דורטמונד תגיע הערב (שבת) ב-22:00 לגמר ליגת האלופות מול ריאל מדריד, כאנדרדוגית הברורה. בתחילת העונה, איש לא דמיין שהשוורצגלבן יגיעו עד לשלב הזה, בטח לא אחרי שהוגרלו בבית המוות של המפעל. הצהובים שחורים התעלו על כל הציפיות, וחוללו ניסים של ממש בדרך לגמר. הניצחונות ההרואים הושגו בזכות ולא בחסד, ומאחוריהן עמד טקטיקן של ממש וחשוב יותר, אוהד שרוף של הקבוצה, המאמן אדין טרזיץ'.
היכן הכל התחיל
טרזיץ’ החל את דרכו כשחקן כדורגל, אך במהלך כל הקריירה שיחק רק בליגה הרביעית בגרמניה. הוא היה חלוץ לא מוצלח במיוחד ועבר בין קבוצות קטנות עד לפרישה המיוחלת ב-2010. תוך כדי הקריירה ככדורגלן חצי מקצוען, סיים הקרואטי תואר באוניברסיטת בוכום במדעי הספורט. לאחר שפרש, הצטרף טרזיץ’ לאחיו, אלן במערך הסקאוטינג של בורוסיה דורטמונד, אהובתו הגדולה. הקרואטי שנולד בגרמניה, זוהה תמיד עם הצבעים צהוב ושחור, ואהד את השוורצגלבן באדיקות גדולה מאז שהוא זוכר את עצמו. הוא בילה כסקאוט במועדון עד ל-2013, שם גם הגיע לרגע השיא שלו עם הקבוצה ונכח ביציע כאוהד מן המניין בגמר ליגת האלופות מול באיירן מינכן.
כולנו זוכרים איך זה נגמר, הקבוצה המרגשת של רוברט לבנדובסקי, אילקאי גונדוגאן, מרקו רויס, מריו גצה וטובים אחרים, שעשתה ניסים כולל ניצחונות אדירים על ריאל מדריד בדרך, פגשה את המועדון המעוטר ביותר בגרמניה בגמר. היא שיחקה טוב ועשתה כל מה שיכלה, עד שבדקה ה-89, אריאן רובן האגדי פרץ לרחבה, חלף על פני שחקני ההגנה והכניע את רומן וויידנפלר בפס אלגנטי לפינה, בדרך לניצחון 1:2 דרמטי של הבווארים ושברון לב של האוהדים בצהוב שחור, ביניהם הקרואטי המאוכזב. שם החליט המאמן שהוא חייב להתקדם בכדי לחוות את הרגעים על המגרש עצמו, בתקווה להביא את אהובתו לגדולות ביום מן הימים.
הדרך וההימור
אז טרזיץ’ עשה מעשה ויצר קשר עם בן ארצו, המאמן סלאבן ביליץ’. טרזיץ’ חבר לביליץ’ ושימש כעוזרו בבשיקטאש. השניים בילו יחד בקבוצה הטורקית במשך שנתיים, וב-2015 הם עשו את המעבר הראשון לליגה גדולה. ביליץ’ מונה למאמן ווסטהאם בפרמייר ליג ולקח את עוזרו יחד איתו. בעונתם הראשונה באנגליה, השניים הובילו את הלונדונים למוקדמות הליגה האירופית, אך בעונה השנייה הדברים הלכו פחות טוב עם המעבר של הפטישים לאצטדיון האולימפי. ב-2017 ביליץ’ פוטר ודרכם של השניים התפצלה. הגיע זמנו של טרזיץ’ לנסות את מזלו.
רצה הגורל, וב-2018 ההזדמנות הגיעה, טרזיץ’ קיבל את רישיון האימון פרו שלו מאופ”א, ולאחר מכן, לוסיאן פאברה מונה למאמן דורטמונד ולקח את הקרואטי תחת חסותו, שוב כעוזר מאמן. השניים לא הובילו את השוורצגלבן להישג משמעותי כלשהו ביחד, אך ב-2019 הקבוצה זכתה תחתם בסופרקאפ הגרמני, בזכות ניצחון 0:2 על באיירן מינכן משערים של פאקו אלקאסר (זוכרים אותו? כיום משחק בליגה של איחוד האמירויות), וג’יידון סאנצ’ו שעדיין מככב במדי השוורצגלבן לאחר שנודה בינואר ממנצ’סטר יונייטד בעקבות ריב מתוקשר עם המאמן אריק טן האח.
