הפרמייר ליג כבר הרגילה אותנו בשנים האחרונות למציאות שבה היא הפכה למקום האולטימטיבי לכדורגל בקצב הגבוה ביותר שיש, המון שערים, דרמות במאבקי הירידה ובקרבות על אירופה, ואפילו לעיתים דרמות במאבק האליפות, אם כי לרוב הוא מסתיים בזכייה של מנצ’סטר סיטי בתקופה האחרונה.
הכסף הגדול שזורם כבר גרם לליגה לזכות לכינוי של “סופרליג מודרנית”, אם בצדק או לא זה בעיניי המתבונן, אבל אם אי פעם הכינוי הזה היה ראוי – העונה הוא מוצדק יותר מתמיד. לעונה הנוכחית הפרמייר ליג מגיעה עם תשע קבוצות שבאיכות שלהן שייכות לליגת האלופות, תשע קבוצות שיכולות כל אחת להתחבר ולתפוס מומנטום שיריץ אותן למאבקי הטופ 4 לפחות, תשע קבוצות שעל הנייר נמצאות מעל השאר ויצטרכו להכתיב את הטון בליגה.
לקראת הפתיחה של העונה, הגיע הזמן לעשות הכנה לקבוצות שיהיו הדומיננטיות ביותר, לראות איך הן מגיעות ואם כבר עושים את זה, אפשר גם להתחיל לנחש (וכנראה לטעות) איפה כל אחת תסיים, ונתייחס רק לסגלים הקיימים ולא למי שעשוי להגיע/לעוזב. עוד רגע כבר יוצאים לדרך, ההתרגשות בשיאה, אז יאללה בואו ניתן את בעיטת הפתיחה.
קאי האברץ, קייל ווקר וג'ון סטונס (רויטרס)מקום 9 – ברייטון
רכש משמעותי: ז’ואאו פדרו, בארט ורברוגן, איגור, מוחמד דאוד וג’יימס מילנר.
עזיבות משמעותיות: אלכסיס מק-אליסטר ורוברטו סאנצ’ס.
למה לצפות העונה: הפרויקט של ברייטון הוא אחד המרשמים בליגה, על הפן הניהולי שמוביל את המועדון להתנהלות כלכלית מבריקה אפשר לכתוב כתבה שלמה, אבל זה ליום אחר. הפעם אנחנו כאן כדי לדבר על הקבוצה המגוונת שנבנית בשנים האחרונות והשתכללה תחת רוברט דה זרבי לחבורה שמשחקת כדורגל מהנה והתקפי שגם מביא תוצאות.
למרות הכל, שני מאפיינים שמים אותה בתחתית הקבוצות האיכותיות. הראשון, ברייטון תתמודד לראשונה בתולדותיה באירופה, היא תצטרך ללמוד איך לעשות את זה בצורה נכונה וההתמודדות עם העומס לא תהיה פשוטה. השני, היריבות בצמרת בסופו של היום הן פשוט יותר איכותיות והעומס בשחקנים צעירים לא מוכחים ביחד עם הטורניר האירופי לא בהכרח יוציא מהם את המיטב כבר עכשיו. שחקנים כמו אוון פרגוסון וחוליו אנסיסו בעלי פוטנציאל ענק, אבל עדיין לא הוכיחו את עצמם מספיק. העומק והניסיון של הקבוצות האחרות יהיה משמעותי יותר.
שחקני ברייטון חוגגים (רויטרס)מקום 8 – טוטנהאם
רכש משמעותי: ג’יימס מדיסון, מיקי ואן דה ון, גוגלילמו ויקאריו ומנור סולומון.
עזיבות משמעותיות: הארי קיין, לוקאס מורה והארי ווינקס.
