הכול בראש: תוראם בדרך לעונת השיא בקריירה

מרקוס תוראם כבש אתמול (שבת) שלושער ראשון בקריירה, אם לא סופרים את חלקו ב-1:9 על אובראכרן החובבנית בגביע הגרמני במדי מנשנגלדבאך. במשחק רציני, הוא טרם חווה שלישיה, אבל אתמול מול טורינו זה הגיע, וכל כדור ברשת היה חשוב בדרך לניצחון 2:3 בסן סירו שהעלה את אינטר, לפחות זמנית, למקום השני בטבלה האיטלקית. אחרי ההפסד הכואב בדרבי, רצף תוצאות חיוביות חיוני ביותר, והסקורר הצרפתי דאג לכך במופע אישי מרהיב. 

המשימה הייתה קלה יותר כי בלם האורחת גיירמו מריפאן הורחק כבר בדקה ה-20 בגין עבירה על תוראם עצמו הרחק מהרחבה – עדות לניידות שכה מאפיינת את סגנן המשחק של החלוץ. בהיעדרו של הצ'יליאני הגבוה, כבש תוראם פעמיים בנגיחות עוד לפני ההפסקה, בעוד שני הבלמים של נראזורי משמשים כמבשלים – זה הגיוני מאוד במקרה של אלסנדרו באסטוני, אבל די מפתיע כאשר מדובר בפרנצ'סקו אצ'רבי. במחצית השנייה, דחק תוראם פנימה מתוך ערבוביה ויצא לחגיגה ראוותנית. ואולי הוא יכול היה להמשיך להפציץ, אלמלא פגיעה בקרסול אילצה אותו לרדת מהמגרש בדקה ה-68.

עכברי הסטטיסטיקה האיטלקים נברו וגילו כי ב-20 השנים האחרונות זה המקרה השני בלבד בו כבש שחקן אינטר פעמיים בראשו במשחק ליגה. הקודם שעשה זאת היה מאורו איקרדי ב-2017, וזה טבעי בהתחשב בסגנונו. באשר לתוראם, הרי שהוא מעולם לא התמחה בנגיחות. בכל העונה שעברה היה לו רק שער אחד בראש, וכך גם בעונתו האחרונה בגלדבאך ב-2022/23. שיא הכיבושים העונתי הפרטי שלו עמד על שניים, והנה לכם – אתמול הוא עשה את זה תוך 10 דקות. אם לוקחים בחשבון את הנגיחה מול גנואה במחזור הפתיחה, מגיעים כבר לשלושה שערים בראש, כלומר שיא אישי חדש שנקבע כבר בתחילת אוקטובר. 

סימונה אינזאגי ומרקוס תוראם (רויטרס)

חוץ מזה, תוראם נמצא בדרך הבטוחה לשבור שיא אישי משמעותי הרבה יותר. נכון לעכשיו, הוא עומד על 13 שערי ליגה בעונה – כך היה בשנתיים הקודמות בגרמניה ובאיטליה. כעת, בתום 7 מחזורים הוא כבר עומד על 7 שערים. הוא רשם צמד מול גנואה, צמד נוסף ב-0:4 על אטאלנטה, ואחרי בצורת קלה בספטמבר טיפס כעת לראש טבלת המבקיעים בארץ המגף. רק פציעה רצינית יכולה למנוע ממנו לנסוק לעונה הטובה בקריירה ואפשר לומר שהוא התרגל באופן סופי ומוחלט לתפקידו כחלוץ מרכזי. אמנם הוא עדיין אוהב לנדוד לכל פינה בחלק המגרש של היריב, אבל המטרה המרכזית שלו היא להיות חיית רחבה, בניגוד לעבר.

כי במשך רוב הקריירה, הוגדר תוראם בעיקר כשחקן אגף. המהירות והשליטה הטובה בכדור תוך כדי תנועה אפשרו לו להצטיין משמאל, שם הוא בילה את רוב הקדנציה בבונדסליגה. כאשר אינטר התעניינה בו לראשונה בקיץ 2022, הוא היה אמור להיות ברוטציה כקיצוני, כי בחוד כיכב רומלו לוקאקו לצידו של לאוטרו מרטינס, והיה בסגל גם אדין דז'קו. המגעים נתקעו אז בגלל שבורוסיה התעקשה על מחיר גבוה, ואז נפצע הצרפתי, והנושא ירד לחלוטין מסדר היום. בדיעבד, התברר שהיה זה מזל גדול מאוד מבחינתו. בחלוף שנה, הגיע תוראם לסן סירו על תקן שחקן חופשי, ולפיכך הציפיות היו שפויות. חשוב מכך, הוא קיבל את החולצה מספר 9 כפרטנר החדש של לאוטרו, והתפקיד הזה תפור עליו. 

מבחינת הקהל, הייתה זו אהבה ממבט ראשון, למרות שהרקע לא הבטיח זאת כלל. הרי אביו, ליליאן תוראם האגדי, הוא הסמל של יובנטוס, ואילו מרקוס עצמו אהד בילדותו את מילאן וחלם לחקות את אנדריי שבצ'נקו. למעשה, הוא עשה הכל להפך מאבא, תמך בריאל מדריד כאשר ליליאן שיחק בברצלונה, והחליט לשחק כחלוץ משמאל כי ליליאן היה בלם או מגן ימני. הוא לא הסתיר את אהבתו המקורית לרוסונרי כאשר חתם בשורות היריבה העירונית המושבעת, אך באופן פרדוקסלי היה בכך חן מסוים, כי הוא נשבע אמונים לצד השחור-כחול של מילאנו. התשוקה שלו מדבקת, והפתיחה לעונה שעברה הייתה מצוינת. אחרי שהפציץ ב-1:5 בדרבי על מילאן וכבש את שער הניצחון על רומא בה שיחק "הבוגד" לוקאקו, ביציעים ראו בו עילוי.

