מכבי תל אביב הגיעה הערב (שני) לטדי לפתיחת הסיבוב השני של ליגת העל עם הגב אל הקיר. לאחר סיבוב ראשון בינוני מבחינת יכולת וקצב צבירת נקודות מאכזב, הצהובים ידעו שאין להם את הפריבילגיה לאבד עוד נקודות מול יריבות שעל הנייר נחותות מהם בפער גדול. אחרי עוד משחק ביום חמישי האחרון במסגרת הליגה האירופית, שהמשיך את קצב המשחקים המסחרר של הקבוצה, המאמן הסרבי ביצע רוטציה ובחר הערב לעלות עם שלושה בלמים, קישור מעובה ועם ערן זהבי בחוד ההתקפה.
על כר הדשא, הצהובים המשיכו לקרטע עם כדורגל אפרורי ומסורבל, אך עם עליונות פיזית ואינטנסיביות שמכריעה לרוב את היריבות בדרג הבינוני/נמוך, גם ביכולת בינונית של האלופה. מפתיחת המשחק ראינו שליטה צהובה ברורה ובולטת, בעיקר במרכז המגרש עד לרחבת ה-16 של הירושלמים, שם שחקני מכבי תל אביב כושלים פעם אחר פעם בפעולות המכריעות עם חיסרון בולט באיכות ובקבלת ההחלטות באזור רחבת ה-16 של הפועל ירושלים. שחקני האלופה קיבלו מהגנת היריבה, כאשר נועם מלמוד, עם הרחקה רעה, בישל ליוריס ואן אובריים שער קל שהוריד את האורחים ביתרון 0:1 בתום מחצית ראשונה מגומגמת.
עם תחילתה של המחצית השנייה הייתה תחושה שהפועל ירושלים חוזרת לעניינים עם שער נפלא של מתן חוזז שהשחיל ברחבת ה-16 של הצהובים לשגיב יחזקאל, בעט לרשת העליונה של רועי משפתי ונתן לאוהדי הקבוצה מהבירה תקווה לקראת ההמשך. אך האדומים, אולי עם חוליית ההגנה החלשה בליגה, וטעויות של נדב זמיר בשער, אפשרו למכבי תל אביב לחזור מהר מאוד ליתרון עם פנדל מוצלח של יחזקאל לאחר נגיעת יד של יונתן לייש ולאחר מכן שער שלישי של דור פרץ לאחר עוד טעות של איינאו פרדה באזור רחבת ה-16 של זמיר.
אני מנסה להבין לאן הולכת הפועל ירושלים – למאבק על מקום בפלייאוף העליון או מאבק על הישארות בליגה. לפי מה שאנחנו רואים עד עכשיו מהקבוצה של זיו אריה, זה נראה יותר לכיוון של מאבקי הישרדות בליגה. לגבי מכבי תל אביב, יש סימן שאלה גדול לקראת ההמשך. עד עכשיו, למעט הניצחון על בשיקטאש שבו הצהובים גילו יכולת גבוהה, הם מייצרים יכולת בינונית. לאזטיץ’ נכון לכרגע לא מצליח למצוא את הנוסחה הנכונה מבחינת המערך והרכב השחקנים שיוליך את קבוצתו לתואר בסוף העונה.
נקודה נוספת למחשבה הם שני שחקנים זרים של האלופה – טייריס אסאנטה והנרי אדו, שהפכו לשחקני ספסל קבועים. זה סימן לא טוב ששחקנים זרים שאמורים להיות שחקני מפתח שעושים את ההבדל מבלים יותר על הספסל מאשר על כר הדשא. זהו חומר למחשבה לקראת חודש ינואר עבור לאזטיץ’. בשורה התחתונה, עם כל האכזבה עד עכשיו ממכבי, לי דווקא יש נקודה אופטימית לקראת העתיד המקצועי של הצהובים – הליגה הישראלית לא הצליחה לברוח לאלופה המכהנת, שנמצאת בפער נקודות סביר של שלוש נקודות בלבד מהמוליכה הפועל באר שבע.
שחקניו של לאזטיץ’ כרגע רחוקים משיאם ומנסים לתמרן בעומס המשחקים בין ליגת העל לליגה האירופית. דמיינו מה יקרה לצהובים כאשר הם יתחילו להניע להילוך קבוע וייכנסו לכושר משחק טוב. אז יתחילו שאר קבוצות הצמרת להילחץ ולהבין שמאבק האליפות הוא בהישג יד מבחינתה של מכבי, שמסוגלת לרוץ במאבק על הכתר עד הסוף עם שינויים נכונים תוך כדי תנועה.
אי אפשר בלי התייחסות לנושא ערן זהבי, שהוחלף וירד כועס ועצבני מכר הדשא. מצד אחד, אני מבין את ערן ואת התסכול שלו שעד שהוא מקבל הזדמנות בהרכב הראשון אז הוא מוחלף ולא מקבל קרדיט גדול יותר ממה שהוא חושב שמגיע לו מלאזטיץ’ מפתיחת העונה. זהבי ירד עצבני מכר הדשא, אבל מצד שני, המאמן הסרבי לא נראה כמי שמתרגש מהפסטיבל סביב הקפטן ומתעלם מהרעשים.
במסיבת העיתונאים לפני המשחק, לאזטיץ’ התחייב שבסיבוב השני נזכה לראות כדורגל טוב ואיכותי יותר של מכבי תל אביב. כדי שההבטחות שלו יתממשו במציאות, שחקני האלופה יהיו חייבים להתעשת, להתחבר ולשדרג את האיכות על כר הדשא על מנת להשאיר לכל המתחרים אבק כוכבים, אולי בדרך לתואר אליפות נוסף. כרגע, הצהובים רודפים אחרי הפועל באר שבע, שמוליכה בצדק את טבלת ליגת העל. השאלה היא עד מתי?