למה לצפות העונה: סולומון הגיע לתרנגולים בדיוק כשהם בעונה של שינוי. מעבר לזעזוע הגדול בעזיבת הארי קיין, הקבוצה כבר הורגלה לשיטה של שלושה בלמים במשך שנים והגעתו של איינג’ פוסטקוגלו – שרכש מיד את ג’יימס מדיסון כדי להצדיק שיטה חדשה – הביאה לשינוי לרביעיית הגנה, שינוי מאוד משמעותי לקבוצה שהורגלה לדרך אחת. בשלוש השנים האחרונות טוטנהאם שיחקה פעם אחת בלבד עם קו ארבע, זה היה למשך 23 דקות בפתיחת המשחק מול ניוקאסל בעונה שעברה והם ספגו בזמן הזה חמישה שערים.
קיין כבר בגרמניה ויהיה מעניין לראות את טוטנהאם בלעדיו אחרי הרבה שנים. מי שיצטרך לדאוג שהמספרים בהתקפה יישארו הוא יונג מין סון שייקח את המושכות, כשהדבר יתאפשר בזכות השיטה ההתקפית והעומק שקיימים גם ללא קיין. הקבוצה כולה תצטרך להסתגל ועשויה לשלם על כך בנקודות, בעיקר כשהמגנים הבולטים שם דוגמת פדרו פורו ואחרים הם באופיים מאוד התקפיים, וגם כשעדיין חסר בלם למרות צירוף ואן דה ון. יותר מדי סימני שאלה, בעיות בחלק האחורי שספג בלי סוף בעונה החולפת והתחלות חדשות יגרמו לטוטנהאם לשמור את המקום מהעונה שעברה מחוץ לאירופה, אבל זו עשויה להיות התחלה של משהו חדש ממנו ייהנו בעונות העוקבות עם קצת סובלנות.
שחקני טוטנהאם חוגגים (רויטרס)מקום 7 – צ’לסי
רכש משמעותי: כריסטופר אנקונקו, אקסל דיסאסי, ניקולאס ג’קסון, לסלי אוגוצ’וקו ורוברט סאנצ’ס.
עזיבות משמעותיות: קאי האברץ, מייסון מאונט, מתאו קובאצ’יץ’, קאלידו קוליבאלי, אדוארד מנדי, אנגולו קאנטה, סזאר אספיליקוואטה, רובן לופטוס-צ’יק וכריסטיאן פוליסיק.
ניקוי האורוות של הבלוז בקיץ הנוכחי היה מתבקש אחרי הבלגן מאז הגעת בוהלי, ונראה שהדברים שם סוף סוף מתחילים לעבוד בצורה חכמה. מינוי מאוריסיו פוצ’טינו להובלת הפרויקט הוא הדבר הטוב ביותר שיכלו לעשות, כשגם הרכש שהגיע נהדר. למרות זאת, הפציעה של כריסטופר אנקונקו שייעדר מספר חודשים יכולה להוות בעיה עבור הקבוצה כשניקולאס ג’קסון שהצטרף הוא האופציה היחידה בחוד.
סביר להניח שהקבוצה תלך ותשתפר ככל שהעונה תתקדם ואסור להספיד אותה, אבל אם מסתכלים עליה מול היריבות לצמרת, צ’לסי עדיין לא שם. מראחים סטרלינג לא ברור מה אפשר לקבל, כשגם מיכאילו מודריק ונוני מדואקה עוד לא הוכיחו את עצמם, והשלישייה הזו היא כל האופציות שיש בעמדות הכנף. ריס ג’יימס ובן צ’ילוול צריכים להוכיח שהם מסוגלים להשלים עונה בלי להיפצע, ובעמדות הקישור המרכזי יש כרגע ארבעה שחקנים שמועמדים להרכב כששניים מהם בני 19, ושלושה מתוכם יצטרכו לפתוח, אנצו פרננדס, קונור גלאגר, לסלי אוגוצ’וקו וקרני צ’קוומקה. הסגל הקצר פשוט לא יספיק בצ’לסי, ופוצ’טינו הוא מאמן שמומחה בתהליכים ארוכי תווך ולא בהכרח יביא את ההצלחה המיידית. הקבוצה איכותית, אבל עוד צריכה לעבור שיפוצים ועבודה, ובליגה של העונה לא יהיה לה זמן לזה כדי להיכנס לטופ 4.
