירנברג". אלא שהם בכל זאת היו במיעוט, וההשפעה היהודית ניכרה אפילו בשיר לכבודו של טוני יבואה. את שמו החלוץ הגאנאי, שכבש שערים מרהיבים בשנתיים שבילה במדים הלבנים בין 1995 ל-1997, שרו האוהדים לפי המלודיה של הבה נגילה. כעת יהיה מרגש אם גם סולומון יזכה לשמוע ביצוע דומה כאשר יככב באצטדיון המפורסם.
עד כמה הסיכויים לפרוח גבוהים? סולומון יקווה ללכת בעקבותיו של קריסנסיו סאמרוויל, שהשתדרג לפתע לכוכב בקנה מידה משמעותי בעונה שעברה. כאשר שיחקה לידס בפרמייר ליג במשך שנתיים, היה ההולנדי שחקן שולי למדי בקצה הסגל, אבל הירידה הכואבת לליגת המשנה ב-2023 פתחה עבורו את ההזדמנות, והוא לקח אותה בשתי הידיים. בתום עונה חלומית, בה כבש 20 שערים והוסיף 9 בישולים, הוא נמכר בתחילת החודש לווסטהאם תמורת 25 מיליון ליש"ט, ופינה את המשבצת הקיצוני השמאלי.
על מנת למלא אותה, הוחתם לפני מספר ימים לארז'י רמזאני, בוגר האקדמיה של מנצ'סטר יונייטד שבילה את 4 השנים האחרונות באלמריה. הבלגי בן ה-23 גילה לפרקים ניצוצות של פוטנציאל עילאי, והבריק במיוחד במפגשים מול ריאל מדריד מולה כבש פעמיים בשתי עונות, אך בשורה התחתונה הוא עדיין היה בעיקר שחקן ספסל בקבוצת תחתית בליגה הספרדית שחוותה ירידה אשתקד. לסולומון יש ניסיון עשיר הרבה יותר, והוא גם רגיל יותר לכדורגל האנגלי, במיוחד בזכות עונת 2022/23 במדי פולהאם. יש יסוד סביר להניח כי לידס רואה ברמזאני השקעה לעתיד, בעוד הישראלי שמגיע בהשאלה מיועד להיות שחקן הרכב משמאל, משם יחתוך כהרגלו למרכז כדי להשתמש ברגלו הימנית החזקה.
מנור סולומון (רויטרס)שחקן נוסף שמסוגל למלא את תפקיד הקיצוני השמאלי הוא ווילפרד ניונטו האיטלקי – והוא אכן תופקד שם ב-3 המחזורים הראשונים של העונה. אלא שהוא לא צפוי להמשיך שם, וקיימים שני תסריטים לגביו. ראשית, ייתכן שהמועדון ימכור אותו – השחקן עצמו מעוניין לעזוב, והיה נחוש לעשות זאת כבר לפני שנה אחרי הירידה. אם יישאר, עשוי המאמן הגרמני דניאל פארקה להסיט אותו למרכז, לעמדת הפליימייקר שהתפנתה בעקבות מכירתו של ג'ורג'יניו רוטר הצרפתי לברייטון תמורת 40 מיליון אירו.
ניונטו מעדיף עקרונית לשחק מימין, שם עומד לרשות המועדון גם דניאל ג'יימס. שחקן האגף הוולשי מוכר היטב לסולומון מהימים המשותפים בפולהאם, בה היו שניהם בעיקר שחקני ספסל. ג'יימס תפס את הפיקוד מימין בתחילת העונה כי ניונטו נאלץ לשחק משמאל. אם האיטלקי יעזוב, יהפוך סולומון לשחקן היחיד שמסוגל להחליף את הוולשי מימין במידת הצורך, וזו גם אופציה שכדאי לקחת בחשבון. הישראלי יודע לשחק בשני האגפים, והדבר עשוי להעניק לו דקות משחק רבות יותר במהלך העונה הארוכה והמתישה אותה פתחה לידס באופן לא משכנע.
יודע לשחק בשני האגפים. סולומון (רויטרס)רוטר וסאמרוויל היוו את השלד ההתקפי של הקבוצה בעונה שעברה, וגם הכוכב הצעיר בקישור ארצ'י גריי נמכר לטוטנהאם. בלעדיהם חייב למעשה פארקה לבנות את המערך מחדש, וסולומון עשוי להיכנס בעיתוי מצוין לתהליך הבניה הזה.
מאידך, נשאלת גם השאלה אם פארקה ישרוד בתפקיד עוד זמן רב. הבעלים האמריקאים מקונצרן ers Enterprises49 בחרו להשאירו אחרי ההפסד לסאות’המפטון בגמר פלייאוף העליה במאי, אך פתיחת העונה הנוכחית גרמה לאוהדים לא מעטים לקרוא לפיטוריו. לידס סיימה בתיקו בשני המחזורים הראשונים, הובסה בבית 3:0 מול מידלסברו בגביע הליגה, וניצחון 0:2 על שפילד וונסדיי ביום שישי היה קריטי למדי על מנת להרגיע מעט את הרוחות. באופן כללי, הקבוצה מתקשה בינתיים לייצר מצבי הבקעה. החתמתו של סולומון גורמת לאופטימיות מסוימת בהקשר זה, אבל אם השינוי החיובי לא יגיע במהרה עלול הישראלי למצוא את עצמו עם מאמן חדש בהקדם.
כך או כך, אם יישאר בריא, עשוי סולומון לשחק באופן קבוע במועדון שחייב לשאוף לנצח בכל משחק על מנת לחזור למקומו הטבעי בפרמייר ליג. כישראלי הראשון בלידס יונייטד, והיהודי הראשון בקבוצה מאז לסלי גולדברג בשנות ה-30 וה-40, הוא יביא אושר גם לקהילה היהודית בעיר שכה מזוהה עם המועדון. למרות שמדובר בליגת המשנה, לידס מושכת תשומת לב תקשורתית מתוקף היותה מועדון גדול ופופולרי, והנסיקה של סאמרוויל ורוטר מעידה על כך. זה עשוי להיות קרש קפיצה טוב עבור מנור אחרי הפציעה הקשה בברכו, אבל חובת ההוכחה תהיה כמובן עליו. הבה נגילה!
יעלה עם לידס? סולומון (ראובן שוורץ)