ליליאן תוראם (רויטרס)

יורי דז'ורקף, כוכב אינטר בשלהי שנות ה-90 ששיחק עם ליליאן בנבחרת צרפת הגדולה, מעריך מאוד את מרקוס. "יהיה לו מקום מיוחד בלבבות האוהדים. הוא שחקן מיוחד שעובד קשה ועוזר לחבריו לתפקד טוב יותר. הצלחתו בכלל לא מפתיעה אותי, כי אני מכיר אותו ואת המועדון. אינטר היא המקום הנכון עבורו. לשחק כחלוץ שתמיד צריך להבקיע זה חידוש עבורו, אבל הוא מתאקלם היטב. הוא מביא גם המון שמחת חיים, וזה חשוב. הוא רק ילך וישתפר", אמר האיש שהיה קרוב לזכות בזמנו בסקודטו, אך לא הצליח. לעומתו, תוראם חגג אליפות כבר בעונתו הראשונה באיטליה, ודז'ורקף מאושר בשבילו, בין היתר כי הוא עדיין אוהב את הקבוצה.

העונה יעשה תוראם את המקסימום על מנת לשמור על הכתר, ואז הוא עשוי להשתוות לאביו במספר האליפויות, אם כי רק מבחינה טכנית. ליליאן סיים במקום הראשון עם יובה ב-2002, 2003, 2005 ו-2006, אולם שתי הזכיות האחרונות בוטלו במסגרת פרשת קלצ'ופולי, ולכן באופן רשמי יש לו רק שתיים. במשפחה לא נכנסים לוויכוחים מסוג זה, אבל יש אווירה תחרותית ומשועשעת בכל זאת. כאשר חגג במאי מרקוס את התואר והצטרף לשירת "מי שלא קופץ אוהד יובנטוס", הגיע מאחוריו ליליאן והעינק לו סטירה אבהית. כעת, העסק הזה הסתבך עוד יותר, כי האח הצעיר חרפן תוראם הצטרף בעצמו ליובנטוס בקיץ האחרון. 

בכל הקשור לנבחרת, העליונות של ליליאן ברורה, והיותו של מרקוס חלוץ עושה לו חיים קלים הרבה יותר – הוא לעולם לא היה מסוגל להגיע לרמתו של האב כשחקן הגנה. עם זאת, באופן אירוני יש שוויון ביניהם במספר השערים שהם הבקיעו במדים הלאומיים. לליליאן שני שערים ב-142 משחקים בנבחרת – שניהם בחצי הגמר המיתולוגי מול קרואטיה במונדיאל 1998, חודשים ספורים אחרי שמרקוס נולד. כחלוץ, היה מרקוס אמור לשבור את המחסום הזה מזמן, אבל גם לו יש בינתיים שני שערים בלבד ב-26 משחקים. ואולי רוב ההופעות היו כמחליף, אך זה עדיין מאזן דל במיוחד, והוא אפילו פחות נוצץ אם נזכרים כי אחד הכיבושים היה מול גיברלטר. 

שחקני אינטר חוגגים עם מרקוס תוראם (רויטרס)

תוראם לא מצא את הרשת ביורו 2024 שהיה מחפיר עבור צרפת מבחינה התקפית, ובאופן כללי עדיין אין לו שערים בנבחרת בשנה הקלנדרית הנוכחית. לפיכך, המטרה הייתה ברורה במשחק מול ישראל ביום חמישי הקרוב. אוליבייה ז'ירו עזב את הנבחרת, ובשבוע שעבר הודיע גם אנטואן גריזמן על פרישתו. קיליאן אמבפה לא זומן הפעם כדי למנוע עומס אחרי פציעה, וכך כל הבמה הייתה אמורה להיות של מרקוס. בכושרו הנוכחי, מקומו בהרכב מובטח בנסיבות הקיימות, והוא היה צפוי להוות איום על העורף של רן בן שמעון, ואולי גם לעבור סוף כל סוף את אבא מבחינת מספר השערים במדים הלאומיים.

אבל האם זה יקרה? הפציעה שספג אתמול הייתה קלה יחסית, ובמסיבת העיתונאים הודיע תוראם: "קיבלתי מכה בקרסול, ואני חש כאב מסוים. הרופאים יבצעו בדיקות, ואז נראה". מובן כי אינטר תעשה הכל על מנת לא לסכן אותו ותנסה לגרום לכך שינוח במהלך פגרת הנבחרות ויחזור במצב בריאותי אופטימלי לקראת המשחק הקשה מול רומא בעוד שבועיים. מה זה אומר לגבי התוכניות של דידייה דשאן? את התשובה נקבל בהקדם, ודבר אחד בטוח – אם תוראם ייעדר תהיה זו ברכה עבור ישראל. אם ישחק, הוא לא יתנגד להבקיע שלושער נוסף.