שחקני צ'לסי חוגגים (רויטרס)מקום 6 – אסטון וילה
רכש משמעותי: מוסה דיאבי, פאו טורס ויורי טילמאנס.
עזיבות משמעותיות: אשלי יאנג.
ככל הנראה הקבוצה הקשה ביותר לחיזוי לקראת העונה. מהרגע שאונאי אמרי מונה בעונה שעברה אסטון וילה הפכה לאחת הקבוצות הטובות בליגה, מכונה משומנת שעבדה בצורה נפלאה והתחזקה בקיץ. הגעה של שחקן כמו פאו טורס היא אמירה, בלם שבקלות יכל לחתום בכל קבוצת טופ ביבשת והדבר היה הגיוני, אבל בחר דווקא בפרויקט המסקרן של אמרי. על הנייר התקרה של הקבוצה היא מאוד גבוהה העונה, רק שהיא תצטרך לדעת להתמודד עם אירופה במקביל לליגה.
בסופו של יום, האיש העיקרי בווילה, אולי ווטקינס, אחראי לחלק עצום מההצלחה שלה והעומס עליו במספר מפעלים עשוי להיות גדול מדי. קאמרון ארצ’ר הוא המחליף העיקרי שלו ולמרות חצי עונה מרשימה שהייתה לו בצ’מפיונשיפ, הוא לא יוכל להיכנס לנעליים העצומות של ווטקינס. פציעה של החלוץ בכלל עלולה לדרדר את העונה של אסטון וילה, אבל אפילו העומס יכול להפריע מאוד. בעמדת המגן הימני קיימת בעיה עם היעדר תחליף למאטי קאש, אך בסך הכל הסגל נראה מוכן להתמודדות בכמה מסגרות. אם הדברים יסתדרו לווילה כמו שצריך, אל תופתעו אם היא אפילו תשתחל לרביעייה הראשונה.
ווטקינס ומינגס בטירוף (רויטרס)מקום 5 – מנצ’סטר יונייטד
רכש משמעותי: רסמוס הויילון, אנדרה אונאנה ומייסון מאונט.
עזיבות משמעותיות: דויד דה חאה ואנתוני אלאנגה.
מנצ’סטר יונייטד עשתה עונה מוצלחת ב-2022/23 כשסיימה במקום השלישי, אבל השנה למרות שחקני הרכש שהגיעו זה לא יספיק לטופ 4. בעונה הקודמת השדים האדומים נהנו מהרבה קבוצות שלא היו בשיא הפוטנציאל שלהן, מה שישתנה השנה, ולמרות שכנראה התחזקו בקיץ ההשפעה לא בהכרח תהיה כל כך קריטית. משחק הרגל של אונאנה יוסיף צד שהיה חסר לאריק טן האח ובסך הכל קיים סגל איכותי כשהמקום שיהיה בעייתי עבור הקבוצה הוא בתלות בברונו פרננדש ומרקוס רשפורד.
התקפית, אין יותר מדי אל מי ללכת מעבר לשניים האלה, לא מישהו שאפשר לסמוך עליו לפחות. בחוד ההתקפה יש חלוץ אחד, רסמוס הויילון שלמרות הפוטנציאל האדיר שלו עליו סיפרנו לאחרונה, הגיע פצוע וגם כך כנראה ייקח לו קצת זמן להתאקלם כשהוא רק בן 20. שימוש ברשפורד בחוד יצמצם את איכויותיו שמתבטאות יותר טוב מהאגף וישאיר את העמדות לתחרות בין סאנצ’ו, אנתוני וגראנצ’ו, שחקנים טובים, אבל כאלה שעוד צריכים להראות הרבה יותר עקביות. כל עוד קאסמירו נותר כקשר האחורי היחיד התלות בו ענקית בעמדה, כשגם לצמד הבלמים הפציעים – ליסנדרו מרטינס ורפאל וראן – אין תחליף מספיק ראוי. האיכות של שחקנים כמו קאסמירו, שואו, רשפורד ופרננדש תביא את יונייטד למקום החמישי, אך לא מעל.
