תסמונת ההתאהבות במוצר היא המסוכנת ביותר עבור כל מותג באשר הוא. בכדורגל, ראינו כבר דוגמאות כאלה בעבר, דוגמת נבחרת גרמניה ש”התאהבה” במאמן יוגי לב אחרי הזכייה במונדיאל 2014, אך בטורנירים שלאחר מכן לקתה בדעיכה מתמדת עד להדחה המבזה בשלב הבתים במונדיאל 2022 בקטאר. בהיבט הזה וכפי שזה נראה כרגע, עושה רושם שצרפת בדרך להיות “גרמניה 2.0”.
דידייה דשאן הוא אחד מדמויות המפתח בכדורגל הצרפתי. בכל זאת, כמה אנשים בכדורגל זכו להניף את גביע העולם גם כקפטן הנבחרת וגם כמאמן? דשאן הוא יחיד סגולה בעניין הזה, חלק מהיכל התהילה של הכדורגל הצרפתי, כשכשחקן היה שותף גם לזכייה ביורו 2000 וכמאמן הנבחרת, שיקם אותה אחרי תקופה קשה ועשה עבודה נהדרת לאורך כמעט כל התקופה, עד לשנה האחרונה.
לנבחרת צרפת יש את מאגר הכישרון הגדול ביותר בכדורגל העולמי. מדובר במדינה שמייצרת כדורגלנים בקצב שמאפייה מייצרת לחמניות בכל בוקר, בין היתר בזכות האקדמיות הנפלאות שלה. במונדיאל 2022, הכישרון הזה כמעט הספיק לזכייה ‘בק טו בק’ בגביע העולמי, אך הנבחרת הפסידה בפנדלים לארגנטינה וליאו מסי אחרי מה שלדעת רבים היה ויישאר הגמר הגדול בכל הזמנים. אלא שהגמר הזה, גם סימן את תחילת הדעיכה של נבחרת צרפת.
שנתיים חלפו, הגענו ליורו 2024, אליו באופן טבעי, צרפת הגיעה כפייבוריטית ברורה. אלא שבטורניר עצמו, הנבחרת נראתה כמו צל של אותה נבחרת מהקמפיינים האחרונים. לצד כדורגל משמים מבחינה התקפית, הצרפתים הציגו הגנת ברזל שסייעה להם לדשדש כל הדרך לחצי הגמר בלי שהצליחה לרשום אפילו שער שדה אחד, שם פערי האיכות כבר באה לידי ביטוי בדרך להדחה מול הזוכה המוצדקת בסופו של דבר, ספרד.
למרות טורניר לא מרשים בלשון המעטה, ההתאחדות הצרפתית הדהימה את כולם כאשר הודיעה זמן קצר לאחר סיום היורו כי דשאן ממשיך לקדנציה נוספת. בזמן שרבים האמינו כי הגיע הטיימינג המושלם בו הצדדים יסיימו את ההתקשרות ביניהם ברוח טובה, בצרפת האמינו שדשאן, האיש שהוביל לדעיכה של הנבחרת, יהיה זה שגם יצליח להצעיד אותה בחזרה לקדמת הבמה.
הדבר העוד יותר מדהים בכל הסיפור הזה, הוא העובדה שלאורך כל התקופה, על פי הדיווחים ברחבי אירופה, מי שממתין בסבלנות לקבלת משרת הנבחרת הוא לא אחר מזינדין זידאן. שחקן העבר האגדי, שסיפק קבלות אדירות גם כמאמן עם שתי אליפויות ושלוש זכיות בליגת האלופות בריאל מדריד, יכול היה להיות הליהוק המושלם למאמן שיחזיר את הניצוץ שכה אבד לטריקולור בשנתיים האחרונות גם בזכות יכולות האימון המרשימות שלו וגם בזכות הכריזמה הנוטפת ממנו והעובדה שכל שחקני הנבחרת רואים בו כגיבור לאומי, אך במקום זאת, בהתאחדות הצרפתית בחרו להאריך את חוזהו של דשאן עד לאחר מונדיאל 2026, בצעד תמוה במיוחד.
עם דשאן על הקווים, אני לא צופה לצרפת עתיד מזהיר. הנבחרת הצרפתית חסרה את הרעב שכה אפיין אותה, כשגם בהיבטים הטקטיים ובניהול המשחק המאמן טועה פעם אחר פעם, דוגמת העובדה שביורו האחרון אנטואן גריזמן, ממצטייניו במונדיאל האחרון, מצא את עצמו נעלם פעם אחר פעם באגף. צרפת ידועה כנבחרת שכל פרק זמן של עשור-עשור וחצי חווה נפילה, אך יודעת לקום ממנה. חבל מבחינת הצרפתית שבהתאחדות המקומית לא מקדימים תרופה למכה ועוצרים את כדור השלג שיכול להוביל למונדיאל 2026, להיראות מבחינתם כמו זה ב-2002 או 2010.
הכתוב הינו טור דעה