בקורות חייו העשירים של פלורנטינו פרס ניתן למצוא שורה של פעולות כאיש עסקים, חברות שנסחרות בבורסה, עבודה כמהנדס אזרחי וגם פוליטיקאי לשעבר בספרד וחבר בעיריית מדריד. אך שום דבר לא מתקרב לפרויקט חייו האמיתי שהחל בשנת 2000, כשנבחר לראשונה לנשיאות ריאל מדריד. 6 שנים עמד בראש המועדון והקדנציה השנייה שהחלה ב-2009 נמשכת עד עצם היום הזה.
תקציבי עתק שלא נראו בכדורגל, פרויקט גלאקטיקוס מרהיב, זכיות בליגת האלופות וביסוס מעמדה של ריאל, בכדורגל ובכדורסל שגם שם עומד בראש, רק זינקה קדימה תחת ידיו של פרס. כיאה לאיש עסקים ממולח, פלורנטינו אף פעם לא נח על זרי הדפנה וזה אולי הקסם שלו בהובלת המועדון בשני העשורים האחרונים. שיפור הבעיות הכספיות, הבאת הכוכבים ו-5 זכיות בליגת האלופות עומדים לזכותו, אך אופיו ה”דורסני” והטענות כי הכסף ניצב בראש מעיינו, גורמים לסלידה ממנו מצד אוהדי ובכירי היבשת בספורט.
שחקני ריאל מדריד (La Liga)הצעד האחרון של פרס היה הסופר ליג, שהוכרז בחודש שעבר בקול תרועה רמה אך נעצר אחרי פחות מ-48 שעות בקול ענות חלושה. פרס, היוזם העיקרי של הליגה החדשה ומי שעמד כנשיא שלה, הפך ל”בוגד” העיקרי של אופ”א והנשיא שלה אלכסנדר צ’פרין שעדיין בוחן אפשריות להפעיל סנקציות כנגד נשיא ריאל. גם מסביב ליבשת עלו ביקורות רבות נגד פרס בטענה כי הוא מנסה לרמוס את כל קבוצות הביניים ברחבי אירופה על מנת להקים ליגה סגורה, לא תחרותית וזאת בעיקר בשל כסף עצום שיגיע למועדון.
במדריד, באופן טבעי, שומרים חסד לנשיא שלהם. בזמן שכל החיצים נורו לעברו, התעוררה לה תמיכה רחבה ברשתות החברתיות מצד אוהדי ריאל לעבר הנשיא וניכר שהם הולכים עם בעל הבית שלהם בכל הכוח. בתקשורת הספרדית מגדירים את פלורנטינו פרס כמהפכן, כזה שמוביל לשינוי ועשה זאת בכדורגל ובכדורסל, אך יחד עם זאת רחוק מאוד מהקונצנזוס הציבורי ואולי דווקא בגלל הניסיון שלו להשתלט על הענפים.
פלורנטינו פרס (רויטרס)העובדה שפלורנטינו יכול להתרווח בשקט על הכיסא שלו בכל הקשור לעיר הבירה בספרד היא שפשוט אין מועמדים. לפני כחודש הבלאנקוס הודיעו על הליך בחירות דמוקרטי שייפתח, אולם רק מועמד אחד היה ברשימה – פלורנטינו פרס, שכמובן בהיעדר מתחרים קיבל את האשראי להמשיך בתפקידו. בסופו של דבר, אנשים כמו פרס טובים לספורט העולמי ותורמים לו. משפרים את החשיפה, מגדילים את התחרותיות ומשאירים את היתר עם היד על הדופק, אך ספק אם הנשיא בן ה-74, שחווה אכזבה קשה בסופר ליג, כבר לא חושב על סוף הכהונה.
הכתוב הוא טור דעה