מכל הצרות של צ'לסי בעונה החולפת, היעדר המחץ בהתקפה היווה את הבעיה הגדולה ביותר. 38 שערים בלבד כבשו הכחולים ב-38 מחזורי פרמייר-ליג והממוצע העלוב הזה עוד השתפר קלות בגארבג' טיים, כאשר מקומה של הקבוצה בחלק התחתון של הטבלה כבר הובטח. עם כל הפזרנות של הבעלים טוד בולי, הן בקיץ שעבר והן בחלון ההעברות בינואר, לא היה בסגל אפילו חלוץ מרכזי ראוי אחד.
ליתר דיוק, היו שניים, אבל המועדון בחר לא להשתמש בהם. פייר-אמריק אובמיאנג הוזז הצידה כי היה הרכש שהותאם למאמן תומאס טוכל שפוטר כשבוע אחרי הגעתו. דויד דאטרו פופאנה, שהצטרף מהליגה הנורבגית באמצע העונה, לא קיבל דקות על מנת להוכיח את עצמו. וכך נותרה הקבוצה עם קאי האברץ בעמדה הלא נכונה עבורו ברחבה וגם ז'ואאו פליקס ביקר שם מדי פעם – ואולי הצטער על כך שברח לחצי עונה בהשאלה מדייגו סימאונה.
במקביל סיים כריסטופר אנקונקו כמלך השערים בבונדסליגה, למרות שהחמיץ חודשיים בתחילת 2023 בשל פציעה בברכו שמנעה את השתתפותו במונדיאל. 16 כיבושים ב-25 משחקים במדי לייפציג הספיקו כדי לסיים בפסגה לצד ניקלאס פולקרוג מברמן, וזה אומר לא מעט על פריון החלוצים בגרמניה אחרי עזיבתם של ארלינג הולאנד ורוברט לבנדובסקי.
למעשה, אנקונקו היה ראוי יותר לכבוד בעונת 2021/22 כאשר הפציץ 20 פעמים בליגה והוסיף עוד 11 כיבושים בזירה האירופית. ואת הכבוד הוא קיבל בדרך אחרת, כאשר הוכתר לשחקן העונה בבונדסליגה ולשחקן השנה בגרמניה. היה זה פרס ששיקף נכון את תרומתו העצומה, כי אנקונקו לא רק סקורר. בניגוד לחלוצים מרכזיים קלאסיים, הוא תורם המון בבניית המשחק ואף היה אחד המבשלים המובילים בבונדסליגה עוד בעונת הבכורה בשורות השוורים האדומים ב-2019/20.
זה קורה כי אנקונקו הוא לא חלוץ טבעי כלל וכלל. במהלך הקריירה, הוא עבר כמעט בכל התפקידים בקישור ובהתקפה, ויוליאן נאגלסמן התגאה בזמנו כי השתמש בו בשמונה עמדות שונות בעונה אחת, וגם ב-5 משימות טקטיות במשחק בודד. אנקונקו הוא ההיפך המוחלט מחלוץ מרכזי מסורתי, אבל דווקא הוא עשוי לפתור את המצוקה של צ'לסי ולהביא לסטמפורד ברידג' את הסיומת הקטלנית שלו.
מאוריסיו פוצ'טינו, שטיפח בצורה כה מזהירה את הארי קיין בטוטנהאם, מקבל בתחילת הקדנציה שלו בצד השני של לונדון שחקן שלם אפילו יותר. הצרפתי בן ה-25 הוא לא עוד רכש. הוא כוכב גדול כבר עכשיו, וכוכב על אמיתי בפוטנציה. עד כה, רק אנסו פרננדס היה השחקן החדש במועדון לגביו לא היו ספקות כלל, על אף תג המחיר הגבוה. אנקונקו אמור להיות הבאנקר השני – זה שיגדיר את התקופה החדשה בעידן הבעלים טוד בולי ויצעיד את המועדון בחזרה למה שהוא רואה כמקומו הטבעי בצמרת. אם זה יקרה, 70 מיליון אירו ייראו כמו מחיר מציאה של ממש עבור שחקן ברמתו ובגילו.
ייתכן שאנקונקו עצמו ציפה להגיע לקבוצה במצב אחר לגמרי כאשר ההעברה סוכמה עוד בדצמבר. צ'לסי אמנם כבר הייתה במשבר לפני פגרת המונדיאל, אך טרם הידרדרה למעמד של בדיחה עצובה שיועד לה בשנה הקלנדרית הנוכחית. כאשר החוזה נחתם, עוד הייתה לכחולים תקווה להעפיל לליגת האלופות ולזכות בתואר כלשהו בעונה הראשונה ללא רומן אברמוביץ'.