מרקוס רשפורד וברונו פרננדש חוגגים (רויטרס)מקום 4 – ניוקאסל
רכש משמעותי: סנדרו טונאלי, הארווי בארנס וטינו ליברמנטו.
עזיבות משמעותיות: אלאן סיינט-מקסימן וכריס ווד.
אדי האו הוכיח את עצמו בענק מאז שהצטרף לניוקאסל, ההעפלה לליגת האלופות שם תשחק העונה הגיעה מוקדם מהצפוי ובגדול הקבוצה רק השתפרה הקיץ עם צירוף של שחקנים איכותיים בכסף גדול. סנדרו טונאלי יוסיף המון, אך העונה של של המגפייז תוגדר על פי היכולת שלה להתמודד עם ליגת האלופות. סביר להניח שהקבוצה תסיים את שלב הבתים לפחות במקום השלישי ובכך תזכה לעונה אירופית ארוכה שבה היא תיבחן יותר מכל.
ניוקאסל היא מהקבוצות שיותר מוכנות להתמודדות במספר מפעלים. הסגל שלה עמוק, בכמעט כל עמדה יש מספר אופציות ותחרות גדולה וזה ייאפשר לה לרוץ כמו שצריך בשני המפעלים ולהתחרות על הטופ 4. אם טונאלי ישתלב מהר, שיתוף הפעולה בינו לבין ברונו גימראייש יכול לייצר מרכז מגרש מהאיכותיים בעולם. העומק בסגל ושני שחקני מטרה איכותיים כמו אלכסנדר איסאק וקאלום ווילסון יספיקו לעונה נוספת בליגת האלופות.
שחקני ניוקאסל בטירוף (רויטרס)מקום 3 – ליברפול
רכש משמעותי: דומיניק סובוסלאי ואלכסיס מק-אליסטר.
עזיבות משמעותיות: פאביניו, ג’ורדן הנדרסון, נאבי קייטה, ג’יימס מילנר, רוברטו פירמינו ואלכס אוקסלייד-צ’מברליין.
הקבוצה של יורגן קלופ חוותה עונת נפל במונחים שלה עם המקום החמישי, אבל חשוב לזכור שכבר ראינו אותם קמים מעונת נפל למאבק צמוד על האליפות לפני שנתיים. הסגל של ליברפול הוא עדיין מהאיכותיים שיש, מוחמד סלאח הוא עדיין אחד השחקנים הטובים בליגה ואיום מתמיד על השער, כשהעומק שיש העונה לקבוצה בחלק ההתקפי יאפשר לה למצוא את האופציות הנכונות להרכב. בעונה שעברה הרדס סיימו בכושר נהדר, עם רצפי ניצחונות והצגות והם יצטרכו להמשיך עם זה לעונה הנוכחית ולדעת לשלב את השיטה החדשה – שבה טרנט אלכסנדר-ארנולד מצטרף לקישור – לאורך הדרך.
השינוי הגדול שנעשה הקיץ היה בקישור. רוב השחקנים שהגדירו את מרכז השדה של הקבוצה עזבו, והשניים שהגיעו עדיין מוגדרים כסימן שאלה ברמת היכולת להריץ קבוצה לאליפות. בעקבות המכירה של פאביניו, למק-אליסטר תהיה משמעות אפילו יותר גדולה העונה בזכות הוורסטיליות שלו והיכולת לשחק בכל העמדות, כשגם ליכולת של טיאגו להישאר בריא ולקפיצת מדרגה של לפחות אחד מהקשרים הצעירים תהיה משמעות גדולה. בסופו של יום, ללא ליגת האלופות ליברפול תוכל להתמקד בליגה ולחזור לעצמה, אם הכל יתחבר מספיק מהר אולי אפילו יוכלו להגיע למאבק האליפות.
