ההפסד הערב של מכבי ת"א לדרושפאקה זה סיפור של אותה גברת בשינוי אדרת, ממש העתק של המשחק בו מכבי הפסידה לצסק"א מוסקבה במחזור הקודם. בחצי הראשון הייתה קבוצה אחת על המגרש, מכבי ת"א שיחקה מעולה והטורקים היו מבולבלים. מכבי רצו עם ויקטור ראד כמספר חמש, שיחקו בחמישייה של הליגה וזה הלך מצוין, לדרושפאקה ולדייויד בלאט לא הייתה תשובה.
ברבע השלישי הקבוצה של בלאט כבר הרימה את הקצב. עם רבע אדיר פתאום המשחק נפתח מחדש. היו שני מהלכים שהשפיעו על התוצאה בסיום, סל ענק של ווילבקין על ראד וחסימה ענקית של וויל קלייבורן על דווין סמית', אלו למעשה הרגעים שגמרו את המשחק.
אין ספק שקלייבורן זה פספוס ענק של מכבי ת"א והפועל ירושלים. מדובר בשחקן ששיחק פה בישראל, כולם ראו אותו (כל הקרדיט לאלעד חסין), אך לא האמינו כנראה שיגיע לכזו יכולת נהדרת. לבלאט יש חלק גדול בפריחה שלו, כאשר הוא נותן לו ביטחון ויד חופשית.
אם היו משחקים רק חצאי משחקים, אז מכבי הייתה כעת בשיא. השאלה היא האם שני הפסדים כאלה, שהגיעו לאחר שמכבי הובילה בצורה כל כך משכנעת בחצי המשחק, לא ישבור את את הצהובים מנטלית? האין ספק שיש משהו מאחורי הקלעים עם מקל, ולהוביל את הקבוצה למקומות לא טובים.
למכבי אין כוח מנטלי לנצח משחקים צמודים כאלה. קבוצות אחרות לא נותנות לקבוצות מנגד לחזור בצורה כזו קלה. עושים עבירה, יודעים להוריד קצב במשחק ושולטים בו. כאשר אתה מוביל 19 הפרש ומאבד את היתרון, אז יש לך בעיה בקבלת ההחלטות. אתה חייב להיות חזק מנטלית כאשר הקבוצה השנייה יוצרת מומנטום. פה אמורים לבוא לידי ביטוי המנהיגים של הקבוצה.
מי השחקן שעושה מהלכים כדי להשאיר את הקבוצה בעניינים? מי לוקח על עצמו את המשחק ברגעים המכריעים? לאו דווקא ההתקפיים. למכבי יש יותר מדי נפילות דרסטיות ועמוקות. אסור לקבוצה שזה יקרה לה ברמות האלה. אין ספק שגם לניסיון הגדול של בלאט ביורוליג היה חלק בניצחון שלו. בחצי הראשון היתרון הגדול שיש לבלאט על ליובין לא בא לידי ביטוי, להפך, אבל כבר למדנו שבלאט בדרך כלל מנצח את המשחקים הצמודים. הניסיון, השקט שהוא מקרין על השחקנים שלו והעובדה שהוא מאמן מצוין עשו בסופו של דבר את שלהם.
כבר ציינתי השבוע שמכבי מחולקת כיום לשתי קבוצות, אחת של הזרים ליורוליג והשנייה לליגה. למעט יוגב אוחיון שמרבה לשחק ביורוליג, גיא פניני וסילבן לנדסברג קצת מקבלים דקות משחק, אבל מקל בכלל לא נספר. לאורך זמן זה יוצר בעיה קשה בקבוצה ולא יכול להמשך בצורה טובה. אין ספק שיש משהו מאחורי הקלעים עם מקל, אך אני לא יכול לקבל בשבילו החלטות לגבי המשך הדרך שלו אצל הצהובים, כאשר יש לו חוזה טוב בקבוצה במשבר.
איינרס בגאצקיס מגיע בסיטואציה הכי קשה שיש למאמן. הקבוצה שקועה בתחתית מבחינה מוראלית, הוא גם נכנס לסדרת משחקים מאוד קשה, בעיקר בחוץ. יש לו המון עבודה בקבוצה, אך במתכונת החדשה של היורוליג אני לא בטוח שיש לו את הזמן לכך.