כעת הוא נוטש את לייפציג שהבטיחה שוב את מקומה בצ'מפיונס-ליג, בין היתר בזכותו, וזכתה בגביע הגרמני בפעם השניה ברציפות, רק כדי להצטרף לקבוצה ששקעה במעמקים ונותרה ללא אירופה בעונה הבאה. ואולם, יש למצב החדש גם יתרונות לא מבוטלים. עם פוצ'טינו על הקווים מתחיל תהליך של בנייה מחדש ואנקונקו מסוגל להיות המושיע האולטימטיבי שישנה את הכל, בלי להסתכן בתפקיד השעיר לעזאזל אם משהו ישתבש – פשוט כי היו יותר מדי פלופים עד עכשיו. יש לו המון מה להרוויח ועל הדרך הוא יכול להחליף חוויות עם הבוס החדש על הפרויקט של הקטארים בפאריס.
פוצ'טינו לא בדיוק נהנה בקדנציה הקצרה שלו בסן ז'רמן, אבל עבור אנקונקו ההשתלטות הקטארית וסגנון הניהול היו מתסכלים פי כמה. כפריזאי, הוא אהד תמיד את המועדון והצטרף לאקדמיה שלו כאשר פ.ס.ז' עוד היתה קבוצה צרפתית אותנטית. עם הפיכתה לאוסף כוכבים נוצצים שהובאו מכל עבר, סיכויי הצעירים המקומיים להתברג בסגל הראשון פחתו דרמטית. אנקונקו עוד עשה זאת בזכות כישרונו העצום, אבל פתח בהרכב בליגה 28 פעמים בארבע העונות כשחקן בוגר והבין כי הדרך לתהילה חייבת לעבור במקום אחר. הוא לא הצטער לרגע על המעבר ללייפציג שהעניקה לו את הבמה המרכזית – וגם תחלופת המאמנים הגבוהה לא הפריעה כי כולם העריכו אותו מאוד, וכל אחד קידם אותו בדרכו.
נאגלסמן ראה בו בעיקר שחקן כלבו יעיל מאוד, אבל ג'סי מארש קידם אותו בעיקר כחלוץ שני, דומניקו טדסקו נתן לו את האשראי כחלוץ מרכזי נייד ומרקו רוזה כבר סמך עליו בתפקיד זה בעיניים עצומות. כך צבר אנקונקו ביטחון עצמי רב מאוד מול השער, מה שלא איפיין אותו קודם לכן. "לא הייתי מאמין שאוכל להיות בצמרת הכובשים לצד שחקנים כמו בנזמה ולבנדובסקי. הייתי קשר רחבה לרחבה ולא הייתי פיזי מספיק להתמודדות בחוד, אבל תמיד רציתי להשתדרג ולהיות השחקן הכי טוב שאפשר", הוא העיד לפני כשנה. אז הוא עבד רבות באימונים על היכולת להכניע את השוערים והתוצאה מזהירה – מבלי לאבד את התכונות הנפלאות האחרות שלו.
אנקונקו מסוגל לשים את הכדור ברשת בשתי הרגליים ושיפר מאוד גם את יכולת הנגיחה שלו, אבל הוא ממשיך להשתתף במשחק הקבוצתי לאורך ולרוחב המגרש. יש לו כדרור מעולה, כיאה לילד שהעריץ את רונאלדיניו עוד כאשר הברזילאי שיחק בסן ז'רמן. יש לו ראיית משחק משובחת וכדורי עומק מעולים. יש לו מהירות מסחררת שמאפשרת לו להיות חלוץ פנטסטי במתפרצות, וגם לשמש כקיצוני בשני האגפים. הוא עובד מחוץ לרחבה לא פחות טוב מקיין, מתקרב לאיכויות של קיין בתוך הרחבה, ועושה עבודה שחורה מרובה גם ללא הכדור. פוצ'טינו, כחסיד הלחץ הגבוה, ימצא בו שותף נאמן להשקפת עולמו, בעוד אנסו פרננדס יקבל סוף סוף שחקן שמתאים מאוד לקבל את מסירות הזהב שלו.
על הנייר, אנקונקו הוא בדיוק השחקן לו ייחלה צ'לסי, והגעתו צריכה להחדיר אופטימיות באוהדים שסבלו בעונה החולפת. "אני מאושר להצטרף, ומחכה להראות מה אני מסוגל לעשות על המגרש", הצהיר הצרפתי – וגם המעריצים הכחולים החדשים מצפים לכך בשקיקה.