מוחמד סלאח חוגג עם שחקני ליברפול (רויטרס)מקום 2 – ארסנל
רכש משמעותי: דקלן רייס, קאי האברץ ויוריאן טימבר.
עזיבות משמעותיות: גרניט ג’אקה.
לא הרבה צפו את קפיצת המדרגה העצומה של התותחנים בעונה החולפת. אחרי עונה כל כך מוצלחת שבה היו חלק ממאבק האליפות, ארסנל עשו הכל נכון בקיץ – ההגעה של רייס והאברץ איפשרה גיוון וחיזקה פלאים את מרכז הקישור, יוריאן טימבר המגוון יוכל לסגור כמה פינות בחלק האחורי ולאפשר רוטציה בריאה, כשבכללי חוץ מחוסר בהירות לגבי מחליף לעמדת הכנף הימני נראה שהכל מוכן ומזומן לעונה הקרובה ולמרוץ על התואר. רייס הוא כבר היום אחד משלושת הקשרים האחוריים הטובים בליגה ורק יילך וישתפר, כשאם משהו כן יצליח להעביר את ארסנל מעבר למנצ’סטר סיטי זה כנראה יהיה היכולת שלו.
למרות הכל, ההבדל העיקרי יהיה בעמדת החלוץ שבה גבריאל ז’זוס לא יתחיל את העונה בגלל פציעה, וארסנל תהיה חייבת למצוא מי שייתן את המספרים בקביעות מול המכונה של היריבה. הסגל נהיה יותר עמוק הקיץ, אבל עדיין יצטרך להתחרות לראשונה תחת מיקל ארטטה בליגת האלופות ואם יתמודד עם יותר פציעות מהעונה שעברה לאחר עזיבת רופא הקבוצה ליונייטד לא בטוח שהוא יהיה עמוק מספיק. ארסנל בסוף עדיין הקבוצה השנייה הכי איכותית בליגה, אבל כנראה שהעונה זה עדיין לא יספיק לתואר לו מחכים כל כך הרבה שנים בצפון לונדון.
שחקני ארסנל חוגגים (רויטרס)מקום 1 – מנצ’סטר סיטי
רכש משמעותי: מתאו קובאצ’יץ’ ויושקו גבארדיול.
עזיבות משמעותיות: אילקאי גונדוגאן וריאד מחרז.
אז כן, כדורגל בפרמייר ליג משחקים במשך 38 מחזורים ובסוף מנצ’סטר סיטי אלופה. הקבוצה כן איבדה הקיץ שני נכסים משמעותיים, אבל ההגעה של קובאצ’יץ’ תתאים לה כמו כפפה ליד וצירוף של בלם ברמה של גבארדיול תוסיף עומק לחלק האחורי שיכול לשפר את המספרים מהשנה שעברה. פפ גווארדיולה בנה מכונה משומנת שהשיגה את מטרת העל שלה עם הטרבל שנה שעברה, ואם מישהו חשב שאחרי הזכייה בליגת האלופות הוא יעזוב, הספרדי דאג להבהיר שלא כך פני הדברים.
ארלינג הולאנד וקווין דה ברוינה ימשיכו לעשות את מה שהם עושים יותר טוב מכולם, פיל פודן וחוליאן אלבארז צריכים לעשות את קפיצת המדרגה ולהיות הרבה יותר משמעותיים, רודרי הוא עדיין הקשר האחורי הטוב בליגה ובאופן כללי עדיין מדובר בקבוצה הכי עמוקה בעולם, עם אינספור אופציות בכל עמדה, וכזו שיודעת היטב איך לתמרן בין מגוון מפעלים. מנצ’סטר סיטי היא עדיין הקבוצה הטובה בעולם ויהיה קשה למנוע אליפות שישית בשבע השנים האחרונות.
רודרי ושחקני סיטי בטירוף (רויטרס)