לאחר פיטורי פאברה בדצמבר 2020, טרזיץ' סוף סוף קיבל את הצ’אנס עליו חלם ומונה למאמן זמני של הצהובים שחורים עד לסיום עונת 2020/21. היה זה תפקידו הראשון של טרזיץ’ כמאמן ראשי, והגרמנים לא היססו לקחת את ההימור. במאי 2021, הקרואטי זכה עם הקבוצה בגביע הגרמני, אך זה לא הספיק עבור המועדון כדי לבטוח בו, ומרקו רוזה המאמן המבטיח מונה לתפקיד במקומו בתחילת עונת 2021/22. לאחר שסיימה הקבוצה במקום השני בבונדסליגה, והודחה מליגת האלופות בשלב הבתים, פוטר רוזה מתפקידו בסיום העונה. והנה חלון ההזדמנויות נפתח בשנית עבור טרזיץ’. הפעם המאמן חזר למועדון האהוב שלו מהדלת הראשית, כמאמן ראשי ולא זמני.
מורגל בשברוני לב
בעונתו הראשונה כמאמן הקבוע, טרזיץ’ הוביל את השוורצגלבן עד למחזור הסיום בבונדסליגה, כשהם נמצאים במקום הראשון בטבלה. כל שנותר להם על מנת לזכות באליפות נדירה ולעצור את רצף האליפויות של הבווארים, הוא לנצח את מיינץ במשחק האחרון של העונה. כבר בפתיחה, היה נראה שהמארחים הולכים לקראת יום קשה מאוד מבחינתם. בדקה ה-15, אנדראס אולסן קבע 0:1 לאורחת מהתחתית, ופנדל שנשרק לזכות חניכיו של טרזיץ’ דקות ספורות לאחר מכן, הוחמץ על ידי סבסטיאן האלר. בדקה ה-24, שער של קארים אוניסיוו כבר קבע 0:2 למיינץ.
דורטמונד נדהמה לעיני ה’חומה הצהובה’, והאוהדים היו על סף דמעות כשראו בטלפונים שבמשחק המקביל, באיירן עלתה ל-0:1 על קלן משער נהדר של קינגסלי קומאן. בדקה ה-69, רפאל גריירו צימק את התוצאה ל-2:1 והסיגנל אידונה פארק שב לחיים, על אחת כמה וכמה כאשר ראו האוהדים שבמגרש המקביל קלן השוותה בפנדל ל-1:1. הלחץ של הקבוצה הביתית יחד עם הקהל לא הניב פרי ובתוספת הזמן ניקלאס שולה רק השווה ל-2:2. בדקה ה-89, במשחקם של הבווארים לעומת זאת, סרג’ גנאברי בישל לג’מאל מוסיאלה, ילד הפלא הגרמני, שכבש את שער הניצחון ההיסטורי שהשאיר את האליפות במינכן.
שער ניצחון, לטובת באיירן מינכן, באופן הכי דרמטי שיש. מזכיר משהו למישהו? אוהדי דורטמונד נשאבו לסיוטים מגמר האלופות המסויט ב-2013, וטרזיץ’ וקבוצתו מיררו בבכי. ‘החומה הצהובה’ קראו בשמו של המאמן שהתפרק לנגד עינם וסיפקו את אחד מהרגעים המרגשים ביותר שראינו בספורט בשנים האחרונות. הקרואטי אסף את עצמו, ודיבר מיד לאחר הפספוס ההיסטורי: “נתנו הכל עד הסוף. אתם יכולים לראות כמה אכזרי יכול להיות הספורט הזה שכולנו התאהבנו בו. זה כואב מאוד, לא היה סוף שמח עבורנו העונה. היינו כל כך קרובים, גול אחד היה חסר”.
למרות זאת, טרזיץ’ ידע. הוא ידע שתורם יגיע והדברים שאמר רגע לאחר מכן מוכיחים את גדולתו כמאמן: “לא משנה כמה גדול הכאב היום, הוא יהפוך למוטיבציה של מחר. אנחנו נפוצה על זה יום אחד”. מעטים מאוד יכלו לדמיין כמה מדויקים ומהירים היו דבריו של המאמן. שנה אחת בלבד לאחר מכן, למרות עונה בינונית לכל הדעות בזירה המקומית, דווקא בזירה הקשוחה והאכזרית ביותר, דורטמונד שגשגה. היא הגיעה לליגת האלופות העונה ללא ציפיות. כל אוהד שהיה מהמר על זכייה של השוורצגלבן בליגת האלופות בפתיחת העונה היה עשוי לעשות קופה לא קטנה בכלל, במיוחד לאחר שראו את הבית בו הוגרלו החניכים של טרזיץ’.
