אחרי שבמשחק הראשון הפועל ירושלים שלטה מול מכבי תל אביב ובסוף הפסידה, חיכינו לראות את המשחק השני – האם היא תצליח להחזיר את ההכרעה לבית של מכבי ת”א – אך הקבוצה מהבירה לא נכנסה למשחק טוב מבחינה התקפית.
בכמה הדקות הראשונות היא הצליחה לעצור מעט את הצהובים, אבל ירושלים לא הצליחה לקלוע שלשה בתחילת ההתמודדות בדרך ל-21:14 ברבע הראשון. מכבי תל אביב שיחקה עם ארבעה גארדים וגבוה אחד בהתחלה, ומאוד הקשתה על ירושלים.
עודד קטש בא למשחק הזה מאוד מוכן, שמר בחצי הראשון הרבה דקות אזורית וזה תקע את ההתקפה של המארחת שלא הצליחה לפתח את משחק ההתקפה שלה. בחצי הראשון, ירושלים קלעה באחוזים לא טובים מחוץ לקשת, וזה הסתיים ב-32:47 לאורחים.
בחצי השני ראינו את יובל זוסמן אקטיבי, גם בהגנה וגם בהתקפה, לקח על עצמו גם כשהוא מחטיא, הוא עשה גם שלשות וגם נקודות מתחת לסל, עשה הגנה טובה, ובעצם החזיר את ירושלים למשחק. לירושלים היו כמה הזדמנויות להפוך את המשחק, אבל לצערה חוץ מיובל זוסמן שהיה טוב אף אחד לא הגיע למשחק.
ספידי סמית’ במשחק חלש מאוד, אמנם הוא קלע 10 נקודות ועשה דו ספרתי גם באסיסטים, אבל בניהול המשחק, ההחלטות, בזריקות המאני טיים בהן לרוב הוא טוב, לא הצליח להפוך את המשחק. ירושלים לא הייתה יכולה לתפוס את מכבי ת”א בהרכב פחות טוב כשג’וש ניבו ו-ווייד בולדווין לא משחקים, ועדיין הצהובים באו, שלטו ועשו הגנה והתקפה בצורה שמאוד פגעה בירושלים.
אם יש משהו אחד שאפשר לקחת מהמשחק זה את רומן סורקין, שהתעלה מעל המשחק. לאורך כל העונה בליגה הוא התעלה והיה מעל המשחק. ברגעים הקשים, גם בריבאונדים התקפה, גם בנקודות ובמסירות, עשה מהלכים גדולים כדי להשאיר את היתרון אצל מכבי, ומבחינתי נשאר רק לשאול למה במשחקי המאני טיים של הצהובים ביורוליג, מול פנאתינייקוס או בגמר הגביע, הוא לא שיחק יותר מדי. אנחנו רואים שחקן שמתפתח לנגד עינינו, ועם התפתחות כזאת לא רחוק היום שנראה אותו בליגה הטובה בעולם.
באשר להפועל ירושלים, מעניין אם מתן אדלסון יקבל תיאבון וירצה להביא שחקנים מהטופ האירופי כדי ללכת עד הסוף עם ירושלים, ומעניין לראות אם יילחם על השחקנים החופשיים שיהיו במכבי. ירושלים נבנתה בדמותו של אלכסנדר דז’יקיץ’, לצערה הוא עזב בגלל המלחמה, הם ניסו להביא מאמן מבחוץ, הביאו את איליאס קאנצוריס שלא הצליח, ויונתן אלון לקח את הקבוצה.
מצד אחד אפשר לראות את העונה של ירושלים כעונה טובה כי היא לקחה גביע עם אלון כמאמן, ומצד שני, בהרכב הזה של מכבי, ירושלים הייתה יכולה לעבור ולעלות, אבל הצהובים הוכיחו אופי פעם אחרי פעם ושהם מתעלים כשהם עם הגב אל הקיר.
מכבי ת”א באה למשחק לא פשוט, הייתה אווירה של כדורסל ושאפו גדול לקהל של ירושלים. בקשר ליונתן אלון, נשאלת השאלה האם בשנה הבאה יחזור לניהול המקצועי ויביאו במקומו מאמן אחר, או שיחליט להישאר על הקווים. בכל מקרה, בקבוצה ביקשו ממנו לגמור את העונה – ומגיע לו שאפו.