ברק בכר מונה למאמן בקדנציה השנייה שלו. כשמסתכלים על עברו של ברק בחיפה, אין ספק שמתוך שלוש שנים לזכות בשלוש אליפויות זה לא דבר של מה בכך, שלא נדבר על העפלה לליגה של הגדולים – ליגת האלופות. בכר הגיע לכפר גלים לאחר 10 שנים שחורות משחור והפעם הוא מגיע למכבי חיפה אחרי עונה שבה לא לקחה מאומה – לא אליפות ולא גביע - וזה לא מתאים לאימפריה של הכדורגל הישראלי. שלא נדבר על איך שהקבוצה נראיתה בעונה הזו, במיוחד בשלבים הכי חשובים שלה.
אף אחד לא נפל מהכיסא ברגע שבכר קיבל את המינוי כי יודעים כולם שהוא המאמן הכי גדול בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. הוא מזוהה כל כך עם הקהל הירוק וזה היה אח טבעי לפנות אליו. ההודעה יצאה רק היום וזו החתמה ראויה. האוהדים חוגגים כאילו זכו באליפות נוספת וזה ייתן למכבי חיפה בוסט ענק קדימה, הרי עוד עונה כמו זו וחיפה הייתה מתחילה להיעלם כפי שהיה בעבר. טוב עשתה משפחת שחר שעשתה מהלך אדיר לטובת המועדון.
באשר למסאי דגו, הוא הולך הביתה בגאווה גדולה. נכון, הוא לא לקח אף תואר, אבל הוא עשה גם דברים גדולים ולא צריך לשכוח את זה. באופן אישי אני מקווה שתהיה לזה המשכיות ונמשיך לראות אותו מוביל קבוצה בליגת העל. אבל מי שלא מצליח במכבי חיפה, מפוטר. מרקו בלבול היה מאמן גדול, אבל לא הצליח להביא את הירוקים לארץ המובטחת ולכן גם הוא מצא את עצמו בחוץ. אז אף אחד לא יכול להתלונן כי ככה עובד מועדון שבראש מעייניו הישגים ותארים.
הולך הביתה בגאווה גדולה. מסאי דגו (עמרי שטיין)כשאנחנו צוללים לעבר של ברק בכר, הפדנטיות שלו מעל לכל - סוף מעשה במחשבה תחילה, לאורך כל הדרך ותוכניות מגירה למשחקים. אצל ברק לא יכולים להיות משחקים לא חשובים שבהם הוא עושה טעויות של ילד כפי שקרה לחיפה כשהודחה ברבע גמר הגביע מול מכבי נתניה. נכון, גם ברק בכר הודח על ידי נתניה, אבל לפחות הוא לקח אליפות באותה עונה וקשה מאוד לקחת דאבל בכדורגל הישראלי, ראו מכבי ת"א מול מכבי פ"ת העונה ברבע גמר הגביע.
לברק בכר היו כוכבים גדולים בסגל שלו, די לציין את עומר אצילי, צ’ירון שרי, מוחמד אבו פאני, דולבב חזיזה, נטע לביא ואחרים, וזה לא פלא שהוא הצליח להתמודד ולהתחרות מול הקבוצות הטובות בעולם ולהביא כבוד גדול למכבי חיפה וגם ולכדורגל הישראלי. ברגע שאתה מגיע מול יובנטוס בסמי עופר ואתה מנצח 0:2, מכירים אותך בכל העולם. כשאתה לא מתבטל נגד בנפיקה ופ.ס.ז’, לא מפחד מהן ומשחק כדי לנצח אותן גם בבית וגם בחוץ, בסופו של דבר כל הקבוצות בעולם רואות אותך וזה לא פלא שבכר הגיע לכוכב האדום בלגרד.
מבחינתם הוא נכשל בליגת האלופות כי לא סיפק את מה שהם ציפו וגם בליגה הוא דישדש, אבל לי אין ספק שאם היה נשאר בכוכב האדום, הוא היה זוכה באליפות. הגדולה של ברק בכר היא שהוא בא להתחרות בכל מקום נגד כל קבוצה - אדבר דווקא על ההתחלה שלו ברוסטוב, רוסיה, כשניצח עם חיפה במשחק ענק אחרי שהיה בפיגור 1:0 ולאחר מכן הפסיד 7:2 לטוטנהאם וכולם ניסו ללגלג עליו שספג שביעייה. באופן אישי ראיתי את חצי הכוס המלאה ואמרתי: “אם המאמן הזה בא להתחרות בטוטנהאם ומשחק פתוח, בסוף הוא יגיע רחוק" ואכן הוא הגיע לליגת האלופות.
