ברק בכר אאוט, רן קוז’וק אין. עד לפני המעבר של בכר לכוכב האדום הוא נחשב בעיניי למאמן הכי גדול בכדורגל הישראלי, בשנים האחרונות שש אליפויות ועוד כמה זכיות בתארים שונים, אף אחד לא היה יכול להתווכח והנה הגיע מאמן חדש לכדורגל הישראלי, התחיל במכבי נתניה, עבר למכבי פתח תקווה, זכה איתה בגביע וקיבל את ההזדמנות מאלונה ברקת לבנות בהפועל באר שבע קבוצה שתוביל אותה לצמרת הכדורגל הישראלי.
ואכן, קוז’וק עושה את זה באומנות, ביעילות, באומץ וכל הדרך סלולה בפני ב”ש להגיע הכי רחוק שאפשר וכשאני מסתכל על מכבי חיפה, כל הדרך לכיוון ההפוך. קבוצה ללא רגליים, ללא ידיים, ללא ראש, משחקת בצורה מסובכת, שחקנים שבעבר היו בכושר נפלא היום הם לא מייצגים את היכולות של העבר. אני תמיד אומר: מי שמסתכל על העבר, סימן שאין לו עתיד, מכבי חיפה בעונה הזו הולכת לעונה גרועה, עם מאמן שהוא בינתיים לא יודע מה הוא רוצה מעצמו, שחקנים לא יודעים מה הוא רוצה מהם ולא יודעים מה הוא עושה, כי עד המשחק היום הוא תמיד עלה לשחק עם שלושה בלמים.
בגלל הביקורת שהעברתי עליו בשלושת החודשים האחרונים, על חוסר האונים שלו, שזה לא מה שהיה, ההדחה נגד סבאח היא אחת הביזיונות של חיפה באירופה וכמובן בליגה, הפרות הקדושות חוגגות בחיפה, ההיררכיה מצומצמת, הזרים שבכר וגל אלברמן הביאו ברמה נמוכה ביותר, לא תורמים כלום והפכו למחליפים לכל דבר. פדראו מוחלף ראשון וזה אומר הכול, אבל לבכר מה שחשוב שעבדולאי סק משחק בכל משחק ואי אפשר להחליף אותו. בכר הפך למאמן חלש, בעברו בכל מה שנגע יצא קסם, כל מי שהרכיב, בכל שיטה או סגנון שבחר, הוא הצליח בגדול אבל בכדורגל, כמו בכל דבר, לא לעולם חוסן.
ברק בכר (עמרי שטיין)הוא בחר היום לשחק במערך 4-3-3, אבל ברגע שהמגן השמאלי עובר חצי פעם במחצית את חצי המגרש זה לא מספיק, כי שון גולדברג למעשה שיחק עוד בלם בצד שמאל, כמעט לא השתתף במשחק, שלא לדבר על עיליי פיינגולד שהביטחון שלו ירד לקרקע, לא תרם כמעט כלום במחצית הראשונה התקפית. בחצי השני הם קיבלו הוראות חד משמעיות לשחק יותר גבוה, אבל זה לא בא לידי ביטוי וכשאתה משחק 4-3-3 והמגנים שלך מתחת לכל ביקורת ומהאגפים לא מצליחים לעשות פעולה אחת נורמלית, כולם בונים על ליאור רפאלוב שיהיה המושיע. לא בכל משחק זה יצליח.
דיא סבע ודין דוד כמעט ולא הורגשו במשחק היום, הירוקים נראו כמו רוח רפאים, מסורבלים, לא מאורגנים, ככה לא נראית קבוצה שרוצה ללכת עד הסוף. חוץ מהשם של מכבי חיפה, אצטדיון סמי עופר והקהל הנהדר, 27 אלף הצופים שהגיעו ונתנו הצגה ששווה צמרת ליגה אנגלית, אבל הקבוצה שיחקה ברמה של תחתית ליגה לאומית. לא היה בה כלום ושום דבר, הכול מקרי, הכול בכוח, בלי שום מוח. וכל זה על בכר.
אם זה תלוי בי, מחר אני מפטר את בכר. הוא לא יכול להביא את מכבי חיפה לשום מקום, כי חוץ מאליפות זה כישלון אחד גדול. כשאתה מסתכל על קוז’וק בלי רעש וצלצולים, טביעת יד שניכרת על הקבוצה, בלמים זה בלמים, מגנים יוצאים בזמן, לוקאס ונטורה פנטסטי, קינגס קנגווה שחקן בחסד עליון וכמובן אליאל פרץ, שהיה מצוין במרכז השדה, חילוצי כדור, אגרסיביות, תשוקה, עזרה לכל החברים ובסוף הוא מקבל מתנה בדמות שער, שגם אם היו שני שוערים הם לא היו עוצרים. גול גדול של שחקן ענק, שהיה מצוין לאורך כל המשחק.
פדראו (רדאד ג'בארה)וכשאני מסתכל על הירוקים, אמרו ‘הם לא שיחקו בבית’, ‘רק משחקי חוץ’, ‘נגיע לסמי עופר ואז אתם תראו’, ‘נתחיל לנצח, לפרק את הקבוצות’. ואני אומר: לא דובים ולא כלום, מכבי חיפה כרגע קבוצה אנמית על סף הפתטית. כשאני גולש בחזרה לבכר, מה שראינו שנשאר ממנו זה רק השתוללויות על הקווים, דבר חדש שלא היה לו, מתווכח עם הקוון על כל שריקה, קופץ כאילו לא יודע מה קרה, נראה שהוא איבד את זה. מכבי חיפה איתה הוא זכה באליפויות לא באה לידי ביטוי, לא מתרוממת ויעשו טוב הקברניטים יעקב שחר, עוזי מור ואור שחר שיקראו לו לשיחה ויעמידו אותו במקום, כי בכל דבר הוא נכשל.
מסבאח ועד היום הוא לא הביא את עצמו לידי ביטוי, הוא לא משפיע על הקבוצה בכלום וחיפה צריכה לעשות חושבים מה לעשות איתו, כי בלי אליפות כל מאמן יכול לאמן אותה. כבר אמרתי בעבר: לנצח 10 קבוצות בליגה הזו אפשר דרך הטלפון מהבית, אבל כשהפסדת למכבי תל אביב, לבית”ר ירושלים ולב”ש ואתה חמש הפרש ממקום ראשון, הכישלון בינתיים רשום על שמו.