בשבוע שעבר אוהדי הכדורסל ואוהדי הספורט בישראל ככלל התעוררו לבשורה מרעישה שכנראה שמי ששמע עליה כבר במהלך הלילה, לא באמת הצליח להירדם. שעתיים לפני פתיחת דראפט 2024, דני אבדיה עבר לפורטלנד טריילבלייזרס תמורת מלקולם ברוגדון, הבחירה ה-14 שהפכה לבוב קרינגטון ובחירה נוספת ב-2029, שעשו את דרכם לוושינגטון.
דווקא לאחר עונתו הרביעית במועדון מהבירה, בה ביצע פריצה משמעותית והפך לאחד משחקני המפתח עם ממוצעים מצוינים של 14.7 נקודות למשחק, 7.2 ריבאונדים למשחק, 3.8 אסיסטים למשחק, 0.8 חטיפות למשחק, 0.5 חסימות למשחק, 50.6% לשתיים, 37.4% לשלוש ולא פחות מ-30 דקות בערב, אבדיה “ננטש” בפעם הראשונה בקריירה. לא סתם בארה”ב הגיבו בתדהמה וטענו ש“זו, החלטה פשוט נוראית של הנהלת הוויזארדס, הלם כמה שההחלטה הזו רעה”.
אז נתחיל דווקא בקבוצה אותה אבדיה עזב ונקווה לא לדבר עליה יותר לעולם לאחר מכן. אין ספק שהתקופה בוושינגטון עשתה לדני טוב מאוד. הוא הצליח בתקופה יחסית קצרה של ארבע שנים בליגה לשחק לצד סופרסטארים כמו בראדלי ביל וראסל ווסטברוק ומצד שני להוביל קבוצה חסרת כישרון, אופי ומוטיבציה לנצח. בעקבות כך, הוא ספג את תכונות האופי מהמנטליות של הכוכבים, יישם את חלקן על עצמו והציג זאת בפנינו על המגרש בעונה האחרונה. אי היה אפשר לפספס את ההתקדמות האדירה שלו בפן המנהיגותי, ביציבות, בשליטה בכדור, בסיומת והכי חשוב, במנטליות. בקיצור, היה טוב, וטוב מאוד שהיה.
ועכשיו נעבור ליעד החדש, פורטלנד טריילבלייזרס. במבט ראשוני רואים קבוצה יחסית אפורה שסיימה את העונה האחרונה במאזן של 21 ניצחונות ו-61 הפסדים ובמקום האחרון במערב החזק. אמנם המאזן של פורטלנד דומה לשל וושינגטון, אך אין ספק שהשאיפות של שני המועדונים שונות לחלוטין. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא הטרייד של דני אבדיה, בו פורטלנד ויתרה על שתי בחירות דראפט בשביל שחקן שלם ובשל שיוכל לחבר את כל החתיכות למקשה אחת חזקה.
בבחירה השלישית בדראפט 2023 בחרו הטריילבלייזרס את סקוט הנדרסון, רכז צעיר ואתלטי שכנראה שבכל דראפט אחר שאין בו את ויקטור וומבניאמה, היה נבחר במקום הראשון או השני. בעונתו הראשונה סקוט איכזב בגדול ונראה שהוא לא מבין מה תפקידו על המגרש. הכוכב של הקבוצה הוא אנפרני סימונס, כישרון עולה שכבר נחשב לאחד הקלעים הטובים בליגה, אך עוד לא הצליח לעשות את קפיצת המדרגה שתהפוך אותו לכוכב גם ברמת הליגה. בנוסף אליהם מצטרף גם האתלט האדיר בן ה-21 שיידון שארפ שבעיקר מנסה לייצר דאנקים ויראליים ודיאנדרה אייטון, הסנטר חסק החשק שכבר הספיק לשחק בגמר ה-NBA במדי פיניקס ואף לשחק טוב מאוד.
לעומת הוויזארדס, הפוטנציאל בפורטלנד הוא באמת אדיר. נראה שיש שם פאזל מרשים, בו חסרה החתיכה המרכזית באמצע שתשלים את התמונה. לשם אמור להיכנס דני, הוא אמור להיות הדבק של הקבוצה הזו, השחקן שגורם לכולם לעשות הגנה ומכוון כל שחקן לתפקיד לו הוא מיועד. בגיל 24 בלבד, דני מגיע לקבוצה חדשה כשחקן מנוסה. אם הוא ינחיל בקבוצתו החדשה את העובדה שהוא “בעל הבית”, אולי נראה את הכל מתחבר ואת פורטלנד הופכת לקבוצה. ודני? אולי סוף סוף יזכה להערכה שמגיעה לו גם בארצות הברית.