בא להתחרות בכל מקום. ברק בכר (האתר הרשמי של הכוכב האדום)באותו משחק בוגדן פלאניץ’ היה חדש, עדיין לא התאקלם והיה אשם באופן ישיר בשערים שספגה חיפה נגד טוטנהאם, אבל ברק כמו ברק האמין בו ונתן לו את הקרדיט והמפתחות, ופלאניץ’ הצעיד את חיפה בעונה הראשונה להישגים הכי גדולים. זה ייאמר לזכותו של ברק בכר - באירופה הוא היה גדול ובליגת העל הוא היה אדיר.
לבכר אין סגנון משחק מסוים, אבל הוא משתמש בכמה סגנונות בעת ובעונה אחת. אצל ברק אתה יכול להתחיל ב-4-3-3 ולסיים ב-3-5-2 או הפוך, השחקנים שלו באים מוכנים עם כפית של זהב בפה לכל משחק, המקצוענות והרצינות הם מעל לכל, הוא נותן לשחקנים חופש פעולה התקפי, אבל כשהכדור עובר ליריבה, לא יהיה שחקן אחד שלא יעשה הגנה. ומי שיזלזל בנושא הזה, לא ימצא את מקומו בספסל, אלא ביציע. לכל דבר יש פתרון, הוא מוכן להכל, קשה מאוד להפתיע אותו ובדרך כלל הוא זה שמפתיע את היריבות, גם אלה שמחכות מאחורי הכדור. הוא מצא לזה פתרונות, לא תמיד, אבל לרוב ולכן הוא היה אלוף שלוש פעמים.
כל מאמן טועה, אף אחד לא מושלם, אבל בכר תמיד היה מקבל את הביקורת בגבורה ואפילו למד מהפרשנים, הוא ידע שלא לעולם חוסן. לא קל לאמן קבוצה עם כאלה כוכבים כשגם דיא סבע, פרנזי פיירו, אצילי, דולב חזיזה ומוחמד אבו פאני צריכים להיות בהרכב, לא היה מקום לכולם ובאליפות השלישית ברק אמר לעצמו: “איך אני נותן מקום לכולם ואף אחד לא ירגיש מקופח?”, אז הוא החליט לשחק All In. הוא ידע שיספוג, אבל ידע שיכבוש כל משחק שלושה-ארבעה שערים והזהיר את השחקנים – אין אחד שלא יעשה הגנה ויחפה על אחרים. הוא דיבר איתם על המשחק האישי והקבוצתי בתוך המערך כי הוא ידע שגם בפיגור 2:0, הוא יכבוש רביעייה וכך היה. האליפות הגיעה מהר מאוד ובקלות.
מקבל את הביקורת. ברק בכר (עמרי שטיין)כשמסתכלים על העונה הבאה, אז בכר לא חוזר לאותה קבוצה שאותה עזב. 60-70% הם לא אותם שחקנים שהיו לו ואני חושב שצריך להחליף את כל הזרים, הראשון שבהם הוא עבדולאי סק שנתן עונה קטסטרופלית מבחינת התנהגות. לחץ הוא גורם משפיע ויש לו השפעה לא טובה בחדר ההלבשה, הוא קיבל יותר מדי קרדיט מדגו ואצל בכר הוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה. אם לא יתיישר אצל בכר, הוא לא יהיה כאן. הוא צריך להיות הבבואה של כל הזרים כי תחת בכר כולם הופכים להיות מקצוענים בכל מה שקשור לאישיות ולמשחק עצמו.
חוץ מזה, יש הרבה צעירים כישרוניים למכבי חיפה, אבל איתם אתה לא הולך למכולת וזוכה באליפויות. מכבי חיפה חייבת תארים ומהר, לברק יש הרבה עבודה ואני בטוח שחלק מהתוכניות מוכנות אצלו כפי שאני מכיר אותו. תמיד אפשר להחזיר שחקנים שהיו בחיפה כמו אצילי או שרי שכולם יודעים מה תרומתו מבחינת האישיות, המנהיגות, המקצועיות וחדר ההלבשה שמעל הכל. ואם אני יודע את זה, בכר בוודאי יודע את זה.
בגדול, אחרי הכישלון של המעטפת סביב דגו, זכורה לי מסיבת העיתונאים שאחרי המינוי שלו כששאלתי את השאלות ושחר ענה מה שענה לי, הוא נכשל בגדול בתשובות שלו והראיה היא שדגו בדרך הביתה ובכר הוחתם שוב. אי אפשר להביא למכבי חיפה מאמן שאין לו סמכותיות ואין לו ניסיון, ורק בשני הפרמטרים האלה דגו נכשל. כמובן שכל ההנהלה איתו, מאלברמן עד שחר, מעוזי מור עד אור שחר וכמובן המנכ"ל. איך הם אמרו לי: "אנחנו המעטפת שלו", שחר בעצמו אמר "תבוא אליי", אז אני לא בא אליו, אבל אנחנו רואים מה קרה.
מה שהיה, היה, ומה שיהיה – יהיה עם ברק בכר. וכרגע, איתו, הכל פתוח.
דגו: "תקופה לא קלה, ניצחון בשיניים"