רוב אוהדי הכדורגל דיברו על פ.ס.ז’ החזקה עם קיליאן אמבפה בלתי ניתן לעצירה, מילאן שהגיעה לחצי הגמר במפעל בעונה שעברה וניוקאסל המתחזקת עם הכסף הסעודי. אף אחד לא ספר את הצהובים שחורים. אבל זו העמדה שדורטמונד הכי אוהבת להיות בה, האנדרדוג, החבורה המרגשת שמגיעה לגבהים שאף אחד לא דמיין עם שחקנים שזוהרים בוהק יותר מהמצופה.
הגרמנים הפסידו את המשחק הראשון בשלב הבתים לצרפתים וסיימו איתם בתיקו במחזור הסיום, עשו תיקו וניצחו את הרוסונרי, וניצחו פעמיים את האנגלים בדרך למקום הראשון בבית. לאחר מכן הם דילגו מעל לפ.ס.וו, ניצחו את אתלטיק מדריד בצורה דרמטית ומרשימה, וכמה סמלי זה שדווקא את הקבוצה היחידה שהשוורצגלבן לא הצליחו לנצח בשלב הבתים – זו של לואיס אנריקה, הם ניצחו פעמיים בצורה הכי מרשימה שיש בחצי הגמר, מבלי לספוג אפילו שער אחד מרגלי הכוכב הגדול בעולם.
הזדמנות לסגור מעגל, אך האם לטוב או לרע?
כעת, עומדת דורטמונד עם העט בידה מעל לעמודים שעדיין ריקים בספרי ההיסטוריה. היא ראתה את באייר לברקוזן, שחוותה עונה מושלמת ללא הפסד בכל המסגרות, סופגת את הפסדה הראשון בגמר אירופי משלה באופן מוחץ עם 3:0 לרגליה של אטאלנטה. עם כל הכבוד לקבוצה המתפתחת מברגמו, ויש כבוד, היא לא ברמה של היריבה שעומדת בין החניכים של טרזיץ’ לסוף הטוב שכל אוהד כדורגל ניטרלי מבקש.
מי שעשויה לקלקל את החגיגה היא לא אחרת משיאנית הזכיות בליגת האלופות, והקבוצה שנחשבת על ידי רבים לגדולה בעולם, ריאל מדריד. עם סגל עמוס בכוכבים, ביניהם ג’וד בלינגהאם, אקס הצהובים שחורים, שנותר שבור ממש בעונה שעברה יחד עם השוורצגלבן כששיחק בשורותיהם, ולמרות הפינה החמה שיש לקבוצה הגרמנית בליבו, הוא יחד עם חבריו ממש לא מתכוונים לוותר על תואר אירופי נוסף לארון הגביעים המלא שלהם רק לשם הרומנטיקה.
הבלאנקוס מתכוונים ללחוץ על הגז מהשנייה הראשונה ולא לרחם על היריבה שנחשבת לפחותה בהרבה. לגמר שבו כל כך הרבה מונח על הכף מעבר לעוד גביע אלופות – טוני קרוס הפורש, מרקו רויס שעוזב את הצהובים שחורים אחרי 12 שנים, בלינגהאם על סף תהילה מול האקסית האהובה, עוד גביע לקרלו אנצ’לוטי במועדון המעוטר ביותר ועוד, תוסיפו גם את ההזדמנות של טרזיץ’ לסגור מעגל עם המפעל האירופי הבכיר, קודם כאוהד ואחר כך כמאמן. עכשיו נשאלת שאלה אחת בלבד – האם המעגל ייסגר בצורה חיובית עם גביע שיצדיק את מילותיו של הקרואטי לאחר האכזבה בשנה שעברה, או שנקבל עוד מפלה של השוורצגלבן לאימפריה גדולה מהם כשהם כבר נוגעים בהישג ונכשלים ברגע האחרון בצורה כואבת ודרמטית? אם האופציה השנייה תתממש, כבר יהיה אפשר להרהר ברצינות באפשרות שהנאחס ההיסטורי של לברקוזן מתחיל לעבור לדורטמונד.